בשל המחסור הצפוי בגז: משרד התשתיות הורה לנובל להיערך לפיתוח חזקת 'נועה'

משרד התשתיות הורה לחברת נובל אנרג'י להעביר לידיהם תוכניות קדיחה לפיתוח השדה עד ה-15 ליולי. היקף הגז הכולל נאמד ב-1.2BCM שימלא את צרכי המשק עד להשלמת פיתוח שדה 'תמר'
תומר קורנפלד | (11)

במשרד התשתיות חוששים ממחסור של גז טבעי החל מאמצע שנת 2012 ועד להשלמת פרוייקט תמר בתחילת 2013. לפיכך, הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות אישר לנובל אנרג'י להתחיל בפיתוח שדה הגז הטבעי 'נועה צפון' הכוללת 1.2BCM של גז טבעי.

משרד התשתיות הורה לחברת נובל אנרג'י להעביר לידיהם תוכניות קדיחה לפיתוח השדה עד ה-15 ליולי. על פי חוק הנפט, נובל אנרג'י מחויבת לפתח את שטח החזקה בהתאם לדרישת משרד התשתיות.

על פי הנתונים שהוצגו למשרד התשתיות על ידי נובל אנרג'י, קיבל הממונה ד"ר מיקי גרדוש את הערכת החברה כי ישנה סבירות נמוכה למעבר כמויות משמעותיות של גז טבעי לשדה מאזורים הנמצאים בשטחי הרשות הפלסטינית.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    בן אובד 13/06/2011 11:00
    הגב לתגובה זו
    עלות פיתוח של 200 מליון דולר לשדה של 1.2 BCM (לעומת 150 BCM של תמר) ועדיין כדאי. אז נא לא ליילל על בריחת משקיעי גז/נפט מישראל כתוצאה מדו" ח ששינסקי!
  • 9.
    ארקדי 13/06/2011 10:48
    הגב לתגובה זו
    נועה מייד בטח אחרי שישינסקי (תשובה) תיחנקו עם הגז המצרי
  • 8.
    נותן בראש 13/06/2011 10:16
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף התפכחו שם במשרד התשתיות והבינו שדי לביורוקרטיה לחנוק את הגז המקומי כמו שמנסה ארדן ועוד על כל מיני רודפי פפופוליזם מנסים לעשות כדי לצבור הון פוליטי.
  • 7.
    אריק.מ 13/06/2011 10:14
    הגב לתגובה זו
    במידה והוחלט ששדה נועה יפותח קיים סיכוי ששדה " אור" שבבעלותה של ישראמקו עם כמות של 1 bcf יפותח במקביל- לא הייתה כדאיות כלכלית לשאוב רק ממנו אבל עם שדה נועה יתחיל להפיק יהיה ניתן לקדוח גם בשדה אור ולהשתמש בתשתיות של נועה.
  • 6.
    רובי 13/06/2011 10:12
    הגב לתגובה זו
    חברי זה הזמן להיות ברציו לא בגלל שאני ברציו ,כאחרי 15 ליולי זה יהיה מאוחר . בקרוב רציו מתקנת את עצמה לשער 60 אז תחשבו.
  • 5.
    מה קושר אבנר - רק רציו!!! (ל"ת)
    רציו 13/06/2011 09:34
    הגב לתגובה זו
  • מתקרבת 13/06/2011 12:43
    הגב לתגובה זו
    אז אל תתבלבללללללללל אור ואהבה לך
  • 4.
    יפה, עוד חיזוק לקב דלק אפ 6. (ל"ת)
    משקיען 13/06/2011 09:15
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לדעתי המחיר שלה נמוך מאד (ל"ת)
    אני מאמין באבנר 13/06/2011 09:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יום טוב 13/06/2011 09:03
    הגב לתגובה זו
    כמה סוכריות יש לאבנר. חנות ממתקים
  • 1.
    מנחם 13/06/2011 08:51
    הגב לתגובה זו
    כל מי שמכר רציו אבנר ודלק, בקרוב יבין את מרירית הפזיזות
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.