אנרגיות מתפרצות: מישהו שכח את השחקנים הקטנים?
משרד התשתיות הלאומיות הגיש השבוע למזכירות הממשלה הצעת מחליטים ובה אישרור מכסת ייצור של 500 מגה וואט מאנרגיה סולארית, וכן קידום הביוגז, הביו מסה רוח וסולארי. עד כאן הכל נשמע טוב וירוק, זאת עד שמבינים כי ההקצאה הנוכחית תלך לשחקנים הגדולים בלבד.
לפי הצעת ההחלטה שהוגשה לממשלה, כל המכסות החדשות יוקצו לרשת ההולכה, כלומר שדות ושטחים פתוחים. למתקנים העובדים באמצעות רשת האספקה, קרי פאנלים סולאריים המוצבים על גגות, לא תנתן הפעם הקצאה.
לאלו שעדיין שואלים עצמם מה לא תקין, נציין כי היצרנים הקטנים והבינוניים הם שמתבססים לרוב על שימוש בגגות, ולכן משמעות הדבר הינה כי אינם צפויים לקבל הקצאה. מנגד, השחקנים הגדולים הם היחידים שיכולים להרשות לעצמם להתחבר לרשת ההולכה.
בכך מתעצמת לה הביקורת כנגד הרגולציה בתחום החשמל הירוק. אחת הטענות שעולה הינה כי למרות שהממשלה מעניקה סבסוד כבד לאנרגיה מתחדשת יחד עם חוזים סגורים ל-20 שנה, לא ניתנת הזדמנות שווה לשחקנים הקטנים. ההזדמנות ניתנת בעיקר לחברות הגדולות, בדגש על שחקני הנדל"ן הגדולים, שבבעלותן גגות רבים או יכולת פיננסית לרכוש/לשכור שדות או גגות שיכולים לשמש להפקת אנרגיה ירוקה.
במשרד התשתיות שוללים את הביקורת
במשרד התשתיות הלאומיות שוללים את הביקורת מכל וכל. שם טוענים כי עד כה נתן משרד התשתיות הקצאות גם לרשת החלוקה וגם לרשת ההולכה, משמע לכל השחקנים ניתנה הזדמנות. אולם טענה נוספת שעולה הינה כי השחקנים הקטנים אינם מנצלים את המכסות באופן מיטבי, אל מול הגדולים ש"טורפים" אותן.
"המשרד מאפשר חזון ואופק עבור כל מי שעוסק בהקמת מתקני ייצור מאנרגיה סולארית באשר הוא. יתרה מזאת, סעיף 13 בהצעת המחליטים מנחה את רשות החשמל לקבוע תעריפים ליצור חשמל מאנרגיה סולארית ככל שיידרש", כך הגיבו במשרד התשתיות.
עוד נמסר כי "הטענות תמוהות מכיוון שלא מדובר במכסות שנלקחות מהיצרנים הקטנים, ולא על חשבונם, כי אם בנוסף להם. יש לזכור כי עד כה הוקצו מכסות למתקנים המחוברים לרשת החלוקה (בינוניים) ומכסה למתקנים קטנים לצריכה עצמית. עד כה לא ניתנה הקצאה או תעריפים למתקנים המתחברים לרשת ההולכה והצעת ההחלטה מאשררת, בין היתר, נושא זה שעד כה טרם טופל."
- 6.משה 01/04/2011 11:49הגב לתגובה זולא נכון יותר לחלק בין כל אזרחי המדינה ושכולם יהנו ? איפה התבונה של מקבלי ההחלטות ? הלך לאיבוד בין קוקטייל, לפגישה, לטיסה עם איילי ההון ...?
- 5.יוסי גלברט 31/03/2011 14:22הגב לתגובה זוממשלת השמאל האחרונה היתה של רבין וראו איזה תנופה היתה אז היום זה ממשלה של המיליונרים שיודעת שהאזרח הקטן שוכח מהר וע" י מניפולציה תקשורתית אפשר לשחד אותו בסוכריות ראו באיזה מי מממן לנתניהו את תשוקותיו ולנדאו הוא חלק ממערכת משומנת היטב של ליכודניקים שפועלים מכח הכסף של הקפיט(ליסטים) אז כל מי שמצביע לאנשים שפוטים לליסטים מוכר את עתידו בנזיד עדשים
- 4.נילי 31/03/2011 13:23הגב לתגובה זובתחום הגז והנפט: ראה את ועדת ששניסקי הדרקונית נגד המשקיע או השחקן הקטן .
- 3.הון ושלטון 31/03/2011 11:46הגב לתגובה זודי כבר לחלק רק לגדולים
- 2.א 31/03/2011 11:44הגב לתגובה זושר התשתיות עוזי לנדאו רודף ומתנכל לאזרחים הפשוטים וגוזל מהם את הלחם והחלב והנה כמה דוגמאות: מפטר את יו' ' ר חברת החשמל בגלל שאמר שצריך להוזיל את מחיר החשמל לאזרחים, נלחם בכל כוחו ללא הצלחה בחוק ששינסקי, וכעת באנרגיה סולארית
- 1.גו 31/03/2011 11:25הגב לתגובה זושתיניץ אני מאחל לך שנה ופסח מרור שיהיה לך ולכל הצרי העין יזבל שבזבלים
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
