החוב היווני מאיים: ממשלות אירופה לא הצליחו להגיע להסכמה על העברת הסיוע

מיכאל שראל: "בשלב זה המצב לא נראה טוב, בעיקר בגלל ההתנגדות הציבורית והפוליטית בתוך יוון". המדדים באירופה בירידות שערים
הדס גייפמן | (20)

להציל את יוון או לתת לה לקרוס. זו הסוגייה בה דנו במשך שבע שעות שרי האוצר של מדינות האירו, ולבסוף לא הצליחו להגיע להסכמה לגבי תשלומי ההלוואות המיועדות להציל את יוון מחדלות פירעון. בינתיים, הן הגבירו את הלחץ על ראש ממשלת יוון, ג'ורג' פאפאנדראו, לבצע קודם כל קיצוצים בתקציב, על אף ההתנגדות שיש לו מבית.

ערב הצבעת האי-אמון שעלולה להביא לנפילתה של ממשלת פאפנדראו, מאיצים שרי האוצר של מדינות האירו ביוון, להעביר חוק לקיצוץ הגרעון ולמכירת נכסי המדינה.

בשלב זה נותרה פתוחה הסוגייה האם יוון תקבל את כל 12 מיליארד האירו (17.1 מיליארד דולר) שהבטיחו להעניק לה ביולי, כחלק מחבילת הסיוע שאושרה לה בשנה שעברה בסכום של 110 מיליארד אירו. הסיוע הותנה בכך שיוון תבצע קיצוצים בתקציבה.

"נאלצנו להודיע לממשלת יוון שבסוף החודש היא חייבת לשכנע אותנו שכל התחייבויותיה ימולאו לחלוטין", אמר ראש ממשלת לוקסמבורג, ג'ין-קלוד ג'ונקר, שהיה יו"ר הדיונים על משבר האירו, בצאתו מהפגישה.

כל ההחלטות בנוגע לתשלום הבא ליוון, ובנוגע לחבילת תמריצים לשלוש שנים שתוענק לאחריו, הושעו עד תחילת יולי. הדחייה מאריכה את המצוקה הפיסקאלית של יוון ומעצימה את העובדה שהיא ניצבת על עברי פי הפחת.

פגישת שרי האוצר נמשכה שבע שעות, ונערכה בעת ובעונה אחת עם דיונים

באתונה שצפויים להמשך שלושה ימים בנוגע להצבעה בקאבינט החדש בנושא שפאפנדראו כינה "צומת דרכים קריטי". ממשלת פאפנדראו מונה 155 מושבים מתוך 300 מושבים בפרלמנט.

בשוקי ההון ברחבי העולם עוקבים מקרוב אחר המתרחש במדינות אירופה ובפרט ביוון. אפשרות של חדלות פירעון ביוון אשר תוארה כבר כמו "פשיטת הרגל של ליהמן ברדרס" הביאה לירידות חדות במדדי המניות בבורסות המובילות. את הנזק הפוטנציאלי למערכת הפיננסית העולמית במקרה של חדלות פירעון ביוון אמנם עדיין קשה לאמוד אך ניתן להניח שהוא גדול מאוד.

"סביר להניח שמדינות גוש האירו מחכות לראות האם צעדי הצנע החדשים שהציעה ממשלת יוון יזכו לתמיכה בפרלמנט", מסביר ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל פיננסים. "אני מעריך, שאם יוון תעביר את תוכנית הקיצוצים החדשה, בסופו של דבר גרמניה, וקרן המטבע והבנק המרכזי האירופי ימצאו נוסחה שלפחות בטווח הקצר תאפשר את הגדלת הסיוע.

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    חן 20/06/2011 23:51
    הגב לתגובה זו
    הבורסה הישראלית מורכבת משחקני ספסל כל דבר מתפרש הפוך, זה הזמן להכנס בלונג תעודת סל מעו' ' ף פי 3- זה הזמן להראות כמה הביצים שלכם גדולות
  • 14.
    עמרי 20/06/2011 12:11
    הגב לתגובה זו
    מי שבפנים ולא יצא עדיין יכול לראות את כל כסף שלא נמחק חבל אנשים עד הדוחות אין מה לחשוב אפילו על מניות!!!!!!!! וגם בדוחות אני לא בטוח שהשוק יטפס סיכויי גבוה שכן אבל אם המשבר הזה לא ירד מהכותרות אז יש סיכויי שנכנס לדשדוש (לא המלצה, סתם דעה)
  • 13.
    מושקע חזק. 20/06/2011 11:27
    הגב לתגובה זו
    בקרוב עד סוף החודש .
  • 12.
    אבי קול 20/06/2011 11:20
    הגב לתגובה זו
    נמאס מהיוונים שיפסיקו לזרוק צלחות ושיעבדו !!! אני לא מבין מדוע אתם בורחים כאשר יוון משתעלת תנו לה להשתעל עד שתמות...גודלה אינו מצדיק להרעיד את כל הבורסות כולל ישראל זה שטויות.
  • 11.
    שראל זה הד" ר שסיפר במאי שפישר יוריד את הריבית (ל"ת)
    מיקי 20/06/2011 11:03
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    הפראיירים בורחים והעשירים קונים (ל"ת)
    יצחק הכהן 20/06/2011 10:54
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    ומה מלחיץ את הישראלים בפרט ? חודש ספטמבר ! (ל"ת)
    ישראל 20/06/2011 10:53
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אני מסכימה איתך בדיוק ככה (ל"ת)
    אוריה סופר 20/06/2011 10:27
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    סופר סתם 20/06/2011 10:14
    הגב לתגובה זו
    זה ממש מעניין העניין הזה של הקלקלה הישראלית ... תשאל את האוצר אז אנחנו בצמיחה אדירה וקלקלה יציבה ואין לנו אך ורע על פני הכדור הכחול .. תראה את השוק ופשוט זה לא מובן ... מה גם אנחנו השקענו ביוונים כלומר עוד הפעם הבנקים לוו כספים על קרן הצבי ולכן השוק יורד או עוד הפעם הבלוף הישראלי עובד ... עוד בורסה עלובה ושכונתית
  • צודק!!!!!!! (ל"ת)
    צודק!!!! 20/06/2011 11:55
    הגב לתגובה זו
  • סתם סופר ? 20/06/2011 11:05
    הגב לתגובה זו
    תקפידו על שפת הקודש ואל " תקלקלו" אותה .
  • 6.
    כבוד לביזפורטל מזהירה הציבור מירידות. כל הכבו (ל"ת)
    ביזפורטל עם העם הפשו 20/06/2011 10:12
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ינאי הרס את מכתשים ועכשו טבע הורביץ מה עובר (ל"ת)
    שועלי 20/06/2011 10:11
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אני בעד ירידות, אך הכותרת מטעה - כולה 0.85 % (ל"ת)
    אורי 20/06/2011 10:10
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תשובה 1 למה אתה ממתין כן לברוח זה הזמן (ל"ת)
    המשקיע הקטן 20/06/2011 10:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מודיעין אפ 7 מומלץ לממש לפני בעלי עניין אוזהר (ל"ת)
    המשקיע הקטן 20/06/2011 10:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שושן עצבני 20/06/2011 09:55
    הגב לתגובה זו
    רק חדשות רעות יש לכם אתם עושים מזבוב פיל אני לא מבין מה יוון קשורה אלינו בכלל תמיד שאני פותח את האתר אני רואה חדשות רעות אני לא מבין מה האינטרס שלכם אבל אתם גורמים נזק , הכלכלה שלנו בארץ טובה אין כמעט עוני הכל מסתדר ואתם בכתבה אחת מפילים את הכל אנחנו המשקיעים עובדים קשה מכניסים כסף לבורסה בשביל להרוויח כמה אחוזים אבל חדשות רעות נון סטופ אנשים יפשטו רגל בגללכם אז חברה בואו כולם נצא מהבורסה המחורבנת הזאת של רק להפסיד
  • אבי קול 20/06/2011 14:16
    הגב לתגובה זו
    ל-1 אתה צודק ב-100% מי שמאמין שיוון חשובה ובורח בסוף יפסיד את כל כספו.
  • אא 20/06/2011 10:32
    הגב לתגובה זו
    זה אכן משפיע הכתבות אבל אין מה לעשות נגד זה.
  • ישן על האף 20/06/2011 10:16
    הגב לתגובה זו
    תתחבר תתחבר למציאות מסביבך
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי