פישר לא מפתיע: הותיר את הריבית במשק ברמה של 3.25%, בהתאם לתחזיות
נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, הותיר את הריבית במשק הישראלי על 3.25%. הודעת בנק ישראל מציינת שהגורמים להחלטה היו תחזיות האינפלציה, הפעילות הריאלית של המשק הישראלי, הצפי לירידת מחירים בשוק הנדל"ן והריביות הנמוכות בכלכלות חו"ל.
בהודעתו לציבור מציין בנק ישראל ציפיות האינפלציה שירדו וכעת הן נמוכות במעט מהגבול העליון של יעד האינפלציה. אינדיקטורים כלכליים שנוספו החודש מצביעים על המשך העליה בפעילות הכלכלית וקיימת ציפייה לעלייה בפעילות גם ברביע השני אם כי בקצב מתון יותר.
במגזר הנדל"ן, מציין הבנק את צעדיו האחרונים בתחום המשכנתאות והצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על נדל"ן, יחד עם המשך הגידול במספר התחלות הבניה ומאמין כי אלו צפויים לבוא לידי ביטוי במחירי הדירות במהלך השנה הקרובה. סיבה אחרונה להחלטתו של הנגיד נטועה בכלכלות חו"ל שם רמת הריביות צפויות להשאר נמוכות גם בחודשים הקרובים.
נזכיר כי בהחלטתו הקודמת העלה פישר את הריבית לחודש יוני ב-0.25% ל-3.25% - בפעם הרביעית מתחילת השנה. בסוף 2010 עמדה ריבית בנק ישראל על 2%. בהחלטתו אז ציין הבנק את סביבת האינפלציה, הגידול המהיר בפעילות הכלכלית, עליית מחירי הדירות ואת הצפייה שריביות הבנקים המרכזיים במשקים המפותחים המובילים צפויות להמשיך להישאר נמוכות.
תגובות להחלטת הריבית
רונן מנחם, מיחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות: "בנק ישראל שינה את מאזן הסיכונים להערכות הללו לכיוון מטה: שוק הדיור הוסר במפתיע, שוקי הסחורות והנפט עברו לסוף הרשימה ומשבר החוב באירופה הוצב בראשה", מסביר רונן ומסכם, "בהודעתו משלב בנק ישראל איתותי הרגעה לגבי קצב האינפלציה ולהערכתנו הריבית תעלה הרבה יותר לאט בחודשים הבאים".
יאיר דרורי, האנליסט הראשי של תכלית-דיסקונט: "ההחלטה היתה צפויה והיא התקבלה על רקע המשך העננה המרחפת מעל כלכלת יוון. להחלטה תרמו גם הירידה במחירי הסחורות בכלל, והנפט בפרט, בחודש האחרון", סיכם דרורי והוסיף, "הריבית תעלה עוד פעמיים עד סוף השנה, לרמה של 3.75%".
אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו בפסגות: "בנק ישראל ממשיך לשמור על תוואי העלאות הריבית האיטי במטרה להחזיר את הריבית הריאלית במשק לרמות נורמליות. אנו מעריכים כי בנק ישראל ימשיך לשמור על קצב העלאות ריבית מתון יחסית והריבית בעוד 12 חודשים תגיע לרמה של 4-4.25%"
יניב פגוט האסטרטג הראשי של קבוצת איילון: "הותרת הריבית ללא שינוי היא החלטה מתבקשת. ההתפתחויות בכלכלה הגלובלית מציבים תמרורי אזהרה בולטים לגבי קצב הצמיחה הגלובלית. במקביל, לא חלה התבהרות במצב הגיאו-פוליטי המקומי, גורמים אלו לבדם מחייבים יתר זהירות בהשמשת נשק ההידוק המוניטארי ומחייבים את בנק ישראל להתנתק לתקופה קצובה מהמלחמה באינפלציה על מנת לייצב מציאות תומכת צמיחה"
- 1.פישר מעלה את הריבית - ל 4% ממש חודש הבא!!!!! (ל"ת)רונן 28/06/2011 12:16הגב לתגובה זו

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
