אירופה מכה בישראל: מכון היצוא דיווח על ירידה חדה בייצוא למדינות ה-PIGS
במהלך הרבעון הראשון של 2011 חלה ירידה חדה של כ 21% בהיקף יצוא הסחורות (ללא יהלומים) למדינות ה-PIGS (אירלנד, יוון, ספרד פורטוגל) והוא הסתכם בכ 296 מיליון דולר לעומת 373 מיליון דולר בתקופה מקבילה אשתקד. בתוך כך, ירד היצוא לספרד בשיעור של כ 27%, ליוון בשיעור של כ 14% ולאירלנד בשיעור של כ 2%. מנגד עלה היצוא לפורטוגל בכ 22%. כך עולה מניתוח שערכה היחידה הכלכלית במכון היצוא. יצוין כי בתקופה זו עלה יצוא הסחורות של ישראל (ללא יהלומים) בשיעור של כ -5%, ויצוא הסחורות לאיחוד האירופאי בשיעור של כ-2%.
לדברי אבי חפץ, מנכ"ל מכון היצוא: מצבן הכלכלי של מדינות ה-PIGS ממשיך להשפיע על היקפי היצוא הישראלי למדינות אלו, זאת בתקופה בה התחזק האירו מול הדולר בשיעור של כ - 6.1% - דבר המעצים את הירידה בייצוא לאותן מדינות.
הירידה החדה ביותר נרשמה ביצוא לספרד, יעד היצוא הגדול מבין מדינות ה-PIGS ובין עשרת יעדי היצוא העיקריים של ישראל בשנה האחרונה. סך היצוא לספרד ברבעון הראשון של 2011 ירד בשיעור חד של כ 27% והסתכם בכ-206 מיליון דולר לעומת 282 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה ביצוא לספרד נבעה בעיקר מהירידה החדה ביצוא הכימיקלים וזיקוקי הנפט בשיעור של כ 55% להיקף כולל של כ 55 מיליון דולר מהיקף של 122 מיליון דולר בתקופה מקבילה אשתקד ומהירידה ביצוא המכונות והציוד בשיעור של 8% להיקף של 30 מיליון דולר מהיקף של 33 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
היצוא ליוון, המתמודדת כיום עם רצף הורדות דירוג אשראי וקיצוצים תקציביים נרחבים, ממשיך להתכווץ. במהלך הרבעון הראשון של 2011 ירד היצוא בשיעור של
כ 14% והסתכם בכ-40 מיליון דולר (לעומת כ-47 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד). הירידה בייצוא ליוון נובעת בעיקר מהירידה ביצוא הכימיקלים וזיקוקי הנפט בשיעור של 22% להיקף של 10 מיליון דולר (מ-13 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד). ירידות נוספות נרשמו גם ביצוא הגומי והפלסטיקה בשיעור של 15% והסתכם בכ-3.1 מיליון דולר, וביצוא החקלאי שירד בשיעור של 21% והסתכם בכ-3 מיליון דולר. בשנת 2010 ירד היצוא ליוון בשיעור של 27% והסתכם בכ-213 מיליון דולר.
היצוא לאירלנד ירד גם הוא אך בשיעור מתון יותר. במהלך הרבעון הראשון הסתכם יצוא הסחורות לאירלנד בכ-19.7 מיליון דולר, ירידה של 2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ירידה זו נרשמה בהמשך לירידה דולרית של כ- 14% שנרשמה במהלך שנת 2010 לעומת שנה קודמת. לצד ירידות ביצוא הגומי והפלסטיקה (ירידה של 5% להיקף של כ-1.8 מיליון דולר), הכימיקלים וזיקוקי הנפט (ירידה של 47% להיקף של כ-1.8 מיליון דולר), והמכשור הרפואי (ירידה של 5% להיקף של כ-1.2 מיליון דולר), נרשמו עליות ביצוא מכונות למשרד ומחשוב בשיעור של כ 168% להיקף של כ-3.6 מיליון דולר), וביצוא מכונות וציוד עלייה בשיעור של 161% להיקף של כ-3.3 מיליון דולר). בשנת 2010 ירד היצוא לאירלנד בשיעור של 14% והסתכם בכ-79 מיליון דולר.
בניגוד למגמה הכללית, חלה ברבעון הראשון של השנה עלייה בייצוא לפורטוגל בשיעור של כ 22% והוא הסתכם בכ- 31 מיליון דולר. העלייה בייצוא נובעת מעלייה בייצוא הכימיקלים וזיקוקי הנפט בשיעור של 78% להיקף של 13.4 מיליון דולר. בנוסף נרשמו עליות גם ביצוא הגומי והפלסטיקה עלייה בשיעור של 11% להיקף של 3.3 מיליון דולר, וביצוא התרופות בשיעור של 57% להיקף יצוא דומה (3.3 מיליון דולר). בשנה שעברה ירד היצוא לפורטוגל בשיעור של 7% והסתכם בכ-104 מיליון דולר.
- 2.ל-2 צודקת 100% (ל"ת)רובין בד 16/05/2011 10:56הגב לתגובה זו
- 1.אין להסתמך על הגויים- רק פיתוח חקלאות בארץ או (ל"ת)ענת רייטמן 16/05/2011 10:56הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
