חוק האצת הבנייה אושר בקריאה ראשונה: "יסייע בעיקר לזוגות צעירים"

הכנסת אישרה הערב בקריאה ראשונה את חוק הוד"לים שנועד לקצר את זמן אישור תכניות בנייה. "אישור הכנסת מהווה נדבך חשוב בהגדלת היצע הדירות בישראל"
לירן סהר | (10)

הכנסת אישרה הערב בקריאה ראשונה את חוק הוד"לים (ועדות דיור לאומיות) להאצת הבנייה ברוב של 51 בעד ו-20 נגד, לא היו נמנעים.

על פי הצעת החוק יוקמו שש ועדות דיור לאומיות במחוזות השונים. הוועדות ישמשו מסלול מהיר להאצת אישור תוכניות ציבוריות למגורים בלבד. הן תפעלנה בלוחות זמנים קצרים, כדי לקצר את טווחי הבנייה.הצעת החוק קובעת כי הוד"לים יוקמו לתקופה זמנית של 18 חודשים. זאת במטרה לצמצם את המחסור כ-80-100 אלף דירות בשוק, שנוצר בעשור האחרון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בעת ההצבעה: "ממשלת ישראל אימצה מסלול ירוק לדיור, שמטרתו האצה של הליכי התכנון והבנייה. אישור הכנסת מהווה נדבך חשוב בהגדלת היצע הדירות בישראל. החוק יקל על מצוקת הדיור ויסייע בעיקר לזוגות צעירים. בדעתי לפעול יחד עם כל משרדי הממשלה, כדי לקצר את הליכי הבירוקרטיה המגדילים את מצוקת הדיור".

תכנית החירום לפתרון מצוקת הדיור אושרה באמצע חודש מרץ ולפי המתווה המסתמן, תכניות בנייה שנמצאות בהליכי אישור יקבלו סימון המייחד אותן כ"תכניות להאצת הבנייה" ובמידה ותכנית תצא מהרשימה בשל אישור או בשל הקפאתה או ביטולה תכנית אחרת תצורף במקומה.

בנוסף לתכנית זו, משרד הבינוי והשיכון פרסם רשימה נוספת של תכנית לבניית 62,288 יחידות דיור שיקודמו במקביל לוד"לים על ידי הוועדות המחוזיות. תכניות שנמצאות בשלבים מתקדמים בוועדה המחוזית יקבלו קדימות אך ישארו שם ותכניות אחרות מורכבות יותר הדורשות דיון רחב יותר יעברו מיידית לוועדות המשנה החדשות.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    בידי 05/07/2011 10:01
    הגב לתגובה זו
    מאיפה ישולם לוועדות, האם מכספי הציבור או מכספי רוכשי הדירות?
  • 7.
    זוג צעיר 05/07/2011 09:41
    הגב לתגובה זו
    את אף אחד זה לא מעניין העליה בשוק הדיור ,לא את המוכרים,לא את הרשויות,ולא שום משרד אחר בממשלה כול הכבוד לראש הממשלה על היוזמה והכוונה להוריד את מחירי הדירות לזגות הצעירים נקווה שזה יעזור
  • 6.
    לוינסקי 05/07/2011 08:31
    הגב לתגובה זו
    הנה פרי הבאושים של מדניות ההפרטה חסרת האחריות שלך והיריעה ארוכה מלפרט את הרשימה
  • 5.
    דן 05/07/2011 08:00
    הגב לתגובה זו
    קודם כל שיכפו על קבלנים שקבלו קרקע מהמדינה, לבנות תוך פרק זמן קצוב וקצר ואח" כ נדבר על תוכניות אחרות. השיטה הקימת מעשירה את העשירים ומרוששת את אלה שידם לא משיגה להגיע לדירה:החלום שלהם מתרחק כל הזמן. ההון חבר לשלטון וזאת התוצאה.
  • 4.
    cleareye 05/07/2011 07:58
    הגב לתגובה זו
    כמו בתכנית הוללים של שרון באמצעותה הכשירו קרקע לאלפי וילות חדשות על שטחים פתוחים שנגזלו מרכוש הכלל. לדוגמה הישוב אירוס, ישוב צמוד לישוב בית עובד, חיסל את שמורת האירוסים בגבעות הכורכר, אושר ע" י ה" ה שר הפנים דראי ומנכ" ל רה" מ שבס... גם כיום חלק ניכר מהתחלות הבניה הם צמודי קרקע, ב-2010 לפי הלמ" ס 44% מהתחלות הבניה... והיתרה, דירות ענקיות שאינן מתאימות לזוגות הצעירים האומללים, שעל מצוקתם מעבירים את קרקעות המדינה לטיקונים.
  • כמה שאתה צודק!!! (ל"ת)
    *** 05/07/2011 08:02
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אחד שיודע 05/07/2011 06:31
    הגב לתגובה זו
    אבל כמובן שככול שהעצה תגדל כך תורגש ירידת המחירים שכבר החלה למעשה. אנחנו בכיוון הנכון.
  • 2.
    ביבי מקשקש רק דיבורים ! (ל"ת)
    בוריס 05/07/2011 06:29
    הגב לתגובה זו
  • צודק, צודק, צודק אתה!!! (ל"ת)
    *** 05/07/2011 08:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זחש 05/07/2011 04:40
    הגב לתגובה זו
    גם בסידור החדש אלא אם המדינה תעזור במימון
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי