מניה במכפיל רווח מטורף של 68, בועת הדוט-קום חוזרת?
10 שנים ושלושה חודשים חלפו מאז התפוצצה בועת ההי-טק שגררה את אחת המפולות הגדולות בהיסטוריה. מדד הנאסד"ק עמד באותם ימי מארס עליזים על רמה של 5,050 נקודות ומשם צנח במשך שנה וחצי לרמת שפל של 1,140 נקודות בספטמבר 2002 - רמה נמוכה אף מזו אליה ירד המדד במהלך המשבר הגדול של 2008.
אחד מהמאפיינים הבולטים של אותה בועה היה רצף הנפקות של חברות חלום בתחום האינטרנט והטכנולוגיה במחירים מופרזים וללא קשר לביצועי אותן חברות.
המחירים בהם נסחרו חברות הטכנולוגיה בתחילת שנות ה-2000 היו מנותקים לחלוטין מביצועי החברות והתבססו על חלום שניצל את בורות המשקיעים בטכנולוגיה חדשה - האינטרנט. צמיחה מהירה, לפחות על גבי גיליונות האקסל, היתה שם המשחק. המשקיעים הצדיקו את מחירי המניות בעזרת תחזיות לצמיחה מהירה ביותר ללא ראיית תוכנית עסקית שתצדיק ותאמת את המספרים.
לצורך ההמחשה, חלק מהתחזיות באותה עת למחזור העסקים של YAHOO!, היה עתיד להיות גדול יותר מהתוצר של ארה"ב כולה. תחזית לא הגיונית בעליל מאחר והכנסות YAHOO! מהוות חלק מהתוצר האמריקאי.
חוסר היכולת של החברות לעמוד בתחזיות הצמיחה ובמקרים רבים אף חוסר יכולת לייצר רווחים, הביאו לקריסה של שוק המניות ולאחת המפולות החדות ביותר שנרשמו בשווקי ההון אי פעם. משקיעים ששמו את כל הונם בשוק המניות עדיין לא החזירו את מלוא השקעתם עד היום כאשר הנאסד"ק עומד על 2,643 נקודות, שהן כמחצית מרמת השיא משנת 2000.
לאחרונה אנו עדים למספר הנפקות של חברות מתחום האינטרנט שגם הן מתבצעות במחירים מופרזים, לפחות אם בוחנים זאת אל מול ביצועי החברות. Yandex, המכונה "גוגל הסינית" הונפקה לאחרונה ונסחרת כבר בשווי שוק של כ-10 מיליארד דולר המשקף מכפיל רווח של 68. Renren, רשת חברתית סינית שהונפקה לאחרונה, נסחרת בשווי שוק של 4 מיליארד דולר למרות שהחברה עדיין לא מרוויחה.
הנפקה מדוברת נוספת היא ההנפקה של לינקדאין, הרשת החברתית העסקית, שהונפקה ע"פ שווי של 4.5 מיליארד דולר ובתוך יום מסחר אחד הכפילה את שוויה. היום היא נסחרת לפי שווי שוק הגבוה במעט מ-7 מילארד דולר, למרות שהציגה בשנת 2010 רווחים של כ-15 מליון דולר בלבד.
מאז הנפקת לינקדאין נשמעים לא מעט דיבורים על הנפקת חברת גרופון. גרופון היא החברה המובילה בעולם לשיווק קופונים בהנחה לגולשים. הערכות לגבי שווי השוק שצופים לגרופון לאחר ההנפקה נעות בין 20-30 מיליארד דולר למרות שהחברה הפסידה במהלך הרבעון הראשון של 2011 כ-146 מיליון דולר וכ-456 מיליון דולר בשנת 2010. גם שווי שוק של 20 מיליארד דולר נראה מנופח לאחר שפייסבוק, גוגל ואמזון הודיעו שהן מתכוונות להשיק פעילות מתחרה לזו של גרופון על בסיס הפלטפורמות המובילות שלהן.
בנוסף, הדיבורים על שוויה של פייסבוק במידה ותנפיק, מזכירים במעט את אותה עליזות של ימי הבועה. מדברים על שווי שוק של עשרות מיליארדי דולרים המבוססים על הציפייה שהחברה תהווה מתחרה לגוגל בשליטה על המידע באינטרנט ומינוף השליטה לרווחים גדולים. פייסבוק היא חברה גדולה ומובילה שוודאי תשרוד לאורך זמן, ובסבירות גבוהה אף תצדיק שווי גבוה לאורך זמן, כך גם חברות אחרות שמנפיקות כעת ומבוססות על מודל עסקי.
שוני מהותי בין היום לאז, הוא עדיין במספר חברות מצומצם שמונפקות בשווי מופרז לכאורה וכי מרבית החברות כן מבוססות על מודל עסקי וסביר שיישרדו לאורך זמן. בעוד שלפני עשור מדובר היה במספר רב של חברות שלא בנו מודל עסקי ולא שרדו את המשבר.
קשה שלא להבחין בדמיון שבין חלק מההנפקות האחרונות בתחום האינטרנט לבין אלו שבוצעו בין השנים 1995-2000 טרם התפוצצה בועת הטכנולוגיה של תחילת העשור הקודם. כאשר בוחנים אפשרות השקעה, בין אם בתחום מסורתי ובין אם בתחומי ההי-טק השונים, צריך לזכור שפיתוחים טכנולוגיים ותחזיות צמיחה לא יכולים לבוא על חשבון רווחים מאחר והם אלה שמהווים את הבסיס להערכת השווי של הפעילות העסקית של החברה בה מעוניינים להשקיע.
אין כל זה אומר שאנו בעיצומה של בועה או שההשקעה בחברות הטכנולוגיה החדשות תהיה משגה. אך יש ללמוד את הלקח מאותו משבר שחשוב לבחון כל חברה וכל טכנולוגיה לגופה, תוך נטרול השפעות של טרנדים כאלה ואחרים. והקפדה על בחינה מדוקדקת של המודל העסקי ושל תוצאותיה הכספיות של כל חברה וחברה.
- 7.שטחי שטחי שטחי (ל"ת)אני 13/06/2011 12:42הגב לתגובה זו
- 6.Cunctator 12/06/2011 22:56הגב לתגובה זותקישו:www.yandex.ru, זה מנוע חיפוש רוסי ולא סיני.
- 5.שזגז 12/06/2011 16:54הגב לתגובה זואתה צובע את כולן בצבע אחיד וזה טעות. יש הבדל אדיר למשל בין SINA שמנצחת בגדול בתחום הרשתות החברתיות בסין והיא למעשה הפייסבוק והטוויטר של סין לבין RENN - רן רן, ששוקעת. תבדקו בALEXA ותראו מי מנצח ומי מפסיד. SINA אם נצרף את הרשת החברתית המובילה שלה בסין הוויבו (WEIBO) היא כיום האתר מס' 2 בסין ומס' 8 או 9 בעולם. אם המגמות הנוכחיות יימשכו, בעוד כשנה היא נותנת פייט רציני ל-BIDU - הגוגל של סין כמו שפייסבוק מאתגרת כיום את גוגל. תבינו שמנועי חיפוש כבר לא בשיאם ורשתות חברתיות זה הדבר הבא. זה לא רק פוטנציאל, פייסבוק כבר עכשיו עוקפת את גוגל בגדול אם משקללים מס' משתמשים פלוס זמן השימוש. עזבו כרגע רווחים זה לא רלוונטי. יש להם אסטרטגיה נכונה להשקיע חזק ברשת החברתית כדי להבטיח את מקומם כמובילים בתחום ולכן כרגע הם מראית רווחיות יחסית נמוכה. שנה הבאה הם יציגו גידול דרמטי ברווחים. אם ניקח בחשבון שיש להם מיליארד דולר מזומן בקופה ו-0 חובות וכן את הפורטל מס' אחד בסין וגם שליש מאתר האנטרנט לנדל" ו המוביל בסין וכן פעילות נוספת בכל התחומים המובלים ברשת כמו מסחר אלקטרוני תוכן לסולרי וכו' , הרי שהמחיר הנוכחי נראה לי מחיר מציאה והזדמנות נדירה. למעשה אני חושב ש-SINA תעלה 1000% בעשור הקרוב. הרי פייסבוק תונפק עוד שנה ב-100 מליארד ואחרי כמה ימים תגיע לשווי של 200 מליארד (למישהו יש ספק בזה??), אז הפייסבוק של סין - הכלכלה המובילה בעולם עוד 7-8 שנים, לא שווה 50-60 מליארד דולר? עזבו אתכם מכול ההייטק הישן כמו מיקורוספט ואינטל. לכו על המובילים בסין בפרט על סינה שנסחרתבהנחה רצינית מאד בהתחשב בצמיחה ובפוטנציאל האדיר.
- 4.ג' יפה 12/06/2011 15:57הגב לתגובה זוהן אלו שימחקו עשרות אחוזים מהמדדים המובילים בוול סטריט
- 3.כתבה לעניין . תודה רבה (ל"ת)פוקושימה 12/06/2011 11:17הגב לתגובה זו
- 2.רק הדוט קום ?כל הכלכלה האמריקאית בקריסה (ל"ת)נילי 12/06/2011 11:06הגב לתגובה זו
- 1.עדי 12/06/2011 10:32הגב לתגובה זושווה לקרוא http://talkingvalue.com/?p=1476
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
