אנרגיות מתפרצות: מישהו שכח את השחקנים הקטנים?
משרד התשתיות הלאומיות הגיש השבוע למזכירות הממשלה הצעת מחליטים ובה אישרור מכסת ייצור של 500 מגה וואט מאנרגיה סולארית, וכן קידום הביוגז, הביו מסה רוח וסולארי. עד כאן הכל נשמע טוב וירוק, זאת עד שמבינים כי ההקצאה הנוכחית תלך לשחקנים הגדולים בלבד. לפי הצעת ההחלטה שהוגשה לממשלה, כל המכסות החדשות יוקצו לרשת ההולכה, כלומר שדות ושטחים פתוחים. למתקנים העובדים באמצעות רשת האספקה, קרי פאנלים סולאריים המוצבים על גגות, לא תנתן הפעם הקצאה. לאלו שעדיין שואלים עצמם מה לא תקין, נציין כי היצרנים הקטנים והבינוניים הם שמתבססים לרוב על שימוש בגגות, ולכן משמעות הדבר הינה כי אינם צפויים לקבל הקצאה. מנגד, השחקנים הגדולים הם היחידים שיכולים להרשות לעצמם להתחבר לרשת ההולכה. בכך מתעצמת לה הביקורת כנגד הרגולציה בתחום החשמל הירוק. אחת הטענות שעולה הינה כי למרות שהממשלה מעניקה סבסוד כבד לאנרגיה מתחדשת יחד עם חוזים סגורים ל-20 שנה, לא ניתנת הזדמנות שווה לשחקנים הקטנים. ההזדמנות ניתנת בעיקר לחברות הגדולות, בדגש על שחקני הנדל"ן הגדולים, שבבעלותן גגות רבים או יכולת פיננסית לרכוש/לשכור שדות או גגות שיכולים לשמש להפקת אנרגיה ירוקה. במשרד התשתיות שוללים את הביקורת במשרד התשתיות הלאומיות שוללים את הביקורת מכל וכל. שם טוענים כי עד כה נתן משרד התשתיות הקצאות גם לרשת החלוקה וגם לרשת ההולכה, משמע לכל השחקנים ניתנה הזדמנות. אולם טענה נוספת שעולה הינה כי השחקנים הקטנים אינם מנצלים את המכסות באופן מיטבי, אל מול הגדולים ש"טורפים" אותן. "המשרד מאפשר חזון ואופק עבור כל מי שעוסק בהקמת מתקני ייצור מאנרגיה סולארית באשר הוא. יתרה מזאת, סעיף 13 בהצעת המחליטים מנחה את רשות החשמל לקבוע תעריפים ליצור חשמל מאנרגיה סולארית ככל שיידרש", כך הגיבו במשרד התשתיות. עוד נמסר כי "הטענות תמוהות מכיוון שלא מדובר במכסות שנלקחות מהיצרנים הקטנים, ולא על חשבונם, כי אם בנוסף להם. יש לזכור כי עד כה הוקצו מכסות למתקנים המחוברים לרשת החלוקה (בינוניים) ומכסה למתקנים קטנים לצריכה עצמית. עד כה לא ניתנה הקצאה או תעריפים למתקנים המתחברים לרשת ההולכה והצעת ההחלטה מאשררת, בין היתר, נושא זה שעד כה טרם טופל." שר התשתיות הלאומיות ד"ר עוזי לנדאו: "משרד התשתיות הלאומיות פועל נמרצות להבטיח את המשכיות הענף הסולארי בישראל, ולהתיר את החסמים בתחום, ובמיוחד את החסם שיצר משרד האוצר ועצר את התקדמות הפרויקטים הגדולים. אנו מחויבים למימוש חזון האנרגיות הירוקות, כחלק ממקורות האנרגיה של מדינת ישראל."
- 6.משה 01/04/2011 11:49הגב לתגובה זולא נכון יותר לחלק בין כל אזרחי המדינה ושכולם יהנו ? איפה התבונה של מקבלי ההחלטות ? הלך לאיבוד בין קוקטייל, לפגישה, לטיסה עם איילי ההון ...?
- 5.יוסי גלברט 31/03/2011 14:22הגב לתגובה זוממשלת השמאל האחרונה היתה של רבין וראו איזה תנופה היתה אז היום זה ממשלה של המיליונרים שיודעת שהאזרח הקטן שוכח מהר וע" י מניפולציה תקשורתית אפשר לשחד אותו בסוכריות ראו באיזה מי מממן לנתניהו את תשוקותיו ולנדאו הוא חלק ממערכת משומנת היטב של ליכודניקים שפועלים מכח הכסף של הקפיט(ליסטים) אז כל מי שמצביע לאנשים שפוטים לליסטים מוכר את עתידו בנזיד עדשים
- 4.נילי 31/03/2011 13:23הגב לתגובה זובתחום הגז והנפט: ראה את ועדת ששניסקי הדרקונית נגד המשקיע או השחקן הקטן .
- 3.הון ושלטון 31/03/2011 11:46הגב לתגובה זודי כבר לחלק רק לגדולים
- 2.א 31/03/2011 11:44הגב לתגובה זושר התשתיות עוזי לנדאו רודף ומתנכל לאזרחים הפשוטים וגוזל מהם את הלחם והחלב והנה כמה דוגמאות: מפטר את יו' ' ר חברת החשמל בגלל שאמר שצריך להוזיל את מחיר החשמל לאזרחים, נלחם בכל כוחו ללא הצלחה בחוק ששינסקי, וכעת באנרגיה סולארית
- 1.גו 31/03/2011 11:25הגב לתגובה זושתיניץ אני מאחל לך שנה ופסח מרור שיהיה לך ולכל הצרי העין יזבל שבזבלים
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
