טוב לפישר: המדד רשם במארס עלייה של 0.2% - סעיף הדיור ממשיך ללחוץ

ב-12 החודשים האחרונים הסתכמה האינפלציה ב-4.3%, הרבה מעבר לטווח היעד של בנק ישראל. מחירי הדירות עלו ב-1.7% בינואר-פברואר
יוסי פינק | (13)

מדד המחירים לצרכן פורסם לפני דקות אחדות ולפיו המחירים בשיראל רשמו בחודש מארס עלייה של 0.2% , זאת בהתאם לתחזיות המוקדמות שעמדו על עלייה של 0.2%. בחודש פברואר רשם המדד עלייה של 0.3% ובינואר עלייה של 0.2%. בולט מבין הסעיפים הוא נתון מחירי הדלקים והשמנים שעלה ב-2.5%, כמובן שגם סעיף הדיור הינו גורם משמעותי ביותר במדד הנוכחי.

מתחילת השנה האינפלציה מסתכמת ב-0.7%. בראיה של 12 החודשים האחרונים הסתכמה האינפלציה ב-4.3%, הרבה מעבר לטווח היעד של בנק ישראל. הסעיף המדאיג הוא 'נתוני המגמה' לתקופה זו, לפיהם קצב הגידול השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-5.7%. עם זאת יש לציין כי מדובר בהתמתנות יחסית לחודשים האחרונים.

סעיף הדיור ממשיך לעלות יותר מהמדד ולמעשה למשוך אותו כלפי מעלה. בזמן שהמדד הכללי עלה 0.2%, סעיף הדיור רשם עלייה של 0.5%. בהעלאת הריבית האחרונה, נדונה אפשרות לבצע צעדים נוספים לצינון שוק הנדל"ן, בהחלט ייתכן כי הרכב מדד מארס יפעיל לחץ נוסף על מקבלי ההחלטות בבנק ישראל לנקוט באותם צעדים.

מדד מחירי הדירות אומנם אינו כלול במדד המחירים לצרכן אך נציין כי לפי הלשכה המרכזית לסטט', מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים ינואר-פברואר, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים דצמבר 2010 עד ינואר 2011, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-1.7 אחוזים וכי במונחים שנתיים עלו מחירי הדירות ב-16.1%.

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי-טפחות, התייחס למדד בהקשר לריבית במשק ואמר כי "לאחר ששינה מהרגלו והעלה את הריבית שלוש פעמים ברציפות, החלטתו של בנק ישראל לגבי החודש הבא תהייה מורכבת. מחד: הדולר מידרדר כנגד השקל, המדד לא היה גבוה מההערכות המוקדמות וזאת בניגוד לחודשיים הקודמים, האירועים המדיניים ביטחוניים מחייבים זהירות והעובדה שנחוץ זמן לבחון את ההשלכה המצטברת של שלוש ההעלאות האחרונות."

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    מדד = דולר נמוך !! 17/04/2011 11:25
    הגב לתגובה זו
    והדולר יעלה !! אז יש פתרון למשהו ? = שווי נכס רק יעלה מול ההמרה שקל דולר :) = דירות לזוגות צעירים בלבד !! אז קדימה תעלה את המדד ותהרוג את היצוא !! עוד קצת ונרגיש גם ירידות בבורסה .. אז תמשיך לקנות דולר = הפסד אדיר לכלכלה במקום לתת לנו לחיות !!!! תמשיך תמשיך ............... עד מתי , המדינה מפסידה הון !! וכל זה רק בשביל 4 קירות !! דירות לזוגות צעירים בלבד !!
  • 9.
    חייב לעלות את הריבית בקצב שצף (ל"ת)
    חייב 16/04/2011 21:51
    הגב לתגובה זו
  • עלית ריבית>דולר קורס>אבטלה>מלחמה>נפילת נדלן (ל"ת)
    מואיז 17/04/2011 01:29
    הגב לתגובה זו
  • גבע 17/04/2011 09:19
    אם זה המחיר יש לשלם אותו,אחרת מאות אלפי משפחות יהפכו להיות הומלסים ועם חובות
  • 8.
    חכם ציון 16/04/2011 01:10
    הגב לתגובה זו
    אז כמה היה עולה המדד אם הדולר לא היה מתרסק. והרי דולר קורס יש משהו שמשלם את המחיר למרות שהוא לא גרם לאינפלציה הגיע הזמן שפישר יודה בטעות הגדולה שעשה -הורדת הריבית לקרשים מודה ועוזב ינוחם
  • 7.
    אבי 15/04/2011 22:44
    הגב לתגובה זו
    פישר אל תדאג הריבית באמריקה צפוייה לעלות ועימה גם שער הדולר,אז אל תעשה חשבון תעלה את הריבית בעוד חצי אחוז. המשך עליית הנדל" ן תביא שואה כלכלית על המשק.
  • קובי 16/04/2011 19:51
    הגב לתגובה זו
    מה חשובה הריבית אם אין איפה לגור? חייבים לבנות הרבה ובפריפריה, כולל תשתית תחבורה ותעסוקה, המחירים במרכז יהיו מטורפים , תהיה אלטרנטיבה - מגורים בגליל והנגב, ואנשים יעברו לגור שם. מה רע בזה? ריבית גבוהה, תהרוג את היצוא.
  • 6.
    קתו הזקן 15/04/2011 21:19
    הגב לתגובה זו
    ואם פישר לא מבין את זה, נשלח אותו ללמוד מבוא לכלכלה. אנשים צריכים לגור איפה שהוא, ואם משקיעים לא יקנו, לא יהיו דירות לשכור, ומחירי השכירות יעלו. וזוגות צעירים יפנו לשוק השחור להשיג כסף.
  • 5.
    הממשלה צריכה לעצור את החזירות זו בועת נדלן (ל"ת)
    אין קשר למשכורות 15/04/2011 16:09
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ציפי 15/04/2011 15:04
    הגב לתגובה זו
    מחירי הדירות לא מפסקים לעלות .יש צורך לעלות את הרבית באגרסיביות.נוצרת כאן ללא ספק בועת נדלן.
  • 3.
    ש 15/04/2011 14:25
    הגב לתגובה זו
    וגם הטיסות לחו" ל
  • 2.
    נשמע קצת אהה? אז זהו שלא! כפול מאשתקד (ל"ת)
    וזה עוד מדד סטיסטי 15/04/2011 14:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אלון 15/04/2011 14:10
    הגב לתגובה זו
    בעוד 0.25% אין ספק כלל
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).