2 אג"חים שהפאניקה הפילה למחירי קניה - עד תשואה של 7%
בכתבתי הקודמת (התפרסמה ב-01/06/2011) כתבתי על הפדיונות הכבדים בקרנות הנאמנות ועל כך שאני רואה בפדיונות אלו הזדמנות עבור משקיעים בעלי אורך רוח, להשביח את תיק ההשקעות שלהם. השבוע אתן שתי דוגמאות לאגרות חוב אשר מחירן ירד לאחרונה כתוצאה מלחץ הפדיונות בקרנות הנאמנות, ולדעתי מהוות אלטרנטיבת השקעה ראויה בתיקי השקעות:
ברימאג א'
ברימאג דיגיטל (ברימאג אגח 1) הינה חברה העוסקת ביבוא, שיווק והפצת מכשירי חשמל ואלקטרוניקה ביתיים, ביניהם ניתן למנות את החברות: LG, SONY, BEKO, KENOOD ועוד. החברה הינה אחת משלוש היבואניות הגדולות בתחום יחד עם אלקטרה וניופאן.
נכון לסוף הרבעון הראשון בשנת 2011, לחברה הון עצמי בגובה 173.1 מליון ש' המהווה 24.3% מסך המאזן. החברה סיימה את הרבעון עם רווח נקי בגובה 3.25 מליון ש' ואת 2010 עם רווח של 20.5 מליון ש'. לחברה מדיניות חלוקת דיבידנד לפיו היא מחלקת לבעלי מניותיה לפחות 35% מהרווח השנתי הנקי, אך היא התחייבה במסגרת הנפקת אגרות החוב כי לא תחלק דיבידנד בשיעור העולה על 50% מהרווח השנתי הנקי.
אגרות החוב מסידרה א' (100 מיליון ערך נקוב) הונפקו ביוני 2010 ואינן כוללות בטחונות, אך זכו לדירוג A2 ממידרוג (מקביל לדירוג A של מעלות). הן נושאות ריבית שנתית בשיעור 6% המחולקת פעמיים בשנה. הקרן נפדית בחמישה תשלומים החל מיולי 2012 (הקרן והריבית אינן צמודות למדד). מחירן כיום משקף לרוכשים אותן תשואה שנתית בשיעור של כ-7% למח"מ 2.7 שנים.
שלמה החזקות י"ב
שלמה החזקות (לשעבר ניו-קופל) עוסקת בתחומי הליסינג התפעולי של כלי רכב, השכרה ומכירת כלי רכב וביטוח. החברה היא המובילה בשוק הליסינג התפעולי בישראל עם נתח שוק מוערך של כ-29%, כאשר צי הרכבים מונה כ-51 אלף כלי רכב. לחברה בסיס לקוחות רחב ומפוזר והיא נהנית מנסיון, מוניטין ויתרון לגודל לעומת מתחרותיה. החברה ממונפת יחסית כאשר ההון העצמי בסך 758 מליון ש' בסוף רבעון ראשון 2011 היווה 10.9% מסך המאזן. הרווח ברבעון הראשון השנה הסתכם ב-11 מליון ש' ובשנת 2010 כולה ב-106 מליון ש'.
שלמה החז אגח יב (358 מליון ערך נקוב) הונפקו בינואר 2011 והסידרה הורחבה במאי 2011. אגרות החוב מדורגות A ע"י מעלות והן מובטחות בשיעבוד בדרגה ראשונה על רכבים של שלמה רכב ועל כל הזכויות של שלמה רכב לקבלת כספים מלקוחותיה בגין הרכבים המשועבדים.
אגרות החוב אינן צמודות והן נושאות ריבית שנתית בשיעור 5.4% המחולקת 4 פעמים בשנה. הקרן נפדית (3.7% כל פרעון) בסוף כל רבעון החל מסוף יוני 2011 עת התשלום האחרון מתקבל בדצמבר 2017. הרוכשים את איגרת החוב כיום יזכו לתשואה שנתית בגובה 6.6% למח"מ 2.9 שנים.
חשוב לציין כי אגרות החוב הללו סובלות מסחירות נמוכה ותנודתיות מסויימת. לכן מתאימות למשקיעים בעלי סבלנות ובפיזור מתאים כחלק מתיק ההשקעות.
**נכון ל-16.06.2011
רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר ב
- 12.שמתם לב איך האג" חים עלו בימים האחרונים סחתיין (ל"ת)עוקב אחרי ההמלצות 28/06/2011 21:20הגב לתגובה זו
- 11.איתי 22/06/2011 08:34הגב לתגובה זוקניתי לפני חודשיים לפי המלצתו אגחים ארוכים של הבנקים והרווחתי יפה למרות כל הפאניקה
- 10.דוד לוי 20/06/2011 22:52הגב לתגובה זורביב ניתח בצורה מדויקת ונכונה את האג" חים,אשמח אם תוכל להגיע אלי לכלל,שיהיה בהצלחה בטאטלאנט!
- 9.תודה (ל"ת)נ ג 20/06/2011 22:51הגב לתגובה זו
- 8.ניר-בנהפ 20/06/2011 20:28הגב לתגובה זואדון רביב הערה קטנה לכתבה טובה.בשלמה יש מספר סיכונים נוספים.1.האעה בשוק הליסינג שכבר מתקיימת כאשר הרבה בעלי רכבי ליסינג מחזירים רכבים.2.רמת המינוף ומסגרות האשראי כמעט ומנוצלות עד תום. אם כבר עדיפות לדלק אנרגיה ד מבוטחות בשיעבוד מתכוונן
- 7.משקיע פרטי 20/06/2011 19:45הגב לתגובה זולמה לא הזכרת את דלתא גם היא מגלמת תשואה דומה וישנן עוד חברות מעולות לרכישה היום היה שווה לציין אותן בכתבה , אבל אהבתי את ההמלצות בכל אופן תודה
- 6.משקיע לטווח ארוך 20/06/2011 18:11הגב לתגובה זולדעתי כדאי לקנות. מיני 2008 שרק ב 2009 כולם בכו איך הם לא קנו!! תמשיך להחכים אותנו רזניק...
- 5.כריש אדום 20/06/2011 13:54הגב לתגובה זו...שגם יביאו את הכסף בסוף
- 4.הגולש 20/06/2011 13:24הגב לתגובה זושלא הבין (: לכיוון דו ספרתי
- יותר טוב מהריבית הזעומה בבנק (ל"ת)יעל 21/06/2011 10:41הגב לתגובה זו
- 3.ירון 20/06/2011 12:30הגב לתגובה זומנסים להיפטר מהזבל שהם תקועים ומכור לציבור התמים. לא יעזור כלום , אפילו הטיפשים לא מתפתים .
- 2.שוקו 20/06/2011 11:52הגב לתגובה זונחמד לקרוא סוף סוף כתבה על אג" ח לא צמוד.....
- 1.ערן 20/06/2011 10:12הגב לתגובה זוכתבה לעניין, תכתוב על עוד אג" חים מעניינים של חברות תזרימיות.
- דמיטרי 20/06/2011 22:57הגב לתגובה זואם אג" ח כל כך טוב והכל מעולה למה אין בטחונות ? מה טוב באג" ח הזה ? 7% לא צמוד באמת . אם תהיה מפולת ( וזה יכול להיות חופשי ) אז לא יהיה להם למי למכור כל LG SAMSUNG IKENWOOD שלהם ולא תראו שקל מאג" ח כי אין בטחונות . ואם אין מפולת והכל בסדר עדיף מניה

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
