תנופה בראש העין: פורסם מכרז ל-1,350 יח"ד; מחיר הקרקע הוכפל תוך 3 שנים
השבוע פרסם מינהל מקרקעי ישראל את תוצאות המכרזים להקמת 1,350 יח"ד במזרח ראש העין. על אף היותה סמוכה לפתח תקווה ולכבישים מרכזיים, נעדרה ראש העין בשנים האחרונות ממפת הנדל"ן למגורים מאחר ולא הייתה בעיר בנייה חדשה.
המכרזים האחרונים הינם לקרקעות בשכונת פסגת טל, שכונה חדשה שתכלול כ-2,000 יח"ד, מתוכן 650 יח"ד במסגרת מחיר למשתכן. השכונה משתרעת על פני 740 דונם ועל פי התכנון היא תתאפיין בבנייה רוויה של בניינים בני 6-12 קומות ועוד עשרות צמודי קרקע.
חשוב לציין כי הפרויקט המשמעותי האחרון שהוקם בעיר, היה של חברת אפרידר שבנתה 450 יח"ד ב- 2008, רובן שווקו לעמיתי "חבר". אפרידר שילמה למינהל מקרקעי ישראל כ-122 אלף שקל ליחידת דיור, לא כולל הוצאות פיתוח (55 מיליון שקל) ומחיר דירת 4 חדרים בפרויקט בסוף 2009 היה כמיליון שקל.
במכרזי המינהל שפורסמו בשבוע האחרון, זכו 10 חברות במחיר ממוצע של 227 אלף שקל (לא כולל פיתוח), כך שלמעשה מחירי הקרקעות הכפילו עצמם לעומת מחירי המכרז מלפני שלוש שנים.
בהתאם להתייקרות הקרקעות כך גם מחירי הדירות. מחירה של דירת 4 חד' בשכונה החדשה צפוי לזנק בכ- 30% לרמה של 1.3 מיליון שקל. עליית המחירים בעיר הינה תוצאה של ביקושים חדשים לדיור המגיעים בעיקר בשל המחירים הגבוהים בערים הסמוכות (1.5 מיליון שקל לדירת 4 חד' בפתח תקווה) וההתפתחות של ראש העין בשנים האחרונות בתחום התשתיות והחינוך.
את המחיר הנמוך ביותר תשלם חברת יורו ישראל שתקים 47 יח"ד במחיר של 138 אלף שקל ליחידת קרקע. חברות נוספות שזכו במכרזים: שיכון ובינוי ושפיר יבנו כל אחת 256 יח"ד, חברת קירת תבנה 192 יח"ד, חברת דונה תבנה 132 יח"ד, גיא ודורון לוי יקימו 53 יח"ד ועוד.
דורון לוי, מנכ"ל משותף בחברת גיא ודורון לוי, מוסר כי "ראש העין נמצאת במיקום אטרקטיבי בסמוך לפתח תקווה ובנגישות גבוהה לכבישים מרכזיים. כיום לאחר עשור בו כמעט ולא היו פרויקטים חדשים, יש ביקוש רב לדירות חדשות הן מקרב תושבי העיר והן ממשפחות צעירות מהאזור, המעוניינות לגור באזור איכותי במרכז הארץ. בשלב הראשון מחירי הדירות בשכונה החדשה יהיו אטרקטיביים יחסית לאזור".
ראש העין נחלקת לשני אזורים עיקריים. ראש העין הוותיקה המאופיינת בעיקר בבתים צמודי קרקע ישנים וראש העין החדשה המאופיינת בבנייה מעורבת של צמודי קרקע ובנייה רוויה. ראש העין החדשה מושכת אליה אוכלוסייה חילונית ברמה סוציו-אקונומית בינונית גבוהה ודירת יד שנייה בשכונות אלו עולה בממוצע 1.2 מיליון שקל.
עפרה חדד, סמנכ"ל בחברת יורו ישראל אמרה כי "המכרזים שפורסמו מתחילת השנה הם רק קצה הקרחון. בשנים הקרובות, המינהל מתכנן להוציא מכרזים לעוד אלפי יח"ד במזרח העיר. בנוסף, בשנים הקרובות המדינה תשקיע מיליארדי שקלים על הפיתוח של השכונות המזרחיות כולל מחלפים וכבישים שיחברו גם את כביש 6 לכביש חוצה שומרון". בעיריית ראש העין מאמינים כי בשנים הקרובות אוכלוסיית העיר תכפיל עצמה לכ-80 אלף תושבים.
- 1.דני שוורץ 16/05/2011 16:28הגב לתגובה זואני מרוויח 7500 ש" ח בחודש ואשתי עוד 4500. יש לנו 300000 חיסכון. מאיפה נביא עוד מיליון ש" ח? חייבים להוריד את המחירים הלא שפויים האלה.....
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
