פישר לא מפתיע: הותיר את הריבית במשק ברמה של 3.25%, בהתאם לתחזיות

ציפיות האינפלציה שנגזרות ממדד המחירים האחרון ירדו ונגיד בנק ישראל העדיף לחכות עם מגמת העלאות הריבית בחודש אחד נוסף
ג'וש דוקרקר | (1)

נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, הותיר את הריבית במשק הישראלי על 3.25%. הודעת בנק ישראל מציינת שהגורמים להחלטה היו תחזיות האינפלציה, הפעילות הריאלית של המשק הישראלי, הצפי לירידת מחירים בשוק הנדל"ן והריביות הנמוכות בכלכלות חו"ל.

בהודעתו לציבור מציין בנק ישראל ציפיות האינפלציה שירדו וכעת הן נמוכות במעט מהגבול העליון של יעד האינפלציה. אינדיקטורים כלכליים שנוספו החודש מצביעים על המשך העליה בפעילות הכלכלית וקיימת ציפייה לעלייה בפעילות גם ברביע השני אם כי בקצב מתון יותר.

במגזר הנדל"ן, מציין הבנק את צעדיו האחרונים בתחום המשכנתאות והצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על נדל"ן, יחד עם המשך הגידול במספר התחלות הבניה ומאמין כי אלו צפויים לבוא לידי ביטוי במחירי הדירות במהלך השנה הקרובה. סיבה אחרונה להחלטתו של הנגיד נטועה בכלכלות חו"ל שם רמת הריביות צפויות להשאר נמוכות גם בחודשים הקרובים.

נזכיר כי בהחלטתו הקודמת העלה פישר את הריבית לחודש יוני ב-0.25% ל-3.25% - בפעם הרביעית מתחילת השנה. בסוף 2010 עמדה ריבית בנק ישראל על 2%. בהחלטתו אז ציין הבנק את סביבת האינפלציה, הגידול המהיר בפעילות הכלכלית, עליית מחירי הדירות ואת הצפייה שריביות הבנקים המרכזיים במשקים המפותחים המובילים צפויות להמשיך להישאר נמוכות.

תגובות להחלטת הריבית

רונן מנחם, מיחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות: "בנק ישראל שינה את מאזן הסיכונים להערכות הללו לכיוון מטה: שוק הדיור הוסר במפתיע, שוקי הסחורות והנפט עברו לסוף הרשימה ומשבר החוב באירופה הוצב בראשה", מסביר רונן ומסכם, "בהודעתו משלב בנק ישראל איתותי הרגעה לגבי קצב האינפלציה ולהערכתנו הריבית תעלה הרבה יותר לאט בחודשים הבאים".

יאיר דרורי, האנליסט הראשי של תכלית-דיסקונט: "ההחלטה היתה צפויה והיא התקבלה על רקע המשך העננה המרחפת מעל כלכלת יוון. להחלטה תרמו גם הירידה במחירי הסחורות בכלל, והנפט בפרט, בחודש האחרון", סיכם דרורי והוסיף, "הריבית תעלה עוד פעמיים עד סוף השנה, לרמה של 3.75%".

אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו בפסגות: "בנק ישראל ממשיך לשמור על תוואי העלאות הריבית האיטי במטרה להחזיר את הריבית הריאלית במשק לרמות נורמליות. אנו מעריכים כי בנק ישראל ימשיך לשמור על קצב העלאות ריבית מתון יחסית והריבית בעוד 12 חודשים תגיע לרמה של 4-4.25%"

יניב פגוט האסטרטג הראשי של קבוצת איילון: "הותרת הריבית ללא שינוי היא החלטה מתבקשת. ההתפתחויות בכלכלה הגלובלית מציבים תמרורי אזהרה בולטים לגבי קצב הצמיחה הגלובלית. במקביל, לא חלה התבהרות במצב הגיאו-פוליטי המקומי, גורמים אלו לבדם מחייבים יתר זהירות בהשמשת נשק ההידוק המוניטארי ומחייבים את בנק ישראל להתנתק לתקופה קצובה מהמלחמה באינפלציה על מנת לייצב מציאות תומכת צמיחה"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    פישר מעלה את הריבית - ל 4% ממש חודש הבא!!!!! (ל"ת)
    רונן 28/06/2011 12:16
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.