הממשלה אישרה את העלאת שכר המינימום - החל מיולי יעמוד על 4,100 שקל
הבוקר (א') אישרה הממשלה את חוק שכר המינימום, שהגישו שר האוצר, יובל שטייניץ ושר התמ"ת שלום שמחון, המגדיר את העלאת סכומי שכר המינימום בהוראת שעה.
על פי החוק יועלה שכר המינימום בשתי פעימות: הפעימה הראשונה תתבצע ב- 1 ביולי 2011 ותביא להעלאת שכר המינימום מ- 3890.25 שקל לחודש ל- 4,100 AEK. הפעימה השנייה תחול ב 1 באוקטובר 2012 ותעלה את שכר המינימום עד לגובה של 4,300 שקל.
העלאת שכר המינימום היא תוצאה של סיכום אליו הגיעו הסתדרות העובדים הכללית החדשה, לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ומשרד האוצר והיא מבוססת על ההסכם הקיבוצי הכללי שנחתם בין הסתדרות העובדים הכללית החדשה לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים מ 2 בינואר 2011.
שר התמ"ת שלום שמחון אמר כי מדובר בתיקון משמעותי עבור קבוצה גדולה של עובדים. "עיגון ההסכמות בחקיקה ישרת טוב יותר את טובת העובדים, בהשוואה להעלאת שכר המינימום באמצעות צו הרחבה. החוק מקנה למשרד התמ"ת כלי אכיפה במקרים בהם מעסיקים יעברו על החוק ולא ישלמו את שכר המינימום, בעוד שצו ההרחבה אינו בר אכיפה בכלים של המשרד".
- 7.ברוך 08/05/2011 21:12הגב לתגובה זוחברי כנסת רק על עצמכם חושבים
- 6.ברוך 08/05/2011 21:09הגב לתגובה זואך על תישכחו אתם עד אז לא תהיו בשלטון כי שחקתם את כל הציבור חוץ מהדתיים שנתתם להם ליקנות אותם מעבר לזה כולם אכלו אותה בגדול כרגע בליכוד תורכם לאכול אותה בבחירות
- 5.ירון 08/05/2011 20:58הגב לתגובה זואחת באלפי שקלים,ממש זילזול בעובדים .
- 4.אולג 08/05/2011 20:56הגב לתגובה זוקודם כל - מה הכוונה משכורת מינימום? שאפשר להתקיים בכבוד ולא לפחד. משכורת בין 5500 ל7000, לפי איזור מגורים. כמובן שזה משתנה יחסית בין האזורים השונים, ההבדים נובעים מהשכירות. כמובן שאני גם מדבר על משכורת יחיד כאשר חיים כזוג, או שני שותפים או משהו כזה. לבד זה עדיין לא מספיק (וגם לא צריך להספיק. מי שמשכיר דירה לבד שמספיקה לשניים או יותר הוא חזיר). כמובן שלא מדובר על מותרות כמו החזקת רכב או לאכול במסעדות איכותיות, ללכת לקולנוע או לתיאטרון כל שבוע או להיות הורים ל7 ילדים, לא. אבל דירה, אוכל, תחבורה ציבורית, אפשרות לחסוך קצת כסף, להנות מדי פעם, טלוויזיה, אינטרנט טלפון והוצאות מינימליות על נייד. אפשרות לקנות בגדים חדשים, לתת מתנה נהותה לחברים או למשפחה ביום ההולדת, דברים שאנשים רבים לוקחים כמובן מאליו. אני בטוח שמי שמקבל 6000-7000 ש" ח בחודש יכול להעיד שזה בהחלט די משכורת מינימום, אי אפשר לעשות יותר מדי עם הסכום הזה. 70-80 אלף ש" ח בשנה, 20 אלף דולר.
- 3.לא ריאלי דרוש לפחות 5000 שח (ל"ת)להפגין 08/05/2011 19:20הגב לתגובה זו
- 2.יש לזה השלכה על קצבת זיקנה? (ל"ת)זקן 08/05/2011 16:00הגב לתגובה זו
- 1.שכירה 08/05/2011 12:35הגב לתגובה זומה יהיה שכר המינימום לשעת עבודה לעובדים לפי שעה ?
- שכר שעה-20.92 (ל"ת)מינימום 08/05/2011 13:21הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
