רבעון חזק לגזית גלוב: ביצעה רכישות בהיקף שיא של 3.45 מיליארד שקל
קבוצת הנדל"ן גזית גלוב מסכמת את הרבעון הראשון של שנת 2011 עם הפסד נקי המיוחס לבעלי המניות של 17 מיליון שקל, זאת לעומת רווח נקי של 218 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד נובע בעיקר מגידול בהוצאות המימון, בעיקר כתוצאה משערוך מכשירים פיננסים נגזרים, בעיקר מסוג SWAP, לעומת הכנסות משערוך מכשירים פיננסיים נגזרים ברבעון המקביל אשתקד.
אולם, הרבעון הציגה החברה גידול של 11% בהכנסות מהשכרת מבנים שהסתכמו ב-1.268 מיליארד שקל, לעומת 1.138 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור התפוסה נכון ל- 31 למרץ 2011 נשאר ללא שינוי ברמה של כ- 93.9%. החברה תחלק הרבעון דיבידנד של 60 מיליון שקל.
יצוין כי במהלך התקופה רכשה הקבוצה 22 נכסים מניבים בשטח של כ-380 אלף מ"כ ומגרשים סמוכים לנכסיה לפיתוח עתידי, בהשקעה כולת של כ-3.126 מיליארד שקל. כמו כן פיתחה הקבוצה נכסים חדשים ושיפצה נכסים קיימים בהשקעה כוללת של כ-327 מיליון שקל. נכון ליום 31 במרץ 2011 לקבוצה 14 נכסים בפיתוח עם שטח להשכרה כולל של כ- 170 אלף מ"ר, 25 נכסים בפיתוח מחדש עם שטח להשכרה כולל של כ- 120 אלפי מ"ר בהשקעה כוללת של כ- 1.35 מיליארד שקל. העלות הנוספת הצפויה להשלמת הפרויקטים בפיתוח ובפיתוח מחדש הינה כ- 1.616 מיליארד שקל.
ה- N.O.I לרבעון הסתכם בכ- 828 מיליון שקל, לעומת כ- 734 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ- 13%. ה- F.F.O ברבעון הסתכם בכ- 89 מיליון שקל (0.57 שקל למניה) לעומת כ- 85 מיליון שקל (0.61 שקל למניה) ברבעון המקביל אשתקד. השינוי ב- F.F.O למניה נובע בעיקר בשל גיוס הון בהיקף של כ- 650 מיליון שקל במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2010.
יצוין כי ב-17 באפריל השלימה הקבוצה את רכישת 50% מהון המניות של אכד, החברה המחזיקה בקבוצת א.דורי, מידי שותפיה, תמורת 82 מיליון שקל בהתאם למנגנון המכירה והרכישה (BMBY).
רוני סופר, מנכ"ל הקבוצה, מסר: "המשכנו במהלך הרבעון את מומנטום הצמיחה החזק עם השקעות בכל הקבוצה של למעלה מ- 3.4 מיליארד שקל ברכישות, פיתוח ופיתוח מחדש. סימני היציבות בשווקי הנדל"ן הבינלאומיים בהם אנו פועלים אפשרו לנו לנצל הזדמנויות להרחבת הפלטפורמה הגלובאלית תוך המשך התמקדות בנכסים מסוג A וביסוס יתרון הגודל ברוב אזורי הפעילות של החברה במקביל. בשבוע שעבר, מידרוג, חברת הבת של Moody's העלתה את דירוג האשראי של החברה לרמה של Aa3. העלאת הדירוג משקפת את המחויבות שלנו לשמירה על מבנה פיננסי חזק וגמיש ונזילות גבוהה תוך חיזוק המאזן".
אלעד קראוס, אנליסט הנדל"ן של הראל פיננסים, מוסר כי מדובר בדו"ח חזק שמשקף את מצב חברות הבנות. "יש לציין שלהפסד לבעלי המניות אין כלל השפעה על תזרים החברה. מדובר בהוצאות מימון הנובעות ממכשירים פיננסיים נגזרים, אין לחברה חשיפה מדדית". קראוס מוסיף כי הרכישה של C&C שביצעה חברת הבת אקוויטי 1 תשפיע לחיוב על פעילות החברה.
- 3.סטודנט לכלכלה 23/05/2011 11:00הגב לתגובה זוהחברה דיווחה על רבעון חזק ומחלקת דיבידנדים. ההנהלה טובה, האופק מבטיח - והמניה יורדת! זה לא מובן לי כלל. האם מדובר באכזב עקב ציפיות שהיו גבוהות עוד יותר??
- 2.היא מושפעת מזה? (ל"ת)מה לגבי נורסטאר?איך 23/05/2011 09:45הגב לתגובה זו
- 1.יאיר 23/05/2011 09:32הגב לתגובה זואחת מחברות הנדלן המניב הטובות. בהצלחה בהמשך ממשקיע ותיק.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
