ישראל חוגגת עצמאות, אבל כלכלית אנחנו עדיין לא שם
השבוע ישראל חוגגת את יום העצמאות ה-63. אכן, מדינת ישראל התקדמה רבות בכל הקשור לעצמאותה. בראשית דרכה של המדינה, עצמאותה הן המדינית והן הכלכלית היו מוטלות בספק. ניתן לומר כי רק לאחר מחיר הדמים הכבד ששילמנו במלחמת יום הכיפורים הכירו מדינות ערב (המעגל הקרוב) בעובדה כי ישראל הינה עובדה קיימת שלא הולכת להימחק בקלות מעל מפת המזרח התיכון.
ניצחון מלחמת יום הכיפורים סלל בסופו של דבר את הדרך לשלום עם מצרים ואח"כ עם ירדן מה שמוביל הלכה למעשה (תחת הנחת המשך השלום הנוכחי מול מצרים וירדן) את סוריה לבידוד מול ישראל ולהפסקת אש ושלום דה פקטו מול סוריה כאשר הפעולות העוינות של סוריה מול ישראל מתמקדות בפיתוח ועידוד הטרור מולה.
יחד עם זאת, ישראל עדיין לא זכתה לעצמאות כלכלית אמיתית. אמנם, מדינתנו הצעירה עושה צעדים משמעותיים לקראת עצמאות כלכלית ואף קיבלה הכרה בינלאומית בעוצמת כלכלתה (הצטרפות למועדון ה-OECD) אך עצמאות כלכלית אמיתית עדיין אין.
בתחילת חיי המדינה, הכלכלה המקומית נסמכה על תשלומי הפיצויים מגרמניה אשר אמנם התקבלו ברגשות מעורבים אך אין ספק שתרומתם הכלכלית למדינה הצעירה הייתה מכרעת. מדינת ישראל מחוברת בטבורה הכלכלי לארה"ב מיום היוולדה ועד לעצם היום הזה. בתחילת דרכה של המדינה הסיוע האמריקאי היה קטן יחסית והסתכם בעשרות מיליוני דולרים בשנה והתמקד בסיוע כלכלי ובמזון.
אחרי מלחמת יום הכיפורים חל גידול בסיוע מהדוד סם לסכומים של מאות מיליוני דולרים וישראל החלה לקבל גם סיוע כספי לטובת התחמשות צבאית. כמו כן, החל ממלחמת יום הכיפורים החלו הארגונים היהודיים בארה"ב לתרום עשרות מיליוני דולרים בשנה.
משנות ה-2000 חל גידול נוסף בסיוע האמריקאי לישראל אך בד בבד ירד הסיוע הכלכלי עד שבשנת 2008 כבר לא התקבל סיוע כלכלי מארה"ב.
למרות תהליך ההתנתקות מחבל התבור הכלכלי מארה"ב ישראל וכלכלתה עדיין תלויה בצורה משמעותית בעולם. אמנם, בעולם הכלכלה הגלובלית, הגישה של משק אוטרקי פסה מן העולם אך עדיין כישראלים היינו שמחים להיות תלויים בעיקר בעצמנו. הדרך להבטיח עצמאות כלכלית של מדינת ישראל הינה בהבטחת עצמאותה האנרגטית של ישראל. ייבוא אנרגיה הינו הרכיב השני בגודלו בסל הייבוא הישראלי (אחרי חומרי גלם) ומהווה בשנים האחרונות, עם התחזקות כלכלתה של ישראל בין 15% ל-18% מסך הייבוא לישראל.
תגליות הגז בשנתיים האחרונות הינן צעד ראשון וחשוב להשגת עצמאות כלכלית אמיתית בישראל. ישראל עשויה להפוך בשנים הקרובות מיבואנית אנרגיה ליצואנית אנרגיה ובכך לחזק את עצמאותה הכלכלית. אי תלות ביבוא מקורות אנרגיה יאפשר לישראל לשרוד כלכלית ומדינית גם בתסריטי קיצון של בידוד עולמי (לצערי, איום ממשי ותמידי). על מנת להבטיח עצמאות אנרגטית יש לוודא כי המדינה ומוסדותיה תומכים בהקמת תעשיית אנרגיה כחול-לבן בשיתוף פעולה מלא עם היזמים, הציבור (המושקע דרך הבורסה) והממשל.
- 4.היי טק 12/05/2011 08:50הגב לתגובה זויכולת להביא המון נתונים לכתבה כזו שיסברו את האוזן. בחרת שלא להביא אפילו נתון חשוב אחד.
- 3.א-ב 11/05/2011 19:53הגב לתגובה זובאשר לסיוע האמריקאי הוא מתגמד ביחס חסיוע שניתן לאירופה ויפן לשיקום ההרס. וכשאני אומר סיוע אני מתכוון הן לכסף והן למאות אלפי ההרוגים מהעבר ועד למממן דה פרטו של היום של ברית נאטו. באמריקה היה ויש כסף לאמריקה יש אינטרסים ואמריקה בוחרת איך להשיג אותם בישראל כמו ביתר פינות העולם זה בכסף ביתר פינות העולם גם בכוח אדם. ישראל היא מדינה די מוצלחת בכפר הגלובלי שאנו חיים בו ובסופו של דבר 3 מיליארד דולר מארה" ב שעיקרם מהווה למעשה סבסוד לתעשיה האמריקאית שכן נכפה עלינו - ובצדק - להוציא את חלק הארי של הכסף שם בסופו של דבר זה בסה" כ כ-2.5% מתקציב המדינה ופלות מאחוז התל" ג הישראלי אלפי תודות למעצמה שמעבר לאוקינוס אבל - אפשר גם בלי.
- 2.קלקלן 11/05/2011 18:15הגב לתגובה זואף אחד לא עצמאי בכלכלה גלובלית כמו שהכותב מבין, אבל הוא צריך את התמונה שלו בעיתון, אז הוא טוחן מים
- 1.חבל תבור או הר טבור? (ל"ת)עומר 11/05/2011 13:43הגב לתגובה זו

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
