סולידי? התל דיב בתשואת חסר קיצונית על המעו"ף, צפו בפער - גרף על גרף

בעוד המעו"ף השיל 5.6% מתחילת השנה, התל דיב רשם את התשואה הגרועה מבין כל המדדים בת"א. ליאור כגן: "הפופולריות נפגעה בגלל עניין טכני"
יוסי פינק | (15)

המחצית הראשונה של 2011 הייתה אדומה בבורסה בת"א. את עיקר תשומת הלב תופס מדד המעו"ף שאיבד 5.8% (כולל העליות בימים הראשונים של יולי) אבל ישנם מדדים שרשמו תשואה גרועה בהרבה ולמעשה מבין המדדים בת"א המעו"ף רשם את התשואה הטובה ביותר למעט מדד הבלו-טק שהסתפק בירידה של 5%.

עם זאת, בעוד מדד ת"א-75 "הסתפק" בירידה של 10.4% מתחילת השנה ומדד הבנקים השיל 7.25%, דווקא מדד התל דיב שאמור להכיל בתוכו מניות יציבות ותזרימיות איבד מתחילת לא פחות מ-16.8% ובכך רשם את התשואה הגרוע מבין כל מדדי המניות בת"א. אפילו מדד היתר-50 שידוע בסטיית התקן הגבוהה יותר שלו רשם ירידה מתונה יותר של 16.2%.

את המכה החזקה חטף התל דיב סביב שינוי המתודולוגיה שביצעה בו הבורסה, שינוי שנכנס לתוקף ב-1 באפריל. כיוון שהוגדל מספר המניות במדד מ-20 ל-40 (39 כרגע), ירדה משקלה של כל מניות במדד מ-5% ל-2.5%. הדבר גרר היצעים בכל המניות שנשארו במדד לאחר העדכון והביא לקניות במניות שנכנסו, אבל הקניות היו ע"י משקיעים זריזים ונעשו טרם הכניסה למדד (לכן המדד לא נהנה ממהעליות באותן מניות).

כתוצאה משינוי המתודולוגיה נפגעה מדד התל דיב ובעוד המעו"ף השיל 0.5% בשלושת החודשים הראשונים של השנה, התל דיב רשם נפילה של כמעט 8%. עם זאת, תשואת החסר של התל דיב נמשכב גם ברבעון השני של השנה. בעוד שהמעו"ף איבד כ-6%, צנח התל דיב עוד כ-9%. בכך למעשה המדד לא הצליח להוכיח בטווח הקצר את הדפנסיביות שלו.

מבין המניות במדד נציין את סקיילקס שאיבדה השנה 31% ואת דסק"ש שאיבדה 25%. גם גלק רכב, פרטנר, כור ונכסים ובניים איבדו כ"א יותר מ-20% השנה ומשכו את תשואת המדד כלפי מטה.

לדברי רפי ניב, מנכ"ל הקרנות של מיטב, "יש פה הזדמנות, מדובר במדד עם מניות טובות שנפגע כתוצאה מעניין טכני וגם מצירוף מקרים שבו מספר מניות חטפו חזק ומשכו את המדד מטה. אני חושב שצריך לתת יותר זמן בכדי לבחון את הדפנסיביות של המדד". לדבריו של ליאור כגן, מנכ"ל מבט תעודות סל, "המדד היה עד לפי חצי שנה מאוד פופולרי בקרב המשקיעים אבל בגלל עניינים טכניים התשואה שלו נפגעה משמעותית ובהתאם ירדה הפופולריות שלו, אני חושב שמדובר במדד טוב שמאז שהונפק ב-2006 נתן תשואת יתר של כ-20% על המעו"ף וצריך גם לזכור שהעדכון במדד הוא שנתי ולכן לא יהיו בו זעזועים נוספים השנה."

המעו"ף (בכחול) מול התל דיב (בחום) בשנה האחרונה

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    יוסי 06/07/2011 19:05
    הגב לתגובה זו
    מי שבודק את תשלומי הדיבידנד הממוצעים של דסק" ש בשנים האחרונות, יכול לראות שתשואת הדיבידנד למחיר המניה כרגע עולה על 30% !!! ומי שחושב שהציבור יפסיק לקנות בשופרסל או לשלם על שיחות סלולריות לסלקום, חי באשליות.
  • דסק" ש רק לאסוף מהריצפה, נסחרת במחיר מציאה. (ל"ת)
    אינדקס 07/07/2011 07:58
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    חזי 06/07/2011 18:01
    הגב לתגובה זו
    סלולר כור ודלק רכב -כולם מפסידים נתח שוק (הרפורמה בסלולר ויונדאי מזנבת במזדה...)ורווחיותם יורדת ועוד תרד. ככה זה כשמנהלים את הפנסיה לציבור בשיטת העדר-כולם קונים את ההשקעה המבוססת על ביצועי העבר והנחות בסיס שגויות ש" מה שהיה זה מה שיהיה" . המוסדיים לא מסוגלים לראות 1 ס" מ מקצה האף שלהם...
  • 11.
    ישראמקו טובה אבל להמתין (ל"ת)
    אנליסט 06/07/2011 10:41
    הגב לתגובה זו
  • הקפאון בישראמקו נמשך כבר זמן רב (ל"ת)
    ישראל 06/07/2011 11:51
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    צודק 5 ו 6 גל ירידות במניות הגז להמתין חבל (ל"ת)
    אנליסט 06/07/2011 10:40
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    חוזר על עצמו 06/07/2011 10:35
    הגב לתגובה זו
    יש חוק בטבע אחד מתחיל כולם אחריו כאשר ממליצים לציבור ליקנות משמע ליברוח מהר עים מדינות ב ארהב פושטות רגל מהר לעבור למזומנים
  • 8.
    כלכלן 06/07/2011 10:26
    הגב לתגובה זו
    בסך הכל רצו לעשות טובה לחברים ולהכניס מניות שלהם פנימה, אז שינו את החוקים כך שלא באמת חייבים דיבידנד כדי להיכנס.
  • 7.
    למשקיע הקטן לא לקנות מניות להמתין גל ירידות (ל"ת)
    משקיע 06/07/2011 10:25
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    לא לקנות מודיעין ורציו חבל על הכסף גנבים (ל"ת)
    משקיע 06/07/2011 10:24
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לא לקנות מודיעין רציו שלדיאל גל ירידות (ל"ת)
    ממליץ 06/07/2011 10:18
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רונן 06/07/2011 10:16
    הגב לתגובה זו
    מפיצים שמועות שהתקלה בלויתן חמורה ומשרד התשתיות עומד לעצור את הקידוח עד לבירור התקלה. האם זה נכון? מה לעשות? למכור רציו?
  • 3.
    בעז 06/07/2011 10:07
    הגב לתגובה זו
    אחת הסיבות לכך שהמדד " נשחט" , היא אולי עליה מוגזמת קודם לכן . . .
  • 2.
    היי 06/07/2011 10:00
    הגב לתגובה זו
    ולרדת ולרדת, המצב על הפנים!!!! אין מה לעשות, לא יעזור לכל האנשים שקנו קולים, המצב בקנטים!!!!! תפנימו!!!! ועובדה שהקרנות לא נקנות מחדש ורק נפנדו עוד ועוד...!!! מי שחכם עוד יציל את עורו.. בהצלחה
  • 1.
    בן 06/07/2011 09:58
    הגב לתגובה זו
    הרבה מניות עם סחירות נמוכה וחברות אחזקה ממונפות. אין פלא שהוא חטף.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).