השוק האמריקאי לא יציב - מהי רמת הסיכון?
זה לא סוד ששוק המניות האמריקאי גורר רגל בתקופה האחרונה ומתקשה לטפס באופן עקבי ויציב כפי שעשה תקופה ארוכה יחסית. הגם שאין איתותי חולשה קונקרטיים, הרי ישנם שלושה מרכיבים מטרידים המחייבים תשומת לב ולעניות דעתי מצביעים על עלייה ברמת הסיכון
גרף החודשי
בגרף החודשי אפשר לראות את המרכיבים הבאים:
1. שלושת המדדים קרובים מאוד לרמת התנגדות משמעותית. הדאו קרוב לרצועה
שבין 12,850-13,200 הנקודות שמייצגת את האזור ממנו יצאה לדרך מפולת 2008.
2. מדד נאסד"ק רובץ על ההתנגדות ברמת 2,850 הנקודות לערך ועד לשלב הנוכחי לא ממש יכול לה.
3. מדד S&p 500 קרוב לרצועת ההתנגדות שבין 1,360-1,450 הנקודות שממנה יצאה לדרך מפולת 2008.
4. הפרמטר המטריד השני הוא רצף העליות נטול התיקונים. בדרך כלל, רצף עליות סטנדרטי כולל כשבעה נרות. כלומר, לאחר שבעה נרות רצופים של עלייה או ירידה, יוצא לדרך תיקון. כל נר מעבר לכך, מעלה מהותית את הסבירות לפיה השווקים קרובים יותר לקיצה של המגמה מאשר לתחילתה. כפי שאפשר לראות על הגרפים המצורפים. רצפי העליות שהחלו ביולי 2010 כוללים למעלה מעשרה נרות ללא כל תיקון משמעותי שבא לידי ביטוי בגרף החודשי. עוד אפשר לראות את הרצף הקודם של מארס 2009 אפריל 2010 ואת רצף הירידות של מפולת 2008.
5. הפרמטר השלישי הוא קרבתם העקבית של שלושת המדדים לרצועת בולינגר העליונה וכל זאת בגרף החודשי. הקרבה הרציפה לרצועה העליונה מעידה, במרבית המקרים, על מצב קיצוני של מכירות יתר. וכאשר היא משתדכת לשני הפרמטרים שנמנו קודם, היא מקבלת משנה תוקף.
6. שלושת מרכיבים אלו, מעלים, לעניות דעתי, את רמת הקושי של השווקים האמריקאיים להמשיך ולהתקדם בקצב אליו הורגלנו בעבר ומעלים את הסבירות ולפיה הם קרובים יותר לקיצה של המגמה מאשר לתחילתה. אין הדבר מעיד על מגמת ירידה או רחמנא לצלן מפולת העומדת בפתח. אין עדיין די סימנים כדי לקבוע זאת. יחד עם זאת, רמת הסיכון עלתה משמעותית ויש לשקלל זאת לתהליך קבלת ההחלטות.
*הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ
**כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
- 11.אקידו 23/05/2011 20:30הגב לתגובה זואתה כותב ומפרשן חבל על הזמן אהבתי
- 10.למה קניתי? 21/05/2011 09:58הגב לתגובה זוהאם משהו יודע למה הסימבול בחר להתרסק לכיוון אחד דולר? קרה משהו בנייר הזה?
- 9.אל 21/05/2011 09:10הגב לתגובה זומפולת. עד חודש יולי-אוגוסט נרד לפחות ב10%. אצלנו במעוף 1000 לא מילה גסה. אני קנוי פוט 1100 ליוני 100יחי' .
- 8.בני 20/05/2011 17:34הגב לתגובה זוקשקשן לא קטן הבטיח פריצה ldk המניה פרצה לכוון מטה הניתוח נכשל החולה מת
- 7.what to do with ldk?soon 1$ (ל"ת)ups 19/05/2011 21:03הגב לתגובה זו
- 6.מה קורה אם מניית LDK שהמלצת ?? (ל"ת)אורי 19/05/2011 05:11הגב לתגובה זו
- 5.פושקין 18/05/2011 16:27הגב לתגובה זוהמצב לא משתפר בארהב האמריקאים נאיבים והשוק הסיני דורסני שממותת כל חלקה בארהב כל זמן שלא יקימו חומת מכס להצלת השוק המצב ילך ויחמיר אחד הסימנים הטובים לגלות מה המצב תיבדקו כמה בנקים פושטים רגל השנה לא צריך תבלאות ניתוח
- 4.מה לא יציב בתיקון אחרי עליות??? (ל"ת)דן 18/05/2011 10:16הגב לתגובה זו
- אפשר בבקשה ניתוח של מדד הנדל" ן (ל"ת)yaniv 18/05/2011 12:54הגב לתגובה זו
- 3.גם אתה לא יציב .590 .אורמת .וכל מיני המלצות (ל"ת)חוסר יציבות תמידית 18/05/2011 10:02הגב לתגובה זו
- דני 19/05/2011 06:00הגב לתגובה זולא נמאס כבר עם הבדיחה הלעוסה הזו 590 . יאללה תתקדם !
- יש לו עוד בדיחה - LDK (ל"ת)נתן 19/05/2011 16:10
- שוקי 18/05/2011 15:01הגב לתגובה זוהדרך היחידה להרוויח מניתוח טכני זה לכתוב בעיתון
- 2.גרניט 18/05/2011 09:48הגב לתגובה זולמרות שאני דוב גדול על השווקים, והייתי מאוד רוצה שהשוק יתיישר עם המציאות, הניתוח של גורביץ' רק מוכיח את ההיפך. הוא לחלוטין לא מבין את תפקידן של רצועות בולינגר. פריצה שלהן מלמדת על הסתברות של 95% להמשך בכיוון, שכן ההסתברות להימצאות בטריטוריית הפריצה היא 2.5% בכל צד. הניתוח כ" כ פשטני ומטעה שזה פשוט מרגיז. התנהגות השוק הלא שגרתית היא פונקציה של מדיניות מוניטרית לא שגרתית. כשהריביות על הדולר וין אפסיות ומטבעות אלה משמשים לקרי טרייד, מה שמביא לנזילות עצומה בשוק, כל מהלך ירידה הוא קצר טווח. אולם, לכשיתרחש טריגר פיננסי שיביא לירידות, הוא יהיה עוצמתי בדומה ל-2008 בשל מינוף היתר בשווקים, ותהליך ה-de-leveraging החוזר שיתקיים. לפי רוב הסימנים, עדיין לא הגיעה העת, למרות שהמתרחש בשוק הסחורות מלמד שהשעון התחיל לתקתק בכיוון.
- 1.דורון 18/05/2011 09:30הגב לתגובה זובסעיף 5 כמובן שהתכוונת למצב של קניות יתר ולא מכירות יתר. טעות של מתחיל.... ((-:
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
