למי שלא מסתפק בדירה צפופה: ישובים בהם ניתן לקבל משק חקלאי בחינם
בין שני מיליון שקל ל-10 מיליון שקל, זה הסכום שתידרשו לשלם היום על משק חקלאי בישראל, הכולל שטח גדול המיועד לבנייה של עד שלושה בתים ועשרות דונמים חקלאיים. במושבים מבוססים באזור המרכז ובשרון, כמו כפר טרומן ובית חרות, מחיריהן של נחלות נסקו בשנים האחרונות ומתחילים היום בכ-5 מיליון שקל עבור משק ללא בית או עם בית סוכנות ישן, ושטח חקלאי קטן יחסית.
אולם מי שיהיה מוכן להתרחק מהמרכז לכיוון הנגב או בגליל יוכל להשיג משקים במחירים זולים משמעותית - החל מכ-2 מיליון שקל לנחלות במושבים כמו ניר משה או כפר קיש - אך מחיר זה יכלול שטח חקלאי נרחב של בין 40 ל-80 דונם, ואף יותר.
אזור פתחת ניצנה שבמערב הנגב, השייך למועצה האזורית רמת הנגב וממוקם כ-50 דקות נסיעה מבאר שבע, הוא ככל הנראה מהאזורים האחרונים בישראל שבהם עדיין ניתן לקבל משק חקלאי בחינם או כמעט בחינם. על פי מרכז המידע וההתיישבות הארצי לנגב ולגליל שמפעילה תנועת אור, הישובים קדש ברנע, באר מילכה וכמהין קולטים בימים אלה משפחות חדשות ומציעים מגרשים של בין דונם ל-2.5 דונם לבנייה ועד 70 דונם נוספים לשימוש חקלאי, ללא תשלום כלל או תמורת תשלום דמי הפיתוח בלבד.
מושב קדש ברנע, הגדול מבין ישובי פתחת ניצנה, קולט בימים אלה משפחות חדשות המעוניינות להקים בישוב משק חקלאי, ומעניק לתושביו את המגרשים הגדולים מבין שלושת הישובים - 2.5 דונם לבנייה, לעומת שטח ממוצע של כחצי דונם בשכונות ההרחבה בישובי הנגב. משרד הבינוי והשיכון אחראי לפיתוח המגרשים. המגרש נמסר תמורת עלות פיתוח התשתיות בלבד, הנעה בין 50,000 שקל ל-100,000 שקל, כשלמעוניינים בכך יוקצה גם שטח המיועד לחקלאות. בקרוב תיכנס לתוקף תב"ע חדשה למושב, המתירה בנייה של שלוש יחידות דיור על השטח המיועד לבנייה, בנוסף לשלוש יחידות אירוח (צימרים).
בישוב החדש באר מילכה, שעלה לקרקע בשנת 2006, ניתן לקבל מגרש של דונם לבנייה ועד 70 דונם חקלאיים תמורת תשלום דמי פיתוח בסך 45,000 שקל והתחייבות לבניית בית במקום. משרד הבינוי והשיכון אחראי לפיתוח המגרשים והחטיבה להתיישבות אמונה על הקמת המחנה הזמני ביישוב ועל ליווי וסיוע בנושאי חברה וקליטה. במסגרת ההתחייבות לבנייה, כל מתיישב נדרש להפקיד 120,000 שקל שיוחזרו אליו במהלך בניית שלד הבית. משפחות שלא יהיו מעוניינות בשטח החקלאי יוכלו לקבל רק את המגרש לבנייה תמורת תשלום דמי הפיתוח. באר מילכה הינו אחד משישה ישובים אשר תנועת אור היתה שותפה להקמתם.
מושב כמהין בפתחת ניצנה, קולט משפחות לחברות במושב לאחר שנת מועמדות, עם אופציה להקמת משק חקלאי. המושב מציע מגרש של דונם לבנייה ושטח חקלאי למעוניינים להקים משק, למשפחות שיתגוררו במושב בשכירות לתקופת ניסיון של שנה. הקרקע לבנייה ולחקלאות כרגע ללא תשלום. התב"ע של המושב נמצאת כיום בתהליך שינוי המיועד להגדיל את שטחי המגרשים לבנייה.
תושבי קדש ברנע, כמהין ובאר מילכה, המשתייכים למועצה האזורית רמת הנגב, זכאים להנחת מס הכנסה בשיעור של 16% מהשכר החודשי (ליחיד), מהכנסות מעבודה כשכיר או עצמאי והכנסה מפנסיה, בשווי של עד 1,605 שקל בחודש. כל אחד מבני הזוג נהנה מההטבה בנפרד, כך שהמשמעות היא חיסכון של אלפי שקלים בחודש ועשרות אלפי שקלים בשנה.
- 4.אמנון חוצה 18/10/2019 12:56הגב לתגובה זויש לי בקשה רוצה לדעת כמה עולה דונם היות וייש לי חמישה ילדים ואני גר בדירת שלושה חדרים ואני רוצה לקנות
- 3.כותב 11/07/2011 20:52הגב לתגובה זוובקרוב נסיעה משם למרכז תעלה כמו הפנסיה......
- 2.אבי 11/07/2011 18:46הגב לתגובה זומה יש לחפש שם? ומה קורה עם עיבוד השטח החקלאי, הוא לא עולה כמה עשרות אלפים או אולי גם מאות אלפים?
- 1.הגיע הזמן לבנות מגדלי מגורים גם במושבים במרכז (ל"ת)הומלס 11/07/2011 15:25הגב לתגובה זו

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
