משרד הפנים אישר תכנית תמ"א 38 למרכז תל אביב; הפוטנציאל - כ-6,500 יח"ד
הוועדה המחוזית תל אביב אישרה היום תוכניות לשימור וחיזוק מבנים בהתאם לתמ"א 38 בעלות פוטנציאל תוספת של כ-6,500 יחידות דיור בעיר. התכנית חלה על שטח של כ-2,400 דונם (תכנית רובע 3), בין הרחובות אוסישקין בצפון; הירקון במערב; בוגרשוב, בן ציון ומרמורק בדרום; ואבן גבירול במזרח. כמו כן אישרה הוועדה תכנית על שטח של כ-2,800 דונם (תכנית רובע 4), בין הרחובות בני דן וקוסובסקי בצפון; אבן גבירול במערב; שאול המלך / הרב גורן בדרום; ודרך נמיר / נתיבי איילון במזרח. התכניות לא כוללות את החלקות לאורך רחוב אבן גבירול - תכנית לרחוב זה תקודם בנפרד.
התכניות חלות על כל המבנים בשטח זה המיועדים למגורים, שלא הוגדרו לשימור בתכנית השימור העירונית או בתכניות אחרות. התכניות מעודדות התחדשות עירונית וחיזוק מבנים בהתאם לעקרונות שנקבעו בתמ"א 38, תוך התאמתם למאפייני המרקם הקיים. התכניות קובעות זכויות והוראות בנייה לבניינים חדשים או לתוספות לבניינים קיימים בהתאם לגודלו ומיקומו של המגרש, וללא פגיעה בזכויות קיימות; על מבנים הנמצאים בתחום אזור ההכרזה של אונסק"ו חלות הוראות נוספות.
התכניות מבטלות תכניות נושאיות קודמות לתוספות בנייה, שחלו על הרבעים ומאחדות את כל ההוראות לתכנית אחת, ובכך מפשטות את הליכי המידע והרישוי. לתכניות אלו השפעה רבה על עיצוב פני העיר בעשורים הבאים, ולפיכך מוטמעת בהן הקפדה יתרה על שמירת צביון הרחובות הקיים ורוח המקום, ושיפורם, על ידי שמירה על שטחים מגוננים ונטועים בזכות ייעול השימוש בתת-הקרקע.
תכנית רובע 3 תאפשר בנייה של עד 6 קומות ועוד קומת גג חלקית במקרה של בנייה חדשה, ועד 5 קומות ועוד קומת גג חלקית במקרה של תוספת בנייה למבנים קיימים, ותכנית רובע 4 תאפשר בנייה של עד 7 קומות ועוד קומת גג חלקית במקרה של בנייה חדשה, ועד 6 קומות ועוד קומת גג חלקית במקרה של תוספת בנייה למבנים קיימים.
- 4.קלוד לוי 28/06/2011 21:08הגב לתגובה זוהגיע הזמן שיאשרו תוכניות בזכויות בניה גדולות יותר, ובזמן קצר יותר, כי אם תיהיה רעידת אדמה, הנזקים בנפש יהיו גדולים וכל אחד ממקבלי ההחלטות יצטער שלא נערכנו כראוי לרעידות אדמה !!!
- 3.תוכנית גרועה מאד 28/06/2011 07:02הגב לתגובה זונשארים עם מבנים ישנים מה יקרה עוד 30 שנה יהיו בנינים בני 80 שנה ועליהם דירות בני 20 שנה ממש סבא ונכד נראה איך הסבא יחזיק מעמד חחחחח
- תמי 28/06/2011 09:26הגב לתגובה זועכשיו שהיתרי הבניה (אולי) יהיו 3 קומות נוספות, על ה 4 הקיימות, אופציית הפינוי בנוי מתוקף תמ" א 38 רלוונטית בהחלט, מעניין לראות מה יהיה.
- 2.איתמר קרת 27/06/2011 18:50הגב לתגובה זומה ניתן לבנות בבן - יהודה באיזור טרומפלדור ?
- בן יהודה 28/06/2011 07:09הגב לתגובה זואל תדאג עד שיקרה שם משהו תהיה רעידת אדמה וניפטר כבר מתמא תוכנית שהיא תוכנית מטומטמת ארץ ישראלית (תמ" א)
- 1.דודי 27/06/2011 18:11הגב לתגובה זואיפה את עריית פתח- תקוה
- עירית פתח תקוה 28/06/2011 07:08הגב לתגובה זולכלום ועדיף שלא יקרה כלום כי הם רק הורסים תראה למשל את אם המושבות אזור צפוף בניה של מגדלי בבל בכל בניין 400 תושבים לפחות ארנונה גבוהה והכי חשוב אין תחבורה ציבורית צריך שם 3 מכוניות בעוד 20 שנה יהיה שם סלמס. את העיר שיעזוב ראש העיר גם ככה הוא מתעלל בתושבים המסכנים מאשרים שם בנינים עם חניה צפופה ולא תיקנית ראה למשל רח אוסישקין 22 שהקבלן מכר שם דירות עם חניות בעיתיות. העיריה גם החליטה פתאום לנקות רחובות באמצעות מכונה מתעללים בתושבים הזקנים שם שצריכים להעביר על הבוקר את האוטו אחרת יש קנס האנשים פנו לחבר מועצה איציק עובדיה שלא עשה כלום ומה שהכי מרגיז לא צריך לנקות את הרחובות האלה שם בלי חנויות ובקושי יש שם תזוזה פשוט זה אמצעי להעשיר את החברים של ראש העיר שיש להם כסף לקנות מכונת ניקוי ובדרך את קופת העיריה במקום זה הוא לא מנקה את רחוב חיים עוזר שנראה כמו רחוב בעזה עם פקקים כל היום בגלל המזרקה או הככר שרק מגדילה את הפקק מי בכלל צריך את זה שם? בקצור עדיף שלא יעשה כלום ויסתלק ראש העיר הזה כמה שיותר מהר. חוץ מזה זה עיר שעדיף שתיהרס כולה מלאה זנות ורוסיות ושתינים ומכוני ליווי ושבחניקים שגרים בדירות מפוצלות אז אתה רוצה להגדיל את הפשיעה בעיר? אין שם חומר אנושי בכלל

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
