למוטרדים מהעלאת הריבית: אלטרנטיבות השקעה סולידיות

סיון ליימן, יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות, מציע אפשרויות השקעה סולידיות למשקיעים המוטרדים מהעלאת הריבית ומנתח את היתרונות והחסרונות בכל אחת מהן
סיון ליימן | (22)

מתחילת השנה לא רוו המשקיעים באג"ח ובמניות נחת - מדד ת"א 100 נחלש בכ-1% ובשוק אגרות - החוב ראינו ירידות שערים חדות באג"ח הממשלתיות בריבית קבועה. כך, לדוגמא, ירדו השחרים שמועד הפדיון שלהם מעל 5 שנים ב-2.15% בממוצע בעוד אג"ח הממשלתיות צמודות המדד (גלילים) שמועד פדיונם 5-10 שנים איבדו בממוצע 2.3%. גם מדדי התל בונד לא נתנו למשקיעים יותר מדי סיבות לחייך - מדד התל בונד 20 איבד כ-0.3% מתחילת השנה.

ירידות השערים בשוק אגרות החוב באו כתוצאה מהאצת קצב העלאת ריבית בנק ישראל - נגיד בנק ישראל העלה את הריבית ב-1% ברבעון הראשון של 2011 והשוק צופה ריבית של 4% בסוף השנה. העלאת הריבית מעלה את התשואות בשוק אג"ח וכך יורד מחירן. במצב זה מחפשים משקיעים רבים אלטרנטיבות השקעה סולידיות שלא יניבו להם הפסדי הון , ולהלן מספר אלטרנטיבות השקעה:

הבה נבחן את היתרונות והחסרונות באפשרויות שצוינו לעיל ונראה עד כמה אטרקטיבית כל אחת מהן:

פיקדון בבנק

יתרון: אין עמלות ניירות-ערך (קנייה ומכירה ודמי שמירת ני"ע).

חיסרון: הבנקים נוהגים לתת על פיקדונות ריבית על בסיס ריבית הפריים העומדת כיום על רמה של 4.5%, ומריבית זו מפחיתים הבנקים אחוז מסוים. המדיניות המקובלת היא כי פיקדונות של מאות אלפי או מיליוני שקלים יקבלו ריבית של פריים מינוס 2%, ופיקדונות קטנים יותר יקבלו ריבית של פריים מינוס 3.5%. המשך העלאת הריבית על-ידי נגיד בנק ישראל עשויה להעלות את הריבית על הפיקדונות ובכך להחזיר את הציבור בהדרגה לפיקדונות הבנקאיים.

קרן כספית

יתרון: עשויה להשיג תשואה ברוטו גבוהה יותר מפיקדון בנקאי היות ומוחזקים בה ניירות - ערך שזמן פדיונם עד שנה, ואף מקבלת ריבית ג'מבו על פיקדונותיה בבנק בשל גודלה. כמו כן ישולם המס במסגרתה על הרווח הריאלי בלבד.

חיסרון: קיימות עמלות ניירות-ערך, ובחלק מהקרנות אף נגבים דמי ניהול.

מלווה קצר - מועד (מק"מ)

יתרון: מעניק תשואה ברוטו גבוהה בכ-70% ביחס לפיקדון בנקאי.

חיסרון: אינו מעניק פיצוי לעליית הריבית במשק והחזקתו אף כרוכה בעמלות ניירות-ערך. כמו כן סובל מהפסדי הון כתוצאה מעליית הריבית במשק.

גילון

יתרון: כמכשיר בעל ריבית משתנה - מעניק פיצוי על עליית הריבית במשק.

חיסרון: אינו נותן הגנה מלאה מפני האנפלציה והחזקתו כרוכה בעמלות ניירות-ערך.

ממשלתי שקלי (שחר)

יתרון: אג"ח של ממשלת ישראל, המעניק תשואה גבוהה יותר משאר האפיקים הסולידיים.

חיסרון: אינו מעניק הגנה מפני אינפלציה צפויה ואף עלול להסב הפסדי הון כתוצאה מעליית ריבית במשק.

גליל

יתרון: אג"ח של ממשלת ישראל המעניק הגנה מפני אינפלציה. עולה כאשר מדד המחירים לצרכן עולה על ציפיות החזאים.

חיסרון: תשואה אפסית (!) והחזקתו כרוכה בעמלות ניירות-ערך.

לסיכום, לאותם משקיעים החוששים מפני הפסדי הון באג"ח הממשלתיות והקונצרניות בהמשך השנה כתוצאה מעליית הריבית מומלץ לשקול השקעה בקרן כספית ובגילונים. לעומת זאת, למשקיעים הצופים אינפלציה גבוהה מהצפוי למרות העלאות הריבית מומלץ לרכוש אג"ח ממשלתיות צמודות מדד קצרות-מועד אך חשוב לציין כי התשואות באפיקים אלה עשויות להיות נמוכות באופן משמעותי לאחר תשלום מס ועמלות ני"ע.

חג אביב שמח לקהל הקוראים ולכל כל בית ישראל. שתמיד נזכה כולנו לראות ברכה בעמלנו ובהשקעותינו!

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    הכתבה הפעם לא מוצלחת 19/04/2011 22:44
    הגב לתגובה זו
    כמה דוגמאות לא ממצות: לא ברור מה הנחות האינפלציה ומשווים אפיקים צמודים ללא צמודים, לא מובהר שהתשואות כאן במונחי נטו שונות לגמרי למשקיע פרטי, מזהירים מהפסדי הון בלי לומר שבאחזקה עד לפידיון (למשל במקמ) זה פשוט לא רלבנטי. חבל, לא מתאים. בד" כ הכתבות יותר יסודיות ויותר מועילות.
  • אתי 20/04/2011 19:43
    הגב לתגובה זו
    בשנת 2002 החלו עליות ריבית גבוהות. תוך שנתיים הכסף שלימ-600000 עלה ל-1000000. ואיפה היו כל האגחים? בלי עצבים ולא מעניינת האינפלציה. השורה התחתונה- זה מה שמעניין.
  • 10.
    אוי 19/04/2011 21:51
    הגב לתגובה זו
    אין מה לחפש בשחר 2681 וגם לא בגליל 5427 הקופונים הגבוהים גוררים תשואת נטו מאוד נמוכה שמבטיחה הפסד אחרי עמלות בגליל צמוד מינוס 2% בשחר 1% נומינלי
  • 9.
    קטמון בליגה א' 19/04/2011 11:01
    הגב לתגובה זו
    שים לב שלמיטב ידיעתי ניתן להשיג היום בפקדונות בבנקים יותר ממה שכתבת.
  • מיכל 19/04/2011 14:49
    הגב לתגובה זו
    אתה נראה כמו קטמון.בדיוק אותו דבר.
  • קטמון בליגה א' 19/04/2011 21:44
    למרות שלא זו כוונתך, אקבל את ההערה שלך כמחמאה.
  • נעים 19/04/2011 13:09
    הגב לתגובה זו
    בלי לקחת בחשבון את האינפלציה . כשמדברים על תשואה אפסית זה שווה בערך 4% תשואה נומינלית בשנה . בנוסף , אפשר לקחת אגח ממשלתי צמוד לתקופה 7-10 שנים בתשואה של כ - 2.5% לשנה ( הצמדה כמובן) . הפסדי הון זה רק על הנייר . ברגע שאתה קונה את האגח אתה תקבל את התשואה שהבטחת לעצמך ( עדיף שלא לבדוק מחירים אחרי הקניה )
  • 8.
    עמיר 19/04/2011 10:28
    הגב לתגובה זו
    במה?!?.. רק מדדי האינפלציה ב-3 חודשים הללו,יאכלו לך את כל ה" תשואה" שצברת בכספיות ובגילון!..פברואר מרץ אפריל יוני=2% אינפלציה!!..אז מה הועילו גאונים בהצעות שלך. תראה מה עשו קונצרניים צמודים קצרי מועד?..כפול!! אז שלא ייעבדו עליכם.
  • 7.
    לאדון ליימן 19/04/2011 10:21
    הגב לתגובה זו
    הגילונים בפער הריביות כרגע מהמקמ=לא שווה פרוטה.קרן כספית שווה פחות מתעודת סל מקמית(שאותה הוא לא הזכיר).ו-2 האלטרנטיבות שנתת לא מוגנות מפני אינפלציה,כך שגם הן בתשואות שליליות,אז מה עשית פה?!?.. המסקנה:להשאר עם האג" ח עד פדיונו,ולשתוק.כלומר:להחזיק שחרים בינוניים,בתשואות של כ-4% לשנה,וצמודים קצרים קונצרניים,עד פדיונם!..עשית הרבה יותר מהאלטרנטיבות שנקבת. רק צריך דבר אחד חשוב:סבלנות.
  • שונא עליהום בלי סיבה 19/04/2011 21:44
    הגב לתגובה זו
    אני לא הדוד של ליימן לא הסנגור שלו וגם לא הולך להיות - אבל מה נהיה אתכם אנשים? הבנאדם סך הכל נותן אפשרויות לכל הפחדנים שלא בא להם עכשיו על אג" חים, זה כל הסיפור. הוא כותב לכל מי שאין לו סבלנות בשיט ולא מוכן לחכות.
  • קובי 19/04/2011 10:59
    הגב לתגובה זו
    נחכה בסבלנות עד שתהליך עליית הריבית יראה סימני מיצוי ובינתיים נשב בחוץ ואז נקנה שחרים בינוניים וצמודים קונצרניים בינוניים בתשואה גבוהה משמעותית מהתשואה היום ונשב עד הפדיון.
  • ובינתיים תפסיד את ההצמדה בחודשים הקרובים... (ל"ת)
    יעקב 20/04/2011 23:31
  • שחר 19/04/2011 21:41
    עזוב אותך מכל ה" מתוחכמים" למיניהם. קודם כל שיתחילו לכתוב כמו בני אדם בלי ביטויים בוטים ופוגעים. אפילו אם לא מסכימים אפשר לנהל דיון בצורה עניינית.
  • מיכל 19/04/2011 14:47
    כי אתה לא מבין כלום!..להשקיע בגילון כשהמרווח בינו לבין מק" מ...הוא:0.4%...צריך להיות מטומטם.בינתיים הצמודים הקצרים עושים את העבודה בענין שחיקת הכסף.
  • אתה סתום עזוב... (ל"ת)
    לקובי 19/04/2011 14:46
  • 6.
    אייל 19/04/2011 08:55
    הגב לתגובה זו
    אפשר להגיע עם הבנק לפריים מינוס 1.3 דהיינו3.2 אחוז נכון להיום.. 100000 שח ומעלה.
  • 5.
    Z 19/04/2011 07:14
    הגב לתגובה זו
    אם באג" ח צמוד אתה מדגיש כי התשואה (הצמודה) שלילית מה בפקדון וקרן כספית, היא לא?? וחוצ מזה יש צמודים יותר ארוכים בהם התשואה הצמודה מעל 2.5% צמוד!
  • 4.
    בשורה התחתונה 19/04/2011 03:17
    הגב לתגובה זו
    המסקנה כשהריבית נמוכה עדיין עדיף להשקיע במניות- לקוח סולידי יכול לקנות ב20%חברות חזקות שיתנו דיבידנד יפה גם אם יווצר הפסד-- פז נפט , כי" ל , בזק , ויש עוד הם יחלקו דיבידנד גבוה הריבית של 4% ,
  • george 21/04/2011 09:51
    הגב לתגובה זו
    ספקטרוניקס, בית הזהב, סינאל. גם נותנים בדרך-כלל מענה לאינפלציה וגם מחלקים רווחים בצורה נדיבה
  • 3.
    פריים מינוס 3.5% זו הריבית על פיקדון יומי... (ל"ת)
    יועץ השקעות בבנק 18/04/2011 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יועץ השקעות בבנק 18/04/2011 15:22
    הגב לתגובה זו
    גם בסכומים של מאה אלף ש" ח - תבדוק שוב את עצמך...
  • 1.
    חג שמח ליימן התותח - תעשה חיים! (ל"ת)
    משקיע 18/04/2011 12:57
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי