סולידי? התל דיב בתשואת חסר קיצונית על המעו"ף, צפו בפער - גרף על גרף
המחצית הראשונה של 2011 הייתה אדומה בבורסה בת"א. את עיקר תשומת הלב תופס מדד המעו"ף שאיבד 5.8% (כולל העליות בימים הראשונים של יולי) אבל ישנם מדדים שרשמו תשואה גרועה בהרבה ולמעשה מבין המדדים בת"א המעו"ף רשם את התשואה הטובה ביותר למעט מדד הבלו-טק שהסתפק בירידה של 5%.
עם זאת, בעוד מדד ת"א-75 "הסתפק" בירידה של 10.4% מתחילת השנה ומדד הבנקים השיל 7.25%, דווקא מדד התל דיב שאמור להכיל בתוכו מניות יציבות ותזרימיות איבד מתחילת לא פחות מ-16.8% ובכך רשם את התשואה הגרוע מבין כל מדדי המניות בת"א. אפילו מדד היתר-50 שידוע בסטיית התקן הגבוהה יותר שלו רשם ירידה מתונה יותר של 16.2%.
את המכה החזקה חטף התל דיב סביב שינוי המתודולוגיה שביצעה בו הבורסה, שינוי שנכנס לתוקף ב-1 באפריל. כיוון שהוגדל מספר המניות במדד מ-20 ל-40 (39 כרגע), ירדה משקלה של כל מניות במדד מ-5% ל-2.5%. הדבר גרר היצעים בכל המניות שנשארו במדד לאחר העדכון והביא לקניות במניות שנכנסו, אבל הקניות היו ע"י משקיעים זריזים ונעשו טרם הכניסה למדד (לכן המדד לא נהנה ממהעליות באותן מניות).
כתוצאה משינוי המתודולוגיה נפגעה מדד התל דיב ובעוד המעו"ף השיל 0.5% בשלושת החודשים הראשונים של השנה, התל דיב רשם נפילה של כמעט 8%. עם זאת, תשואת החסר של התל דיב נמשכב גם ברבעון השני של השנה. בעוד שהמעו"ף איבד כ-6%, צנח התל דיב עוד כ-9%. בכך למעשה המדד לא הצליח להוכיח בטווח הקצר את הדפנסיביות שלו.
מבין המניות במדד נציין את סקיילקס שאיבדה השנה 31% ואת דסק"ש שאיבדה 25%. גם גלק רכב, פרטנר, כור ונכסים ובניים איבדו כ"א יותר מ-20% השנה ומשכו את תשואת המדד כלפי מטה.
לדברי רפי ניב, מנכ"ל הקרנות של מיטב, "יש פה הזדמנות, מדובר במדד עם מניות טובות שנפגע כתוצאה מעניין טכני וגם מצירוף מקרים שבו מספר מניות חטפו חזק ומשכו את המדד מטה. אני חושב שצריך לתת יותר זמן בכדי לבחון את הדפנסיביות של המדד". לדבריו של ליאור כגן, מנכ"ל מבט תעודות סל, "המדד היה עד לפי חצי שנה מאוד פופולרי בקרב המשקיעים אבל בגלל עניינים טכניים התשואה שלו נפגעה משמעותית ובהתאם ירדה הפופולריות שלו, אני חושב שמדובר במדד טוב שמאז שהונפק ב-2006 נתן תשואת יתר של כ-20% על המעו"ף וצריך גם לזכור שהעדכון במדד הוא שנתי ולכן לא יהיו בו זעזועים נוספים השנה."
המעו"ף (בכחול) מול התל דיב (בחום) בשנה האחרונה
- 13.יוסי 06/07/2011 19:05הגב לתגובה זומי שבודק את תשלומי הדיבידנד הממוצעים של דסק" ש בשנים האחרונות, יכול לראות שתשואת הדיבידנד למחיר המניה כרגע עולה על 30% !!! ומי שחושב שהציבור יפסיק לקנות בשופרסל או לשלם על שיחות סלולריות לסלקום, חי באשליות.
- דסק" ש רק לאסוף מהריצפה, נסחרת במחיר מציאה. (ל"ת)אינדקס 07/07/2011 07:58הגב לתגובה זו
- 12.חזי 06/07/2011 18:01הגב לתגובה זוסלולר כור ודלק רכב -כולם מפסידים נתח שוק (הרפורמה בסלולר ויונדאי מזנבת במזדה...)ורווחיותם יורדת ועוד תרד. ככה זה כשמנהלים את הפנסיה לציבור בשיטת העדר-כולם קונים את ההשקעה המבוססת על ביצועי העבר והנחות בסיס שגויות ש" מה שהיה זה מה שיהיה" . המוסדיים לא מסוגלים לראות 1 ס" מ מקצה האף שלהם...
- 11.ישראמקו טובה אבל להמתין (ל"ת)אנליסט 06/07/2011 10:41הגב לתגובה זו
- הקפאון בישראמקו נמשך כבר זמן רב (ל"ת)ישראל 06/07/2011 11:51הגב לתגובה זו
- 10.צודק 5 ו 6 גל ירידות במניות הגז להמתין חבל (ל"ת)אנליסט 06/07/2011 10:40הגב לתגובה זו
- 9.חוזר על עצמו 06/07/2011 10:35הגב לתגובה זויש חוק בטבע אחד מתחיל כולם אחריו כאשר ממליצים לציבור ליקנות משמע ליברוח מהר עים מדינות ב ארהב פושטות רגל מהר לעבור למזומנים
- 8.כלכלן 06/07/2011 10:26הגב לתגובה זובסך הכל רצו לעשות טובה לחברים ולהכניס מניות שלהם פנימה, אז שינו את החוקים כך שלא באמת חייבים דיבידנד כדי להיכנס.
- 7.למשקיע הקטן לא לקנות מניות להמתין גל ירידות (ל"ת)משקיע 06/07/2011 10:25הגב לתגובה זו
- 6.לא לקנות מודיעין ורציו חבל על הכסף גנבים (ל"ת)משקיע 06/07/2011 10:24הגב לתגובה זו
- 5.לא לקנות מודיעין רציו שלדיאל גל ירידות (ל"ת)ממליץ 06/07/2011 10:18הגב לתגובה זו
- 4.רונן 06/07/2011 10:16הגב לתגובה זומפיצים שמועות שהתקלה בלויתן חמורה ומשרד התשתיות עומד לעצור את הקידוח עד לבירור התקלה. האם זה נכון? מה לעשות? למכור רציו?
- 3.בעז 06/07/2011 10:07הגב לתגובה זואחת הסיבות לכך שהמדד " נשחט" , היא אולי עליה מוגזמת קודם לכן . . .
- 2.היי 06/07/2011 10:00הגב לתגובה זוולרדת ולרדת, המצב על הפנים!!!! אין מה לעשות, לא יעזור לכל האנשים שקנו קולים, המצב בקנטים!!!!! תפנימו!!!! ועובדה שהקרנות לא נקנות מחדש ורק נפנדו עוד ועוד...!!! מי שחכם עוד יציל את עורו.. בהצלחה
- 1.בן 06/07/2011 09:58הגב לתגובה זוהרבה מניות עם סחירות נמוכה וחברות אחזקה ממונפות. אין פלא שהוא חטף.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
