מנכ"ל מדרוג: "המצב שבו עשרות חברות מנפיקות אג"ח לא מדורגות מסוכן למשקיעים"
גיל גזית, מנכ"ל חברת הדירוג מידרוג נשא היום דברים בכנס החצי שנתי של איגוד החברות הציבוריות ו-DC Finance. לגבי הנפקות אג"ח חדשות, ציין גזית כי "יכול להיות שנראה בעתיד הנפקות אג"ח של אגרות חוב בסיכון של Ba ומטה בהתאם למידת שיתוף הפעולה של הבורסה בת"א ליצירת מדדים שיעקבו אחריהן. "המצב הנוכחי, שבו יש כיום 20 מיליארד של אג"ח לא מדורגות אשר על פי אתר הבורסה לניירות ערך מדובר באג"ח מסוכן, הוא מצב שמסכן את המשקיעים", אמר גזית. עד 2007 היו הנפקות בסכומים לא קטנים של הנפקות לא מדורגות. היום אנו רואים חברות רבות של נדל"ן למגורים לא מדורג שוויתרו על הדירוג ונתנו בטחונות שלמעשה לא שווים לבעלי החוב כלום מפני שבמידה ויהיה הסדר, הביטחונות יהיו משועבדים קודם כל לנושים המובטחים. כל החברות הלא מדורגות האלה עברו אצלנו במשרדים והחליטו שלא להנפיק עם דירוג, בגלל שהדירוג שקיבלו לא מצא חן בעיניהן. כמו חברות קודמות שהנפיקו אג"ח ונעלמו, כך גם חלק מהחברות המנפיקות היום, ללא דירוג, צפויות להיעלם. בקרב המנפיקות מענף הנדל"ן בשנת 2010, בלט חלקן של החברות המשקיעות בנדל"ן בחו"ל, לרבות ארה"ב, מזרח אירופה ורוסיה, זאת בשונה משנת 2009 שבלטה במנפיקות מקומיות וסולידיות מאוד. גזית ציין כי בנטרול גיוסי הבנקים וחברות הביטוח, העלייה בהיקף הגיוסים בשנת 2010 הינה מתונה יותר וניצבת על כ-6%. במצגת שהציג בכנס צוין כי היקף ההנפקות של אג"ח קונצרני בשנת 2010 הסתכם בכ-43 מיליארד שקל ערך נקוב בהשוואה לכ-36 מיליארד שקל ערך נקוב בשנת 2009 - גידול של כ-19% כשעיקר הגידול בהנפקות בשנת 2010 מיוחס למוסדות פיננסיים שהיווה כ-46% מסך ההנפקות לעומת כ-36% בשנת 2009. עוד עולה מהמצגת כי מבין מנפיקים שאינם מוסדות פיננסיים, הגידול הבולט בהיקף ההנפקות בשנת 2010 לעומת שנת 2009 נרשם בקרב חברות הנדל"ן (עלייה של 46%) וחברות תקשורת (55%). ירידה נרשמה בחלקן של חברות הדלק וחברות התעשייה (להוציא תעשייה ביטחונית). בשנת 2010 המנפיקים הבולטים היו קבוצת דלק, החברה לישראל, גזית גלוב, אלביט מערכות ופרטנר. כל אחד מהם היווה 2.5%-3.5% מהערך הנקוב שהונפק. בלטה בהיעדרה קבוצת אי.די.בי על המטות השונים שנעדרה מרשימת המנפיקים.
- 7.קובי 12/04/2011 16:06הגב לתגובה זומנכ" ל מידרוג שכח את חברת ליהמן בראדרס שהיתה מדורגת גם ע" י מידרוג ב-AAA איך האדון לא מתבייש לייחס לדרוג העלוב של חברות הדרוג כעניין בעל ערך!!!!!
- 6.רונן 12/04/2011 08:49הגב לתגובה זוזו דמגוגיה לצורך קידום מכירות ותו לא דבר ראשון - זה לגיטימי לגמרי להנפיק אג" ח ללא דירוג. מי קבע שאתם סטנדרט שאי אפשר בלעדיו? ניירות ללא דירוג תמיד היו ותמיד יהיו. דבר שני - הציבור יודע בדיוק מה הדירוגים האלה שווים. השוק תמיד היה חכם מכם, יודע לתמחר את הסיכון טוב מכם, ותמיד הקדים אתכם כשהדירוג לא היה פרופורציונלי לסיכון
- 5.חושש לכיס של עצמו. 12/04/2011 08:34הגב לתגובה זוקודם כל מחכים עד שהשוק בפאניקה ומחירי האגחים צונחים למחירי לא סבירים, אח" כ מנסים לברר עם החברה האם היא תחזיר את החוב ו/או האם היא מתכוונת לשלם לחברת הדירוג, ולבסוף מורידים את הדירוג כדי שבראי הזמן נוכל להגיד " פעלנו" . עדיף ביטחונות חלשים מחברות דירוג שמקבלות שכר מהחברה שהיא מדרגת.
- 4.אילן 11/04/2011 23:37הגב לתגובה זו" המצב שבו עשרות חברות מנפיקות אג" ח לא מדורגות מסוכן למשקיעים" אולי התכוונת - " המצב שבו עשרות חברות מנפיקות אג" ח לא מדורגות מסוכן למידרוג" ?
- 3.המשבר הכלכלי העולמי 2008 נגרם בגלל דירוג שגוי (ל"ת)שמענו עליכם 11/04/2011 21:53הגב לתגובה זו
- 2.אגחים של אפריקה הורדת הדירוג נעשתה מאוחר מידי (ל"ת)כן כן 11/04/2011 21:51הגב לתגובה זו
- 1.נועם 11/04/2011 20:32הגב לתגובה זוממש היה מצב שהוא יאמר משהו אחר סתאם ציטוט
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
