בשל המחסור הצפוי בגז: משרד התשתיות הורה לנובל להיערך לפיתוח חזקת 'נועה'

משרד התשתיות הורה לחברת נובל אנרג'י להעביר לידיהם תוכניות קדיחה לפיתוח השדה עד ה-15 ליולי. היקף הגז הכולל נאמד ב-1.2BCM שימלא את צרכי המשק עד להשלמת פיתוח שדה 'תמר'
תומר קורנפלד | (11)

במשרד התשתיות חוששים ממחסור של גז טבעי החל מאמצע שנת 2012 ועד להשלמת פרוייקט תמר בתחילת 2013. לפיכך, הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות אישר לנובל אנרג'י להתחיל בפיתוח שדה הגז הטבעי 'נועה צפון' הכוללת 1.2BCM של גז טבעי.

משרד התשתיות הורה לחברת נובל אנרג'י להעביר לידיהם תוכניות קדיחה לפיתוח השדה עד ה-15 ליולי. על פי חוק הנפט, נובל אנרג'י מחויבת לפתח את שטח החזקה בהתאם לדרישת משרד התשתיות.

על פי הנתונים שהוצגו למשרד התשתיות על ידי נובל אנרג'י, קיבל הממונה ד"ר מיקי גרדוש את הערכת החברה כי ישנה סבירות נמוכה למעבר כמויות משמעותיות של גז טבעי לשדה מאזורים הנמצאים בשטחי הרשות הפלסטינית.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    בן אובד 13/06/2011 11:00
    הגב לתגובה זו
    עלות פיתוח של 200 מליון דולר לשדה של 1.2 BCM (לעומת 150 BCM של תמר) ועדיין כדאי. אז נא לא ליילל על בריחת משקיעי גז/נפט מישראל כתוצאה מדו" ח ששינסקי!
  • 9.
    ארקדי 13/06/2011 10:48
    הגב לתגובה זו
    נועה מייד בטח אחרי שישינסקי (תשובה) תיחנקו עם הגז המצרי
  • 8.
    נותן בראש 13/06/2011 10:16
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף התפכחו שם במשרד התשתיות והבינו שדי לביורוקרטיה לחנוק את הגז המקומי כמו שמנסה ארדן ועוד על כל מיני רודפי פפופוליזם מנסים לעשות כדי לצבור הון פוליטי.
  • 7.
    אריק.מ 13/06/2011 10:14
    הגב לתגובה זו
    במידה והוחלט ששדה נועה יפותח קיים סיכוי ששדה " אור" שבבעלותה של ישראמקו עם כמות של 1 bcf יפותח במקביל- לא הייתה כדאיות כלכלית לשאוב רק ממנו אבל עם שדה נועה יתחיל להפיק יהיה ניתן לקדוח גם בשדה אור ולהשתמש בתשתיות של נועה.
  • 6.
    רובי 13/06/2011 10:12
    הגב לתגובה זו
    חברי זה הזמן להיות ברציו לא בגלל שאני ברציו ,כאחרי 15 ליולי זה יהיה מאוחר . בקרוב רציו מתקנת את עצמה לשער 60 אז תחשבו.
  • 5.
    מה קושר אבנר - רק רציו!!! (ל"ת)
    רציו 13/06/2011 09:34
    הגב לתגובה זו
  • מתקרבת 13/06/2011 12:43
    הגב לתגובה זו
    אז אל תתבלבללללללללל אור ואהבה לך
  • 4.
    יפה, עוד חיזוק לקב דלק אפ 6. (ל"ת)
    משקיען 13/06/2011 09:15
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לדעתי המחיר שלה נמוך מאד (ל"ת)
    אני מאמין באבנר 13/06/2011 09:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יום טוב 13/06/2011 09:03
    הגב לתגובה זו
    כמה סוכריות יש לאבנר. חנות ממתקים
  • 1.
    מנחם 13/06/2011 08:51
    הגב לתגובה זו
    כל מי שמכר רציו אבנר ודלק, בקרוב יבין את מרירית הפזיזות
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).