אני מניח שקיימים כמה תחומים כאלה אך אין ספק שעניין הפנסיה עד כמה שהוא מורכב בפני עצמו הופך להיות בלתי מובן כמעט לחלוטין כאשר מנסים להבין איזו פנסיה נטו יהיה לנו כאשר נפרוש. בטור שלפנינו ובעקבות בקשות קוראים - ננסה לעשות קצת סדר בנושא.

ראשית, חשוב שנדע שאנו עוסקים בפנסיית זיקנה המשולמת מתקציבו של מעסיק או מקופת גמל לקיצבה. איננו עוסקים בפנסיית נכות או פנסיית שארים אשר כללי המיסוי לגביהם שונים, בנוסף איננו עוסקים בקיצבת זיקנה המשולמת מכח חוק ביטוח לאומי.

חשוב להכיר מושגי יסוד בפנסיה הקשורים לפקודת מס ההכנסה:

המושג הראשון הינו "קיצבה מזכה". קיצבה מזכה הינה "התקרה" המקסימלית עליה יהיה מקבל הפנסיה זכאי לפטור ממס במידה ויהיה פטור. כך לדוגמא תקרת הקיצבה המזכה עומדת בשנת 2011 על כ-8,000 שקל לחודש. על כן פנסיונר אשר הפנסיה שלו נמוכה מ-8,000 שקל לדוגמא 5,000 שקל וזכאי לפטור יהיה זכאי לפטור על 5,000 שקל. לעומת זאת, פנסיונר אשר הפנסיה שלו עומדת על 10,000 שקל יהיה זכאי לפטור על 8,000 שקל בלבד.

גובה הפטור - הפטור במידה וקיים הינו פטור של 35% מהפנסיה (או התיקרה כאמור). כלומר פנסיונר אשר הפנסיה שלו היא 5,000 שקל הפטור המקסימלי שלו יהיה על 1,750 שקל. בהשוואה לאותו פנסיונר אשר הפנסיה שלו עומדת על 10,000 שקל הפטור המקסימלי לו יהיה זכאי יהיה בסך של כ-2,800 שקל בלבד (35% מ-8,000).

גיל הפטור - פנסיית זיקנה זכאית לפטור רק מגיל פרישה כחוק

מושג נוסף שחשוב שנכיר הינו מושג "הקיצבה המוכרת". קיצבה זו נובעת מתשלומי העובד (באופן פרטי או דרך ההפקדה לתנאים הסוציאליים) ולעיתים המעביד. פנסיה זו בניגוד ל"פנסיה הרגילה" זכאית לפטור מגיל 60 (לגבר ולאישה) וללא תיקרה כך לדוגמא פנסיונר שהפנסיה המוכרת שלו היא 10,000 שקל יהיה זכאי לפטור על מלוא הפנסיה. כאשר יבחן הפטור לפנסיה ינתן הפטור על הגבוה מבין השנים: 35% מהפנסיה כולה או הקיצבה המוכרת הגבוה מבין השניים.

ענין הקיצבה המוכרת אמור לעבור שינוי עקב העובדה כי במהותה הקיצבה המוכרת נובעת מתשלומים שלכאורה שולם עליהם כבר מס ועל כן מיסוי נוסף של אותה פנסיה אינו נכון. עיוות זה נמצא בטיפול וצפוי לעבור שינוי.

לאחר שהגדרנו את מושגי היסוד נבדוק האם כל קיצבת זיקנה זכאית לפטור?

קיצבת זיקנה בגיל פרישה זכאית לפטור בהנחה שלא התקבל פטור על פיצויי פיטורין (הנובעים שניהם מאותה תקופת עבודה) בטווח של 15 שנה מיום קבלת הקיצבה. המשמעות היא, שבמידה והתקבל פטור כזה יקטן הפטור או יבוטל לחלוטין בהתאם לנוסחה שנקבעה בפקודת מס ההכנסה - נוסחת השילוב. כלומר, פורש לפנסיה אשר פורש ממקום עבודתו וזכאי גם לפיצויי פיטורים צריך טרם קבלת הפטור לקבל החלטה כלכלית איזה פטור כדאי לו יותר.

ננסה להדגים באמצעות הדוגמא הבאה:

פנסיונר פורש לפנסיה וזכאי לפטור על פיצויים בסך של 100,000 שקל. לאותו פנסיונר פנסיה של 8,000 שקל שעליה יכול לקבל פטור של 35%.

איזה פטור כדאי לו להעדיף?

נניח שייקח את 100,000 השקלים פטורים ויותר על הפטור לפנסיה. כלומר, הוא ויתר על פטור על שכר של כ-2,800 שקלים אשר המס עליו בהנחת מס שולי של 14% הינו כ-400 שקל לחודש. כלומר בשנה ויתר אותו פנסיונר על כ-5,000 שקל. בוא ונניח כי אותו פנסיונר החליט לקבל פטור על הקיצבה ולוותר על הפטור על הפיצויים. בהנחה של תכנון נכון של מיסוי הפיצויים ניתן להגיע למס על הפיצויים של כ-20% כלומר במקרה השני ישלם אותו פנסיונר מס מידי של כ-20,000 שקל. המסקנה מדוגמא זו שלאחר 4 שנים של קבלת קיצבה משתווה המס שמשולם על ידי הלקוח בפטור על קיצבה למס שמשולם במקרה של פטור על פיצויים.

אז מה עדיף?

כמובן שאנו מדברים על דוגמא קיצונית אשר לכאורה מעניקה יתרון לפטור על הקיצבה, אבל גם כאן שיקולים כמו קבלת סכום חד פעמי גבוה יותר, הפחתות עתידיות במס ושינוי חקיקה יכולים לשנות את העדיפות מלקוח ללקוח.

*הדוגמאות הינן להמחשה בלבד.

**אין כוונה לערוך חישוב מס מדוייק והחישוב הינו לדוגמא בלבד