IBI שוריים על דיסקונט: "הופתענו מהדו"חות - 'קנייה' במחיר יעד 9 שקל"

עדי סקופ, אנליסט הבנקים של בנק ההשקעות כותב בהמלצה כי "ציפינו לדו"חות חלשים והופתענו מרווח נקי של 278 מיליון שקל. פוטנציאל ההתייעלות, שנמצא בהישג יד, אינו מתומחר"

הדס גייפמן | 05/06/2011 14:43 (5)

בית ההשקעות IBI חוזר על המלצת ה'קנייה' למניית בנק דיסקונט ומותיר את מחיר היעד על תשעה שקלים. בעת כתיבת שורות אלה עומד מחיר המניה על 6.61 שקלים.

בהמלצה שפרסם האנליסט עדי סקופ מבית ההשקעות IBI בעקבות פרסום הדו"חות הכספיים של דיסקונט לרבעון הראשון של השנה הוא טוען: "ציפינו לדו"חות חלשים והופתענו מרווח נקי של 278 מיליון שקלים ותשואה להון של 10.8%. עם זאת, בנטרול רווחים חד פעמיים בסכום של 38 מיליון שקל, והפרשה נמוכה לחומס התוצאות פחות מרשימות".

סקופ מציין כי "מחיר המנייה הנוכחי מגלם בנק חלש שנותר כזה. לדעתנו החדשות הרעות מתבטאות בדו"ח אך פוטנציאל ההתייעלות, שנמצא בהישג יד, אינו מתומחר. אנחנו מותירים את המלצת ה'קנייה' עם מחיר יעד של תשעה שקלים".

הוא מוסיף, כי "במחיר הנוכחי, דיסקונט שווה יותר מפורק מאשר כעסק הפועל במתכונת הקיימת. מניתוח שעשינו מצאנו שניתן למכור את האחזקות המהותיות של דיסקונט (לא כולל דיסקונט סולו), ולקבל בהערכה שמרנית כ-30% יותר ממחיר השוק הנוכחי של הבנק. ההון העצמי בדיסקונט סולו מסתכם בכ-2.7 מיליארד שקל. מדובר בנכס אמיתי שהשוק מעניק לו שווי אפסי. לכן דיסקונט מהווה להערכתנו השקעה עם פרופיל סיכון/סיכוי מעניין ביותר".

סקופ מוסיף, כי "הסכם חדש עם ועד העובדים מהווה את המפתח להתייעלות תפעולית. אנחנו מעריכים שיש סבירות גבוהה למצב בו ההנהלה והוועד יגיעו להסכמה על תוכנית התייעלות מהותית בצד תוכנית נדיבה לפרישה מרצון. בדומה לרוב הבנקים סובל דיסקונט מעודף כוח אדם, אך בדיסקונט הבעיה חריפה יותר. לכן תוכנית התייעלות עשויה להציף ערך רב, אם כי תעלה כמה מאות מיליוני שקלים.

"בהינתן יחס הלימות הון ליבה גבולי, הדרך הטובה ביותר לממן תוכנית פרישה כזאת תהיה באמצעות הקטנת נכסי סיכון. כלומר מכירת הלוואות ואגרות חוב שצורכות הון רגולטורי רב ומימושם יניבו רווחי הון. לדיסקונט יש לא מעט נכסים כאלו בארץ ובחו"ל. הצד השני של המטבע בהקטנת נכסי סיכון משמעו קיטון בצמיחה. אולם במכפיל הון של 0.7 בו נסחר הבנק אין שום ציפייה לצמיחה".

בנוגע לדו"חות הכספיים כותב סקופ כי "הופתענו מהרווח הנקי שהסתכם ברבעון בכ-278 מיליון שקל, לעומת 143 מיליון שקל ברבעון המקביל, עלייה של 95%. תשואה להון דו-ספרתית לדיסקונט אינה מייצגת כל עוד לא נפתרה בעיית ההתייעלות התפעולית שנמצאת בטיפול".

במהלך 2010 מכרה המדינה את מניותיה בבנק ובכך הסירה עננה כבדה שרבצה זמן רב על מחיר המניה. "ההקלה שסיפק בנק ישראל לגופים מוסדיים, לפיה ניתן, בתנאים מסוימים, לעלות בשיעור אחזקה בבנקים עד 10%, עשויה לאפשר לדיסקונט רוח גבית", כותב סקופ. "אף שדיסקונט ידע לייצר תשואה חיובית להון גם בתקופת המשבר הפיננסי ב-2008, מחיר המניה הנוכחי מגלם תסריט גרוע שנשאר רע".

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

4.
חבל שיש אינטרסים 05/06/2011 17:42
הגב לתגובה זו
מישהו משחק שם הרבה על פוטים
ל- 4 06/06/2011 09:13
הגב לתגובה זו
אבל תוך מספר חודשים המניה תגיע ל7.5 או 8 בלי או עם הפוטים
3.
יואל 05/06/2011 17:23
הגב לתגובה זו
יחס סיכון/סיכוי מעולה
2.
איתי 05/06/2011 17:05
הגב לתגובה זו
הרי רואים שבסניפים חסרים עובדים ויש תור בכל מקום,לא עונים לטלפונים וכו' . איפה יש עודף?
1.
חבל שיש אינטרסים 05/06/2011 16:34
הגב לתגובה זו
דיסקונט תמיד היה ותמיד יהיה הכבשה השחורה של הבנקים והבנקאים

צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד | 27/12/2025 20:05

נושאים בכתבה תוחלת חיים מודיעין

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

להמשך הכתבה לחץ כאן