אירופה נעלה בנפילות: מניית BNP התרסקה ב-6.8%, הדאקס הגרמני צנח ב-2.3%

תשואת האג"ח האיטלקי ל-10 שנים טיפסו ל-5.6% ופתחה פער שיא מתשואת האג"ח הגרמני. מרקל: "יש לי ביטחון שהממשלה האיטלקית תאשר תקציב צנע". הקאק הצרפתי צנח ב-2.3%

המדדים המובילים באירופה נעלו בירדות שערים, כאשר הבורסות במדינות ה-PIIGS נועלות בנפילות חדות. החשש מהתפשטות משבר החוב לאיטליה הגבירו את החשש של המשקיעים כי הגוש האירופי מתקשה להתאושש ממשבר החובות. הדבר גרר ירידות בעיקר בסקטור הפיננסיים שהוביל את המגמה השלילית.

המדדים המובילים באירופה נעלו בירידות, הדאקס הגרמני נפל 2.3%, הקאק הצרפתי צנח ב-2.3% והפוטסי הבריטי ירד 1%. מדד ה-STX 500 צנח גם כן ב-2.9%.

בכירים באירופה נפגשו היום בבריסל בכדי לדון באפשרויות הטיפול במשבר החובות שלא מרפה, בדגש על מצבה של איטליה (הכלכלה השלישית בגודלה באירופה) וכמו כן על דרכי סיוע נוספות לכלכלת יוון. מי שנאמה במפגש הייתה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל שהתייחסה לחשש מהמצב באיטליה ואמרה "יש לי ביטחון שהממשלה האיטלקית תאשר תקציב צנע...ובכך שתעשה זאת, היא תעביר מסר שהיא מחויבת ליציבות ולמלחמה בחוב שלה". לכתבה המלאה

תשואות האג"ח של איטליה וספרד טיפסו היום בחדות, ובכך הגבירו הלחץ על בכירי הכלכלה האירופית שמנסים להשיג שליטה על המצב.

תשואת האג"ח האיטלקי ל-10 שנים טיפסו ל-5.6% ופתחה פער שיא מתשואת האג"ח הגרמני (שנחשב לחוף מבטחים). מטבע האירו איבד 1.08% מול הדולר ונסחר תמורת 1.406 דולר לאירו.

כאמור את הירידות הוביל הסקטור הפיננסי, כאשר מבין מניות הבנקים נציין את BNP Paribas שצנחה ב-6.8%, מניית Commerzbank שנסחרת בפרנקפורט נפלה 8.6 %. ומניית UniCredit שצנחה 6.3% במסחר באיטליה ובכך משלימה חיתוך של 25% ב-6 ימי מסחר. במהלך יום בו נרשמו ירידות שערים חדות נפל המדד האיטלקי ב- 4%.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עוז 11/07/2011 22:23
    הגב לתגובה זו
    אם שמעתם לי אתם בדך הנכונוה זוכרים הזהרתי אותך לפני כמה ימים
  • 1.
    מושקע בשורטים ומצדי שאירופה תקרוס (ל"ת)
    אדיר 11/07/2011 21:01
    הגב לתגובה זו
  • הגיע הזמן פוטים שלי (ל"ת)
    רוני 11/07/2011 21:19
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי