הלילה מזיזים את המחוג: "הארכת שעון הקיץ בחודש תתרום למשק 10 מיליון שקלים"
הלילה בשעה 02:00 נזיז את השעון שעה אחת קדימה. בהקשר זה, עיקר תשומת הלב מוקדשת בימים אלו לשאלה האם להאירך את שעון הקיץ בחודש ימים? לכאורה נראה כי מדובר בשאלה פשוטה, אולם למטבע הזה הרבה צדדים - כלכלי, בריאותי, דתי וכו'.
בהתאם להחלטת ועדת הפנים של הכנסת - שעון הקיץ יחל הלילה, ביום שישי האחרון שלפני ה-2 באפריל ב- 02:00 לפנות בוקר - יש להזיז את מחוגי השעון לשעה 03:00. שעון הקיץ יסתיים בשעה 02:00 לפנות בוקר במוצאי השבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים, משמע הוא ימשך 185 ימים.
בינתיים, בתוך כל סבך הדיונים סביב שאלת הערכת שעון הקיץ, באיגוד לשכות המסחר מציינים כי הפעלת שעון הקיץ תתרום למשק כ-85 מיליון שקלים והארכתו בחודש נוסף צפויה לתרום עוד 10 מיליון שקלים.
"הפעלת שעון הקיץ תורמת לגידול של 15% בצריכה הפרטית בהשוואה לתקופה רגילה בשנה. גידול זה בא לידי ביטוי בגידול בפדיון המגזר העסקי בחודשים אלה בכ-45 מיליון שקל. בנוסף השימוש בשעון קיץ תורם לעליית הפריון בעבודה ולחיסכון חלקי בעלויות החשמל בעלות כוללת של כ 40 מיליון, זאת למרות השימוש המרובה במזגנים בחודשי הקיץ", כך עולה מבדיקה של אגף כלכלה ומסים בלשכת המסחר.
מאגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר נמסר כי בנוסף לניתוח הכמותי של הגידול בפדיון, ההשפעה המשמעותי ביותר של שעון הקיץ הינה פסיכולוגית - יותר שעות אור לזמן איכות ולבילוי עם המשפחה, לקניות וכדומה. כמו כן, יש לזכור כי שעון הקיץ מופעל בחודשי החופש הגדול זמן בו גם כך הצריכה מוגברת.
מהערכות שמרניות של אגף הכלכלה, בחודשים בהם מופעל שעון הקיץ כל שעת אור נוספת מביאה לתוספת פדיון של כ-350 אלף שקלים כתוצאה מהגדלת הצריכה הפרטית. בנוסף, שעות האור הנוספות הביאו להגדלת התפוקה והפריון של העובדים, ולחיסכון חלקי בעלויות.
- 4.מהנדס בכיר 31/03/2011 16:19הגב לתגובה זואין שום דרך למדוד את המספר הנ" ל. זו המצאה של יחצנים, וכל אחד ממציא בכל פעם מספר אחר. תבדקו. בפועל ההפך מזה נכון. צריכת חשמל לתאורה היא חלק זניח מצריכת החשמל בעולם המודרני. בארצות חמות שיש בהן שימוש במזגנים הוכח ששעון קיץ גורם לצריכה מוגברת של חשמל, משום שהמזגנים פועלים יותר שעות בזמן שיותר חם, ובסך הכל יותר זמן. תחשבו - אתם מפעילים את המזגן מהרגע שחזרתם מהעבודה, או הילדים חזרו מבית הספר או הקיטנה עד שמתקרר בחוץ עם הלילה. עם שעון קיץ זו שעה שלמה נוספת. אז שלא יעבדו עליכם בעיניים! שעון קיץ זה דבר רע רע רע. ילדים מפסידים שעת שינה. בעיות בריאות. אנשים שאוהבים לבלות כשפחות חם צריכים לחכות עוד שעה. בלגן עם עדכוני השעון. רק צרות. היחידים שיכולים להרוויח מזה הם הסוחרים אם הם מנצלים זאת להארכת שעות הפעילות, או מקומות העבודה בהי-טק שבהם הפראיירים רואים שיש עוד אור אז הם נשארים לעבוד עוד שעה.
- 3.מקס פאואר 31/03/2011 15:48הגב לתגובה זוהסיבה לשעון קיץ היא : השמאלנים שיוצאים לפנות בוקר מהפאבים מרוויחים עוד שעת חושך זה עוזר להם להירדם.
- 2.נוני 31/03/2011 13:39הגב לתגובה זוקונים יותר? מילא אם היו אומרים חוסך בחשמל, מקטין תאונות ..אבל זה התירוץ? תמוהה...
- איתן 31/03/2011 14:36הגב לתגובה זוזה, והעובדה שנשארים בעבודה עד הערב (ועם שעון הקיץ זה אומר עוד שעה). חסכון בחשמל? הצחיקו אותי. המזגן שעובד עוד שעה בערב הרי צורך הרבה יותר מהחשמל של האור.
- 1.זה הכל? בשביל זה טוחנים לנו את המוח כל מיני (ל"ת)הורוביצים? 31/03/2011 13:38הגב לתגובה זו
- ואת הבריאות. שינוי השעון פוגעים בבריאות !!! (ל"ת)זיו 31/03/2011 15:07הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
