הרפורמה במנהל יוצאת לדרך: נתניהו - "הוספת 50 אלף יח"ד היא צעד בר השגה"

שנתיים לאחר שהתכנית אושרה בממשלה ובכנסת הגיעו 710 עובדי המנהל להסכם עבודה. נתניהו: "עודף הבירוקרטיה מקשה על תכנון ושיווק הבנייה למגורים, דבר שהוביל למחסור של 8,000 יחידות דיור בשנה"
לירן סהר | (7)

הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל יוצאת לדרך. שנתיים לאחר שהתכנית אושרה בממשלה ובכנסת הגיעו 710 עובדי המנהל להסכם עבודה לפיו יזכו העובדים למענק חד פעמי בגובה של 30 אלף שקל ושינוי בטבלת השכר של העובדים כך ששכר היסוד ינוע בטווח של 5,500-15,850 שקל ברוטו בחודש, המשקף גידול של כ-20% ברמות השכר הקיימות.

לדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו, עקב היותה של ישראל מדינה קטנה, היקף הקרקע מוגבל והיצע הדיור המצומצם, לא מספיק להתמודד עם גידול האוכלוסייה. במקביל, עודף הבירוקרטיה מקשה על תכנון ושיווק הבנייה למגורים, דבר שהוביל למחסור של 8,000 יחידות דיור בשנה. "אנחנו פעלנו למען היום הזה הרבה שנים, לילות כימים פשוטו כמשמעו בחצי השנה האחרונה נשרפו הרבה הרבה שעות עבודה והרבה נרות".

עוד הוסיף נתניהו כי הציב יעד להוספת 50 אלף יחידות דיור באמצעות הוד"לים ואמר כי התוספת היא יעד בר-השגה שישפיע מאוד על המחירים.

מטרות הרפורמה הן הגדלת היצע הקרקע למגורים, הגברת הצמיחה במשק, הוזלת מחירי הקרקע לבנייה, עידוד יוזמות בתחום המקרקעין, פישוט ההליכים הבירוקראטיים ויישום מדיניות הממשלה לתמיכה באזורים מועדפים.

הרפורמה כוללת שני יעדים מרכזיים: הקניית בעלות מלאה לאזרחים על בתיהם, וכן שינוי מבני מקיף במינהל מקרקעי ישראל והפיכתו, כאמור, לרשות ממשלתית.

עד כה יושם הצעד הראשון ברפורמה במהלכו הוקנתה בעלות מלאה ל- 213,000 אזרחים על בתיהם, הקניית בעלות לכ 400,000 חוכרים נוספים נמצאת בתהליך. בשנה זו חל גידול של 40 אחוזים בשיווק הקרקע למגורים לעומת השנה שקדמה לה. התחזית לשנת 2011 היא שיווק של כ 34,000 יח"ד נוספות.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מתניה טיקטינסקי 21/05/2011 10:53
    הגב לתגובה זו
    יש להשתחרר מקונצפתית שימור קרקעות החקלאיות .מדינות חקלאיות הן מדינות מפגרות אדמת הלאום צריכות לשמש את אזרחיה,ולא לשמש מדיניות לוקה ואנוכריסטית.
  • 6.
    טווח ארוך 19/05/2011 10:40
    הגב לתגובה זו
    להגביל בחוק את שכ" ד למגורים כמו בסקנדנביה ,יפתור את כל הבעיות של מחירי הנדלן ,כמובן שהמחירים ירדו גם בשכ" ד וגם המשקיעים ימכרו חלק מהדירות מחיר מקסימום לדירת 5 חדרים 6500 מחיר מקסימום לדירת 4 חדרים 5500 מחיר מקסימום לדירת 3 חדרים 4000 .
  • 5.
    500 פליטים ומסתננים כל יום צריכים דיור! (ל"ת)
    קובי 19/05/2011 06:24
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קובי 19/05/2011 06:23
    הגב לתגובה זו
    הם גם צריכים דירות לא? הרי אתם לא מצפים שיגורו באוהלים?
  • 3.
    ואיפה יגורו כל הפליטים מאפריקה?150k (ל"ת)
    קובי 19/05/2011 06:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חכם 18/05/2011 21:44
    הגב לתגובה זו
    הרבה קשקושים , 0 מעשים. שהמדינה תיקח אחריות ותקבע את מחירי הדיורות, לפחות לזוגות הצעירים ומחוסרי הדיור. יש לך שנתיים לשנות את המצב, אם המצב ישאר הלך הכסא!!!
  • 1.
    עכשיו נזכרת, אלפי ממונפים לא ישנים טוב בלילה! (ל"ת)
    דני 18/05/2011 20:39
    הגב לתגובה זו
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.