רבעון חלש לאלביט מערכות: הרווח הרבעוני צנח ב-44%; צבר ההזמנות עלה לשיא
חברת אלביט מערכות פרסמה היום (ב') את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של 2010 והציגה עלייה בצבר ההזמנות לשיא אך ירידה ברווח הנקי זאת בצל עלייה בהוצאות ההנהלה והמימון.
למרות שהשלימה 4 רכישות הכנסות החברה הסתכמו רק ב-620.3 מיליון דולר, עלייה מינורית בהשוואה ל-618.2 מיליון דולר ברבעון הראשון של שנת 2010, כשתחום הפעילות של מערכות אוויריות היה המוביל בהכנסות החברה.
צבר ההזמנות של החברה המשיך לגדול ועמד בסוף הרבעון על 5.603 מיליארד דולר, לעומת צבר של 5.446 מיליארד דולר בסוף שנת 2010. כ- 77% מצבר ההזמנות של החברה מיועד למכירה ללקוחות מחוץ לישראל. כ-68%מצבר ההזמנות מיועד לביצוע עד סוף 2011 ובמהלך 2012.
הרווח הנקי (המיוחס לבעלי המניות הרגילים של החברה) ברבעון הראשון של השנה צנח ב-44% ל-27.9 מיליון דולר (4.5% מההכנסות), או 0.65 דולר למנייה, בהשוואה ל-49.8 מיליון דולר (8.1% מההכנסות), או 1.15 דולר למנייה, ברבעון המקביל אשתקד. החברה מציינת, כי הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2010 כלל רווח של 9.6 מיליון דולר שנבע ממכירת מניות מדיגייד.
הרווח המתואם, בניכוי פריטים שהשפעתם חד-פעמית, שאינם תזרימיים ועוד, עמד על 38.6 מיליון דולר, או 0.9 דולר למנייה, ירידה ביחס לרווח של 48.1 מיליון דולר, או 1.1 דולר למנייה, ברבעון המקביל.
שיעור הרווח הגולמי ברבעון הראשון נותר דומה לזה של שנה שעברה ועמד על כ29.9% מסך ההכנסות. השורה התחתונה בדוחות נפגעה בעיקר מגידול בהוצאות הנהלה וכלליות ל-35.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-28.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהוצאות נבע בעיקר מאיחוד הוצאות הנהלה וכלליות של החברות שנרכשו בעת האחרונה.
כמו כן, נרשם גידול בהוצאות המימון נטו ל-10.7 מיליון דולר, בהשוואה ל- 3.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהוצאות המימון ברבעון הראשון של 2011 נבע בעיקר מהוצאות בגין עסקאות הגנה וכן מהוצאות גבוהות יותר הקשורות לאגרות החוב (סדרה א') שהנפיקה החברה ברבעון השני של שנת 2010.
יוסי אקרמן, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות אמר: "במהלך השנה האחרונה נקטנו במספר מהלכים אסטרטגיים והשלמנו מספר רכישות חשובות, בארץ ובעולם, המרחיבות את בסיסה של מדיניות הצמיחה שלנו לטווח הארוך. אנו מצפים לראות את פירות הסינרגיה שנוצרה בעקבות הרכישות האחרונות ומאמינים שמאמצים אלו יסייעו לנו לשמור על המשך הצמיחה ומובילות השוק".
דו"ח חלש - המנייה כבר הגיבה
"מדובר בדו"ח חלש שלא עומד בציפיות המוקדמות שלנו. הכנסות החברה עלו במעט מאוד למרות סדרה של רכישות. הרווח נפגע כתוצאה מעלייה בהוצאות", אמר בשיחה עם Bizportal צחי אברהם, אנליסט כלל פיננסים. עם זאת, הוא הוסיף, כי צריכים להסתכל על התוצאות בקו אחד עם המנייה שאיבדה 8% בחודש האחרון וכ-17% ב-12 החודשים האחרונים. "המנייה כבר התאימה את עצמה לתוצאות".
- 1.מבין עניין 16/05/2011 13:04הגב לתגובה זוולמי שמחזיק, לוקח סיכון לעוד ירידה. כל עוד שלא מוכרים לא מפסידים כלום, זה הקו שלי וכאשר אני משקיע כסף שאני לא צריך אותו מחר מחרתיים והמניה/חברה היא טובה אני נשאר גם אם זה לוקח עוד חודשיים שלוש, זה עדיף על למכור בהפסד, כי אז אני צריך להרוויח 100% בכדי לקזז הפסדים וזה קשה מאוד מאוד מאוד
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
