מנכ"ל מדרוג: "המצב שבו עשרות חברות מנפיקות אג"ח לא מדורגות מסוכן למשקיעים"

"כל החברות הלא מדורגות האלה עברו אצלנו במשרדים והחליטו שלא להנפיק עם דירוג, בגלל שהדירוג שקיבלו לא מצא חן בעיניהן", אמר גיל גזית בכנס החצי שנתי של איגוד החברות הציבוריות ו-DC Finance
סתיו שירייב | (7)

גיל גזית, מנכ"ל חברת הדירוג מידרוג נשא היום דברים בכנס החצי שנתי של איגוד החברות הציבוריות ו-DC Finance. לגבי הנפקות אג"ח חדשות, ציין גזית כי "יכול להיות שנראה בעתיד הנפקות אג"ח של אגרות חוב בסיכון של Ba ומטה בהתאם למידת שיתוף הפעולה של הבורסה בת"א ליצירת מדדים שיעקבו אחריהן.

"המצב הנוכחי, שבו יש כיום 20 מיליארד של אג"ח לא מדורגות אשר על פי אתר הבורסה לניירות ערך מדובר באג"ח מסוכן, הוא מצב שמסכן את המשקיעים", אמר גזית. עד 2007 היו הנפקות בסכומים לא קטנים של הנפקות לא מדורגות. היום אנו רואים חברות רבות של נדל"ן למגורים לא מדורג שוויתרו על הדירוג ונתנו בטחונות שלמעשה לא שווים לבעלי החוב כלום מפני שבמידה ויהיה הסדר, הביטחונות יהיו משועבדים קודם כל לנושים המובטחים.

כל החברות הלא מדורגות האלה עברו אצלנו במשרדים והחליטו שלא להנפיק עם דירוג, בגלל שהדירוג שקיבלו לא מצא חן בעיניהן. כמו חברות קודמות שהנפיקו אג"ח ונעלמו, כך גם חלק מהחברות המנפיקות היום, ללא דירוג, צפויות להיעלם.

בקרב המנפיקות מענף הנדל"ן בשנת 2010, בלט חלקן של החברות המשקיעות בנדל"ן בחו"ל, לרבות ארה"ב, מזרח אירופה ורוסיה, זאת בשונה משנת 2009 שבלטה במנפיקות מקומיות וסולידיות מאוד. גזית ציין כי בנטרול גיוסי הבנקים וחברות הביטוח, העלייה בהיקף הגיוסים בשנת 2010 הינה מתונה יותר וניצבת על כ-6%.

במצגת שהציג בכנס צוין כי היקף ההנפקות של אג"ח קונצרני בשנת 2010 הסתכם בכ-43 מיליארד שקל ערך נקוב בהשוואה לכ-36 מיליארד שקל ערך נקוב בשנת 2009 - גידול של כ-19% כשעיקר הגידול בהנפקות בשנת 2010 מיוחס למוסדות פיננסיים שהיווה כ-46% מסך ההנפקות לעומת כ-36% בשנת 2009.

עוד עולה מהמצגת כי מבין מנפיקים שאינם מוסדות פיננסיים, הגידול הבולט בהיקף ההנפקות בשנת 2010 לעומת שנת 2009 נרשם בקרב חברות הנדל"ן (עלייה של 46%) וחברות תקשורת (55%). ירידה נרשמה בחלקן של חברות הדלק וחברות התעשייה (להוציא תעשייה ביטחונית).

בשנת 2010 המנפיקים הבולטים היו קבוצת דלק, החברה לישראל, גזית גלוב, אלביט מערכות ופרטנר. כל אחד מהם היווה 2.5%-3.5% מהערך הנקוב שהונפק. בלטה בהיעדרה קבוצת אי.די.בי על המטות השונים שנעדרה מרשימת המנפיקים.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    קובי 12/04/2011 16:06
    הגב לתגובה זו
    מנכ" ל מידרוג שכח את חברת ליהמן בראדרס שהיתה מדורגת גם ע" י מידרוג ב-AAA איך האדון לא מתבייש לייחס לדרוג העלוב של חברות הדרוג כעניין בעל ערך!!!!!
  • 6.
    רונן 12/04/2011 08:49
    הגב לתגובה זו
    זו דמגוגיה לצורך קידום מכירות ותו לא דבר ראשון - זה לגיטימי לגמרי להנפיק אג" ח ללא דירוג. מי קבע שאתם סטנדרט שאי אפשר בלעדיו? ניירות ללא דירוג תמיד היו ותמיד יהיו. דבר שני - הציבור יודע בדיוק מה הדירוגים האלה שווים. השוק תמיד היה חכם מכם, יודע לתמחר את הסיכון טוב מכם, ותמיד הקדים אתכם כשהדירוג לא היה פרופורציונלי לסיכון
  • 5.
    חושש לכיס של עצמו. 12/04/2011 08:34
    הגב לתגובה זו
    קודם כל מחכים עד שהשוק בפאניקה ומחירי האגחים צונחים למחירי לא סבירים, אח" כ מנסים לברר עם החברה האם היא תחזיר את החוב ו/או האם היא מתכוונת לשלם לחברת הדירוג, ולבסוף מורידים את הדירוג כדי שבראי הזמן נוכל להגיד " פעלנו" . עדיף ביטחונות חלשים מחברות דירוג שמקבלות שכר מהחברה שהיא מדרגת.
  • 4.
    אילן 11/04/2011 23:37
    הגב לתגובה זו
    " המצב שבו עשרות חברות מנפיקות אג" ח לא מדורגות מסוכן למשקיעים" אולי התכוונת - " המצב שבו עשרות חברות מנפיקות אג" ח לא מדורגות מסוכן למידרוג" ?
  • 3.
    המשבר הכלכלי העולמי 2008 נגרם בגלל דירוג שגוי (ל"ת)
    שמענו עליכם 11/04/2011 21:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אגחים של אפריקה הורדת הדירוג נעשתה מאוחר מידי (ל"ת)
    כן כן 11/04/2011 21:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נועם 11/04/2011 20:32
    הגב לתגובה זו
    ממש היה מצב שהוא יאמר משהו אחר סתאם ציטוט
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.