הלילה מזיזים את המחוג: "הארכת שעון הקיץ בחודש תתרום למשק 10 מיליון שקלים"
הלילה בשעה 02:00 נזיז את השעון שעה אחת קדימה. בהקשר זה, עיקר תשומת הלב מוקדשת בימים אלו לשאלה האם להאירך את שעון הקיץ בחודש ימים? לכאורה נראה כי מדובר בשאלה פשוטה, אולם למטבע הזה הרבה צדדים - כלכלי, בריאותי, דתי וכו'. בהתאם להחלטת ועדת הפנים של הכנסת - שעון הקיץ יחל הלילה, ביום שישי האחרון שלפני ה-2 באפריל ב- 02:00 לפנות בוקר - יש להזיז את מחוגי השעון לשעה 03:00. שעון הקיץ יסתיים בשעה 02:00 לפנות בוקר במוצאי השבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים, משמע הוא ימשך 185 ימים. בינתיים, בתוך כל סבך הדיונים סביב שאלת הערכת שעון הקיץ, באיגוד לשכות המסחר מציינים כי הפעלת שעון הקיץ תתרום למשק כ-85 מיליון שקלים והארכתו בחודש נוסף צפויה לתרום עוד 10 מיליון שקלים. "הפעלת שעון הקיץ תורמת לגידול של 15% בצריכה הפרטית בהשוואה לתקופה רגילה בשנה. גידול זה בא לידי ביטוי בגידול בפדיון המגזר העסקי בחודשים אלה בכ-45 מיליון שקל. בנוסף השימוש בשעון קיץ תורם לעליית הפריון בעבודה ולחיסכון חלקי בעלויות החשמל בעלות כוללת של כ 40 מיליון, זאת למרות השימוש המרובה במזגנים בחודשי הקיץ", כך עולה מבדיקה של אגף כלכלה ומסים בלשכת המסחר. מאגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר נמסר כי בנוסף לניתוח הכמותי של הגידול בפדיון, ההשפעה המשמעותי ביותר של שעון הקיץ הינה פסיכולוגית - יותר שעות אור לזמן איכות ולבילוי עם המשפחה, לקניות וכדומה. כמו כן, יש לזכור כי שעון הקיץ מופעל בחודשי החופש הגדול זמן בו גם כך הצריכה מוגברת. מהערכות שמרניות של אגף הכלכלה, בחודשים בהם מופעל שעון הקיץ כל שעת אור נוספת מביאה לתוספת פדיון של כ-350 אלף שקלים כתוצאה מהגדלת הצריכה הפרטית. בנוסף, שעות האור הנוספות הביאו להגדלת התפוקה והפריון של העובדים, ולחיסכון חלקי בעלויות.
- 4.מהנדס בכיר 31/03/2011 16:19הגב לתגובה זואין שום דרך למדוד את המספר הנ" ל. זו המצאה של יחצנים, וכל אחד ממציא בכל פעם מספר אחר. תבדקו. בפועל ההפך מזה נכון. צריכת חשמל לתאורה היא חלק זניח מצריכת החשמל בעולם המודרני. בארצות חמות שיש בהן שימוש במזגנים הוכח ששעון קיץ גורם לצריכה מוגברת של חשמל, משום שהמזגנים פועלים יותר שעות בזמן שיותר חם, ובסך הכל יותר זמן. תחשבו - אתם מפעילים את המזגן מהרגע שחזרתם מהעבודה, או הילדים חזרו מבית הספר או הקיטנה עד שמתקרר בחוץ עם הלילה. עם שעון קיץ זו שעה שלמה נוספת. אז שלא יעבדו עליכם בעיניים! שעון קיץ זה דבר רע רע רע. ילדים מפסידים שעת שינה. בעיות בריאות. אנשים שאוהבים לבלות כשפחות חם צריכים לחכות עוד שעה. בלגן עם עדכוני השעון. רק צרות. היחידים שיכולים להרוויח מזה הם הסוחרים אם הם מנצלים זאת להארכת שעות הפעילות, או מקומות העבודה בהי-טק שבהם הפראיירים רואים שיש עוד אור אז הם נשארים לעבוד עוד שעה.
- 3.מקס פאואר 31/03/2011 15:48הגב לתגובה זוהסיבה לשעון קיץ היא : השמאלנים שיוצאים לפנות בוקר מהפאבים מרוויחים עוד שעת חושך זה עוזר להם להירדם.
- 2.נוני 31/03/2011 13:39הגב לתגובה זוקונים יותר? מילא אם היו אומרים חוסך בחשמל, מקטין תאונות ..אבל זה התירוץ? תמוהה...
- איתן 31/03/2011 14:36הגב לתגובה זוזה, והעובדה שנשארים בעבודה עד הערב (ועם שעון הקיץ זה אומר עוד שעה). חסכון בחשמל? הצחיקו אותי. המזגן שעובד עוד שעה בערב הרי צורך הרבה יותר מהחשמל של האור.
- 1.זה הכל? בשביל זה טוחנים לנו את המוח כל מיני (ל"ת)הורוביצים? 31/03/2011 13:38הגב לתגובה זו
- ואת הבריאות. שינוי השעון פוגעים בבריאות !!! (ל"ת)זיו 31/03/2011 15:07הגב לתגובה זו
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
