בסיטי מצפים לפצצה נוספת: על פישר לנקוט בצעדים אגרסיביים לצינון הנדל"ן

כך צופים כלכלני סיטי גרופ בסקירתם היום. "בנק ישראל שם מבטחו בשקל ואי העלאת הריבית עשויה לגרור לציפיות לאינפלציה"

האם הותרת הריבית שלשום בשיעור של 3% תחייב צעדים נוספים של הקשחת תנאי המשכנתאות? כך מאמינים בשוק וצופים כי בנק ישראל ינקוט בצעדים אגרסיביים לריסון מחירי הדירות.

לדברי דיוויד לובין, כלכלן הסיטי, בנק ישראל הפתיע בכך שלא העלה את הריבית. לדבריו "בנק ישראל שם מבטחו בשקל ואי-העלאת הריבית עשויה לגרור סיכון לציפיות לאינפלציה". יצויין כי כלכלני סיטי היו בין אלה שצפו העלאת ריבית בשיעור של 0.25%.

בנק ישראל צפוי להודיע השבוע, ואולי אף היום, על הגבלת גובה המשכנתאות בריבית פריים ל-40% משווי הדירה הנרכשת, במקום 60% כיום. במידה והדבר יתממש, מדובר בצעד השלישי של בנק ישראל בשנה האחרונה לצינון שוק הדיור. במאי הוגבלו משכנתאות הפריים ל-60% ממחיר הדירות, במקום 70% ובאוקטובר הוכרז כי הבנקים יידרשו לשמור כביטחון כמות גדולה יותר של הון בעת מתן משכנתאות גדולות.

רפי גוזלן, אסטרטג המאקרו של לידר שוקי הון, כתב בסקירה הבוקר בתגובה להחלטת הריבית כי "האזכור על כך שכ-80% מההלוואות לדיור שניתנו בחודש מארס היו בריבית משתנה, מהווה חיזוק לכך שצפויה ככל הנראה מגבלה על היקף מתן משכנתאות באפיק זה". גוזלן מעריך ששיעור הריבית במשק יעמוד בשנה הקרובה על 5%.

גוזלן הוסיף כי "אין ספק כי רמת הריבית הנמוכה הופכת את אפיק הריבית המשתנה לאטרקטיבי, אך לדעתנו לא האפיק הוא מקור הבעיה, אלא רמת הריבית הנמוכה ועליית המחירים המהירה שמושכים את משקיעים ולשוק הנדל"ן ומנפחים את הבועה".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ציפי גרופ 26/04/2011 17:33
    הגב לתגובה זו
    הנגיד צריך לדאוג לאינפלציה וליציבות הבנקים.נקודה מי שרוצה לשאול שאלות בנושא הדיור מוזמן לכתוב לראש הממשלה שיביא סופר טנקר או לשר האוצר או לשר השיכון.וסיטי פלופ יכולים לחפש מי ינענע אותם אחרי שטעו בתחזית
  • 7.
    סיטי 26/04/2011 15:24
    הגב לתגובה זו
    או למשרד השיכון, שמצהיר כל יום הצהרה חדשה אך אינו בונה...?
  • 6.
    אטיאס 26/04/2011 14:12
    הגב לתגובה זו
    לבניה של עוד 50000 יח דיוד בנוסף לבניה היוןם.
  • 5.
    הוא מוכרח לסווג ההנחיה לרוכשי דירה שניה ואילך (ל"ת)
    אחרת יפגע בחסרי דיור 26/04/2011 12:56
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אבי הכלכלן 26/04/2011 11:04
    הגב לתגובה זו
    אם מר פישר רוצה לצנן את שוק הנדל" ן לא פוגעים במשכנתאות ,זוגות צעירים לא יוכלו לרכוש דירה לעצמם. על הנגיד להעלות את הריבית בעוד 0.5 % ,זו הדרך. הבעיה היא עם משקיעי הנדל" ן שרוכשים נכסים ובכך מעלים את מחירי השוק, הנגיד לא צריך להילחם נגד זוגות הצעירים אלה נגד " כרישי הנדל" ן" אבל הוא לא עושה זאת,קל לו לפגוע בזוגות הצעירים. קדימה תעלה את הריבית אל תדאג אם הדולר יירד ,גם האמריקאים יעלו את הריבית בחדות ואז תראה את הדולר רץ לכיוון ה-4 שקל. ריבית של 7 % והנדל" ן יורד באופן משמעותי דבר שיתרום להורדת האינפלציה.
  • 3.
    לייטס פבל 26/04/2011 10:55
    הגב לתגובה זו
    אולי לעשות כבר 100% וסיפור נגמר
  • 2.
    אחד העם 26/04/2011 09:52
    הגב לתגובה זו
    רק דירה שלך במחיר סביר
  • אבי 26/04/2011 10:14
    הגב לתגובה זו
    כל בעלי הנכסים כולל הבנקים שהם בעצם רוב בעלי הנכסים , תתפללו ששלי יחימוביץ לא תכנס לתמונה . אני מתפלל שכן ואם היא תמשיך בדרכה יהיה שמח . אני יודע שהיאוש שאני שומע מכל הסביבה ואני מתכוון לאנשים עובדים ולא כל מני מאכרים ומשקיעים גואה וגואה והוא קורא בזעקה גדולה לשינוי כלכלי חברתי! כרגע האופציה השפויה האמינה היחידה שנשארה בפוליטיקה הישראלית היא רק שלי יחימוביץ !!!
  • 1.
    חי 26/04/2011 09:36
    הגב לתגובה זו
    לא קל לזוגות צעירים לרכוש דירות בישראל ואין כל סיבה שכל תושב יהיה בעל דירה,לכן,הגיע הזמן לחשוב על בניית דירות להשכרה !
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.