מנכ"ל מדרוג: "המצב שבו עשרות חברות מנפיקות אג"ח לא מדורגות מסוכן למשקיעים"
גיל גזית, מנכ"ל חברת הדירוג מידרוג נשא היום דברים בכנס החצי שנתי של איגוד החברות הציבוריות ו-DC Finance. לגבי הנפקות אג"ח חדשות, ציין גזית כי "יכול להיות שנראה בעתיד הנפקות אג"ח של אגרות חוב בסיכון של Ba ומטה בהתאם למידת שיתוף הפעולה של הבורסה בת"א ליצירת מדדים שיעקבו אחריהן.
"המצב הנוכחי, שבו יש כיום 20 מיליארד של אג"ח לא מדורגות אשר על פי אתר הבורסה לניירות ערך מדובר באג"ח מסוכן, הוא מצב שמסכן את המשקיעים", אמר גזית. עד 2007 היו הנפקות בסכומים לא קטנים של הנפקות לא מדורגות. היום אנו רואים חברות רבות של נדל"ן למגורים לא מדורג שוויתרו על הדירוג ונתנו בטחונות שלמעשה לא שווים לבעלי החוב כלום מפני שבמידה ויהיה הסדר, הביטחונות יהיו משועבדים קודם כל לנושים המובטחים.
כל החברות הלא מדורגות האלה עברו אצלנו במשרדים והחליטו שלא להנפיק עם דירוג, בגלל שהדירוג שקיבלו לא מצא חן בעיניהן. כמו חברות קודמות שהנפיקו אג"ח ונעלמו, כך גם חלק מהחברות המנפיקות היום, ללא דירוג, צפויות להיעלם.
בקרב המנפיקות מענף הנדל"ן בשנת 2010, בלט חלקן של החברות המשקיעות בנדל"ן בחו"ל, לרבות ארה"ב, מזרח אירופה ורוסיה, זאת בשונה משנת 2009 שבלטה במנפיקות מקומיות וסולידיות מאוד. גזית ציין כי בנטרול גיוסי הבנקים וחברות הביטוח, העלייה בהיקף הגיוסים בשנת 2010 הינה מתונה יותר וניצבת על כ-6%.
במצגת שהציג בכנס צוין כי היקף ההנפקות של אג"ח קונצרני בשנת 2010 הסתכם בכ-43 מיליארד שקל ערך נקוב בהשוואה לכ-36 מיליארד שקל ערך נקוב בשנת 2009 - גידול של כ-19% כשעיקר הגידול בהנפקות בשנת 2010 מיוחס למוסדות פיננסיים שהיווה כ-46% מסך ההנפקות לעומת כ-36% בשנת 2009.
עוד עולה מהמצגת כי מבין מנפיקים שאינם מוסדות פיננסיים, הגידול הבולט בהיקף ההנפקות בשנת 2010 לעומת שנת 2009 נרשם בקרב חברות הנדל"ן (עלייה של 46%) וחברות תקשורת (55%). ירידה נרשמה בחלקן של חברות הדלק וחברות התעשייה (להוציא תעשייה ביטחונית).
בשנת 2010 המנפיקים הבולטים היו קבוצת דלק, החברה לישראל, גזית גלוב, אלביט מערכות ופרטנר. כל אחד מהם היווה 2.5%-3.5% מהערך הנקוב שהונפק. בלטה בהיעדרה קבוצת אי.די.בי על המטות השונים שנעדרה מרשימת המנפיקים.
- 7.קובי 12/04/2011 16:06הגב לתגובה זומנכ" ל מידרוג שכח את חברת ליהמן בראדרס שהיתה מדורגת גם ע" י מידרוג ב-AAA איך האדון לא מתבייש לייחס לדרוג העלוב של חברות הדרוג כעניין בעל ערך!!!!!
- 6.רונן 12/04/2011 08:49הגב לתגובה זוזו דמגוגיה לצורך קידום מכירות ותו לא דבר ראשון - זה לגיטימי לגמרי להנפיק אג" ח ללא דירוג. מי קבע שאתם סטנדרט שאי אפשר בלעדיו? ניירות ללא דירוג תמיד היו ותמיד יהיו. דבר שני - הציבור יודע בדיוק מה הדירוגים האלה שווים. השוק תמיד היה חכם מכם, יודע לתמחר את הסיכון טוב מכם, ותמיד הקדים אתכם כשהדירוג לא היה פרופורציונלי לסיכון
- 5.חושש לכיס של עצמו. 12/04/2011 08:34הגב לתגובה זוקודם כל מחכים עד שהשוק בפאניקה ומחירי האגחים צונחים למחירי לא סבירים, אח" כ מנסים לברר עם החברה האם היא תחזיר את החוב ו/או האם היא מתכוונת לשלם לחברת הדירוג, ולבסוף מורידים את הדירוג כדי שבראי הזמן נוכל להגיד " פעלנו" . עדיף ביטחונות חלשים מחברות דירוג שמקבלות שכר מהחברה שהיא מדרגת.
- 4.אילן 11/04/2011 23:37הגב לתגובה זו" המצב שבו עשרות חברות מנפיקות אג" ח לא מדורגות מסוכן למשקיעים" אולי התכוונת - " המצב שבו עשרות חברות מנפיקות אג" ח לא מדורגות מסוכן למידרוג" ?
- 3.המשבר הכלכלי העולמי 2008 נגרם בגלל דירוג שגוי (ל"ת)שמענו עליכם 11/04/2011 21:53הגב לתגובה זו
- 2.אגחים של אפריקה הורדת הדירוג נעשתה מאוחר מידי (ל"ת)כן כן 11/04/2011 21:51הגב לתגובה זו
- 1.נועם 11/04/2011 20:32הגב לתגובה זוממש היה מצב שהוא יאמר משהו אחר סתאם ציטוט
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
