התערבותו של פישר בנדל"ן, מהלך נוסף בגסיסת הממשלה
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, נקט בשבוע שעבר בצעד החריף ביותר שבוצע עד כה להגבלת תנאי המשכנתאות. לפי צעד זה יאסר מתן משכנתאות בעלות רכיב ריבית משתנה העולה על 33.3%. מדובר בצעד השלישי שבנק ישראל נוקט בשנה האחרונה לצינון שוק הדיור. במאי הוגבלו משכנתאות הפריים ל-60% ממחיר הדירות, במקום 70% ובאוקטובר הוכרז כי הבנקים יידרשו לשמור כביטחון כמות גדולה יותר של הון בעת מתן משכנתאות גדולות.
מלבד פעולות אלה, פישר התערב באופן עיקש, יותר מכל נגיד אחר, בשוק המט"ח ורכש עד כה למעלה מ-70 מיליארד דולר כדי למנוע את המשך צלילתו של המטבע האמריקני מחשש לפגיעה ביצואנים. זאת ועוד, לא ניתן לשכוח את התערבותו חסרת הפשרות בהדחתו של דני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים.
נגיסה בסמכויות הרשות המבצעת והרשות המחוקקת
יש לציין כי סמכויותיו של נגיד בנק ישראל נקבעו בחוק, כסמכויותיו של כל מוסד שלטוני אחר, ולכאורה אין כל פסול בהתנהלותו של פישר המפרש ומבין את גיזרת פעילותו באופן שונה מנגידים אחרים בעבר.
אולם, הרחבת גיזרת הפעילות אינה ייחודית רק לפישר. ניקח לדוגמה את מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, אשר נטל את האחריות לחקור את מחדלי אסון השריפה בכרמל, לאחר שהממשלה בחרה לא לעסוק בתפוח האדמה הלוהט ולגלגל את האחריות כהרגלה. אולם האחראי המרכזי ל"נגיסה" בסמכויותן של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת הינו נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק, אשר הגה את רעיון האקטיביזם שיפוטי כאשר ביטל חוקים שהכנסת חוקקה.
מחפשים את המבוגר האחראי
תהליך נטילת הסמכויות התעצם בהדרגה בעשרים השנים האחרונות והסיבות לכך הן חולשת הממשלה והכנסת בקבלת החלטות בהיעדר יכולת משילות. נראה כי לרשויות השלטון מאוד נוח ש"המבוגר האחראי" מקבל את ההחלטות הקשות, ופישר ללא ספק ממלא את התפקיד נאמנה - כבכיר בסיטיגרופ לשעבר והמשנה למנכ"ל קרן המטבע העולמי וכלכלן ראשי של הבנק העולמי, פישר בהחלט שקול למעמד של שופט ברמה בינלאומית, בדומה לרמתו של נשיא בית המשפט העליון.
גופים שמסוגלים לקבל החלטה מהרגע להרגע
האם מדובר במהלך תקין? מדובר במצב של הגנה עצמית כאשר ה"מבוגר האחראי" התורן ממלא את הוואקום שהממשלה והכנסת מותירות באוזלת ידן בטיפול בבעיות המבניות של המדינה. מדובר במעין הפרטת סמכויות לגופים שמסוגלים לקבל החלטה מהרגע להרגע ללא השתהויות מיותרות הנובעות מעסקנות פוליטית או סתם מחוסר עניין.
אך מעבר לכל, מדובר בקבלת החלטות באופן לא דמוקרטי, כאשר הכנסת, הגוף שנבחר על ידי כל אחד ואחד מאיתנו, מאבדת יותר ויותר מסמכויותיה- התקציב הדו-שנתי ששר האוצר יובל שטייניץ כה מתגאה בו, פוגע ביכולתה של הכנסת לפקח על הוצאות הממשלה ולהפילה במידת הצורך, זאת מבלי להזכיר את חוק ההסדרים המייתר את קיומה.
- 9.פיני 07/05/2011 14:48הגב לתגובה זונדלן אן בועה זוגות צעירים לא רוכשים נכס ביותר מי מליון שח בעיקר בפריפיות למה ליפגוע בצעירים שרוכשים דירה פעם בחים ולהגביל אותם בקבלת משכנתא מי שרוכש דירות יוקרה זה בעיקר העשירם במדינה ולא החלשים צריך לדאוג לצימצום הפער בן הבקוש להצע הפתרון בניה של אלפיי דירות בנק ישראל לא צריך לעשוק בנדלן
- 8.שלמה 06/05/2011 12:10הגב לתגובה זושמור את המאמר הזה לתעמולת הבחירות.אל תגייס את הנגיד למלחמתך בממשלה.תשתדל בבקשה לכתוב על נושאי כלכלה.
- 7.כל החכמולוגים - הכי חכמים זה הפרשנים - בביצוע (ל"ת)עוז 02/05/2011 23:24הגב לתגובה זו
- 6.וקו 02/05/2011 21:55הגב לתגובה זוזה כולל את שר השיכון,שכל הזמן מתבכיין ומבטיח ולא עושה את הוטל עליו ,כך גם שר האוצר וראש הממשלה. בועת הנדל" ן תתפוצץ על ראש כולנו.
- 5.z 02/05/2011 14:55הגב לתגובה זומחירי הדלק במשולב מס ומרווח היבואנים.השיטה של להכריח אנשים לסוע באוטובוסים היא הזוייה ואין לה מקום במציאות של ימנו.ואם זו הכוונה אז למה סוללים כבישים כל כך יפים.כמו כן במחירי הדיור הוא יכול להלחם על ידי בנייה עירונית/ממשלתית להשכרה לזוגות הצעירים. ואז המחירים יחלחלו גם לדירות.השיטה של המשכנתאות לא תעזור והיא אינה מייצרת יציבות.הגבלת האשראי ל- 50 אחוז ממחיר הדירה בטוח היה מבטיח את הבנקים.
- 4.אריק 02/05/2011 13:55הגב לתגובה זוידי הזהב של פישר נגה בעמלות הבנקים העמלות הוכפלו נגה בדירות המחיר עולה הוא דואג לבנקים ולממשלה ושודד את הציבור
- 3.אין הנהגה. נתניהו לא מנהיג. איש רופס. (ל"ת)אפילו שרה מפרפרת אות 02/05/2011 12:58הגב לתגובה זו
- 2.רובי 02/05/2011 11:55הגב לתגובה זולא ברור לי איך נותנים לכאלה שמכונים " פרשנים" להכניס את הדיעות שלהם ולהשתמש בגלוי במונחים לא ראויים כמו " גסיסת הממשלה" . אפשר להביע דיעה וסיבות להתנגדות למהלך כלשהו אבל אם מכניסים דיעות פוליטיות אז לפחות לעשות זאת בעדינות....
- ממשלה שאינה מתפקדת. (ל"ת)אכן 02/05/2011 21:57הגב לתגובה זו
- עידן 02/05/2011 12:39הגב לתגובה זוהממשלה אכן לא עושה כלום, אבל הריבית הנמוכה שפישר הנהיג גרמה לבועת הנדל" ן.
- 1.הכותב 02/05/2011 10:46הגב לתגובה זוהמדינה שייכת לבוחרים,מה לא? הבוחרים בעלי התודעה ההישרדותית המפותחת! מה לא?.....
- רובי 02/05/2011 13:27הגב לתגובה זומומחים כמוהו. אנחנו זקוקים לו יותר ממה שהוא זקוק לנו ובמשכורת גבוהה בהרבה. כפרשן, יש לך אחריות מוסרית להתבטא בהגינות ובמקצועיות ולא להשתמש במונחים לא ראויים כמו גסיסה - מעולם האנטומיה. הממשלה מתפקדת לא רע בכלל בהשוואה לממשלות שרון, אולמרט וליבני, עם כל השחיתויות והפשלות בלבנון ובעזה.
- כתבה נכונה 02/05/2011 23:51כתבה נכונה אך לא מושכת בקריאה!!!
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
