הציבור בורח: כ-1.3 מיליארד שקל התאדו מתעשיית הקרנות מתחילת יוני

מנתונים שמרכז בית ההשקעות מיטב עולה כי הנכסים בסיכון ממשיכים לאבד גובה לטובת קרנות כספיות ולקרנות שקליות, ובראשן קרנות מק"מ
הדס גייפמן | (3)

שבוע המסחר החולף היה שבוע שלילי נוסף בבורסה בתל אביב.

מדד המעו"ף רשם ירידה של כ-3.7%, מדד ת"א 75 התממש בכ-4.1%, מדד היתר-50 נחתך בכ-4.7%, מדד ת"א בנקים נפל בכ-5.4% ואילו מדד ת"א נדל"ן 15 צלל בכ-6.4%.

על רקע ירידות השערים מכר הציבור הישראלי כ-1.3 מיליארד שקל מקרנות הנאמנות המסורתיות, בחמשת ימי המסחר הראשונים של יוני בלבד. בקרנות הנאמנות המנייתיות (ישראל, חו"ל וגמישות), נרשמו פדיונות גבוהים יחסית. מתחילת החודש משכו מהן המשקיעים כ-170 מיליון שקל. רוב הסכום, כ-110 מיליון שקל, יצא מהקרנות המתמחות במניות בישראל. שאר הפדיונות התחלקו בצורה שווה בין הקרנות הגמישות לקרנות המתמחות במניות בחו"ל, כך עולה מנתונים שריכז רוני אפטר האחראי על קשרי יועצים מבית השקעות מיטב.

לשם השוואה, במאי יצאו מהקרנות המנייתיות כ-570 מיליון שקל. זהו קצב פדיונות של כ-27 מיליון שקל ביום. קצב הפדיונות מתחילת יוני התגבר וכעת הוא עומד על כ-35 מיליון שקל ביום.

באפיק הקונצרני נרשמו ירידות שערים קלות מתחילת יוני: מדד אג"ח קונצרני כללי ירד בכ-0.1% ואילו כל אחד ממדדי התל-בונד, 20 ו-40 ירד בכ-0.2%. הרגיעה היחסית באפיק זה לא עצרה את הפדיונות בקרנות אג"ח חברות וכללי, שרשמו מתחילת החודש פדיונות גבוהים של כ-870 מיליון שקל, או קצב פדיון יומי של כ-170 מיליון שקל. מדובר בעלייה של כ-30% בקצב הפדיונות היומי בחודש מאי.

המשך מגמת הפידיונות והתגברותה מוסבר בירידות השערים בשוק המניות, ששוחק את תשואות הקרנות המעורבות עם מניות (10/90, 20/80 וכו').

אחת המגמות הבולטות ביוני היא ירידה בפעילות הגיוסים ברוטו של הקרנות, בדומה לירידה במחזורים בבורסה. המשמעות היא שכסף חדש כמעט אינו מוזרם לתעשיית הקרנות, ומנגד אנחנו עדים להמשך זחילת כספים החוצה, תוךף דגש על קרנות עם מרכיבי סיכון שונים: מניות ו/או אג"ח קונצרני.

ביוני נהנו איגרות החוב הממשלתיות מפתיחה חיובית, וכיום הן המובילות בתשואות החודש: מדד אג"ח ממשלתי כללי טיפס בכ-0.25%, הגלילים עלו בכ-0.4% ,השחרים הסתפקו בעלייה ממוצעת של כ-0.2%, ואילו הגילונים מפגרים גם החודש מאחור עם תשואה הנעה סביב האפס.

עם זאת, נמשכת מגמת הפדיונות מקרנות אג"ח מדינה כללי וצמוד מדד (225 מיליון שקל מתחילת החודש) ועל פי הערכות, מרכז הפדיונות מתרכזים בחלק של קרנות האג"ח מדינה כללי הגדולות, שגייסו סכומים גבוהים בשנתיים האחרונות, ושמדיניות ההשקעה שלהן גמישה יחסית, הן לגבי המח"מ בקרן והן לגבי האפשרות לתבל את השקעותיהן גם באג"ח קונצרני.

באפיק השקלי, רשמו הקרנות הכספיות בחמישה ימי המסחר הראשונים של החודש גיוסי עתק של כ-1.1 מיליארד שקל. זהו המשך מגמת הגיוסים שאפיינה אותן במאי, אז הן גייסו כ-2.5 מיליארד שקל.

יש לזכור, כי בראשית יוני נפדה מק"מ 611 ואילו הנפקת המק"מ החדש במקומו, 612, הייתה רק שבוע לאחר מכן, דבר שסייע לקרנות הכספיות לגייס סכומים גבוהים נוספים מלקוחות שחיפשו אלטרנטיבה לכסף ש"שכב" בינתיים בעו"ש.

בנוסף, הקרנות השקליות, גייסו החודש כ-260 מיליון שקל, ועל פי הערכות, מרכז הכובד של הגיוסים הוא לקרנות המק"מ של פסגות ולקרנות אחרות המתמחות בעיקר בהשקעה בחלק השקלי הקצר, תוך דגש על המק"מים, כמעין פתרון דמוי קרנות כספיות שקליות.

קרנות אגד חוץ פדו מתחילת החודש כ-20 מיליון שקל ואילו קרנות ממונפות ואסטרטגיות פדו כ-10 מיליון שקל.

מתחילת יוני ירדו נכסי תעשיית קרנות הנאמנות בכ-800 מיליון שקל. סכום זה מיוחס כולו לירידת ערך נכסי הקרנות בכ-800 מיליון שקל. זאת, על רקע ירידה של כחצי אחוז במדד מיטב לקרנות הנאמנות עד כה החודש.

תעשיית הקרנות מנהלת כ-156.7 מיליארד שקל. זהו סך הנכסים הנמוך ביותר ב-2011.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בבון 12/06/2011 16:36
    הגב לתגובה זו
    ואחר כך יש גל עליות שהעדר תמיד מפספס, וחוזר לקנות כשמדדים בשיא. ההסטוריה חוזרת על עצמה במחזוריות. הקרנות יקבלו גיוסי כספים מהציבור כשהמדדים יחזרו לשיא.
  • 2.
    אור 12/06/2011 15:54
    הגב לתגובה זו
    משמעותית לאורך זמן בשוק המניות. וזה שמחירי הנדל" ן כביכול לא ירדו עד עכשיו תמיד יש פעם ראשונה. תשאל ת' אמריקנים.
  • 1.
    לבייב 12/06/2011 14:52
    הגב לתגובה זו
    מנהלי הקרנות הפרזיטים,הוכח לאורך זמן רק נדלן לקח ובגדול.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי