אנרגיות מתפרצות: מישהו שכח את השחקנים הקטנים?

בתחילת שבוע הבא צפויה הממשלה לאשר מכסת ייצור של 500 מגה וואט מאנרגיה סולארית. אבן המחלוקת - למה הממשלה מחלקת הפעם רק לשחקנים הגדולים?
לירוי פרי | (6)

משרד התשתיות הלאומיות הגיש השבוע למזכירות הממשלה הצעת מחליטים ובה אישרור מכסת ייצור של 500 מגה וואט מאנרגיה סולארית, וכן קידום הביוגז, הביו מסה רוח וסולארי. עד כאן הכל נשמע טוב וירוק, זאת עד שמבינים כי ההקצאה הנוכחית תלך לשחקנים הגדולים בלבד.

לפי הצעת ההחלטה שהוגשה לממשלה, כל המכסות החדשות יוקצו לרשת ההולכה, כלומר שדות ושטחים פתוחים. למתקנים העובדים באמצעות רשת האספקה, קרי פאנלים סולאריים המוצבים על גגות, לא תנתן הפעם הקצאה.

לאלו שעדיין שואלים עצמם מה לא תקין, נציין כי היצרנים הקטנים והבינוניים הם שמתבססים לרוב על שימוש בגגות, ולכן משמעות הדבר הינה כי אינם צפויים לקבל הקצאה. מנגד, השחקנים הגדולים הם היחידים שיכולים להרשות לעצמם להתחבר לרשת ההולכה.

בכך מתעצמת לה הביקורת כנגד הרגולציה בתחום החשמל הירוק. אחת הטענות שעולה הינה כי למרות שהממשלה מעניקה סבסוד כבד לאנרגיה מתחדשת יחד עם חוזים סגורים ל-20 שנה, לא ניתנת הזדמנות שווה לשחקנים הקטנים. ההזדמנות ניתנת בעיקר לחברות הגדולות, בדגש על שחקני הנדל"ן הגדולים, שבבעלותן גגות רבים או יכולת פיננסית לרכוש/לשכור שדות או גגות שיכולים לשמש להפקת אנרגיה ירוקה.

במשרד התשתיות שוללים את הביקורת

במשרד התשתיות הלאומיות שוללים את הביקורת מכל וכל. שם טוענים כי עד כה נתן משרד התשתיות הקצאות גם לרשת החלוקה וגם לרשת ההולכה, משמע לכל השחקנים ניתנה הזדמנות. אולם טענה נוספת שעולה הינה כי השחקנים הקטנים אינם מנצלים את המכסות באופן מיטבי, אל מול הגדולים ש"טורפים" אותן.

"המשרד מאפשר חזון ואופק עבור כל מי שעוסק בהקמת מתקני ייצור מאנרגיה סולארית באשר הוא. יתרה מזאת, סעיף 13 בהצעת המחליטים מנחה את רשות החשמל לקבוע תעריפים ליצור חשמל מאנרגיה סולארית ככל שיידרש", כך הגיבו במשרד התשתיות.

עוד נמסר כי "הטענות תמוהות מכיוון שלא מדובר במכסות שנלקחות מהיצרנים הקטנים, ולא על חשבונם, כי אם בנוסף להם. יש לזכור כי עד כה הוקצו מכסות למתקנים המחוברים לרשת החלוקה (בינוניים) ומכסה למתקנים קטנים לצריכה עצמית. עד כה לא ניתנה הקצאה או תעריפים למתקנים המתחברים לרשת ההולכה והצעת ההחלטה מאשררת, בין היתר, נושא זה שעד כה טרם טופל."

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    משה 01/04/2011 11:49
    הגב לתגובה זו
    לא נכון יותר לחלק בין כל אזרחי המדינה ושכולם יהנו ? איפה התבונה של מקבלי ההחלטות ? הלך לאיבוד בין קוקטייל, לפגישה, לטיסה עם איילי ההון ...?
  • 5.
    יוסי גלברט 31/03/2011 14:22
    הגב לתגובה זו
    ממשלת השמאל האחרונה היתה של רבין וראו איזה תנופה היתה אז היום זה ממשלה של המיליונרים שיודעת שהאזרח הקטן שוכח מהר וע" י מניפולציה תקשורתית אפשר לשחד אותו בסוכריות ראו באיזה מי מממן לנתניהו את תשוקותיו ולנדאו הוא חלק ממערכת משומנת היטב של ליכודניקים שפועלים מכח הכסף של הקפיט(ליסטים) אז כל מי שמצביע לאנשים שפוטים לליסטים מוכר את עתידו בנזיד עדשים
  • 4.
    נילי 31/03/2011 13:23
    הגב לתגובה זו
    בתחום הגז והנפט: ראה את ועדת ששניסקי הדרקונית נגד המשקיע או השחקן הקטן .
  • 3.
    הון ושלטון 31/03/2011 11:46
    הגב לתגובה זו
    די כבר לחלק רק לגדולים
  • 2.
    א 31/03/2011 11:44
    הגב לתגובה זו
    שר התשתיות עוזי לנדאו רודף ומתנכל לאזרחים הפשוטים וגוזל מהם את הלחם והחלב והנה כמה דוגמאות: מפטר את יו' ' ר חברת החשמל בגלל שאמר שצריך להוזיל את מחיר החשמל לאזרחים, נלחם בכל כוחו ללא הצלחה בחוק ששינסקי, וכעת באנרגיה סולארית
  • 1.
    גו 31/03/2011 11:25
    הגב לתגובה זו
    שתיניץ אני מאחל לך שנה ופסח מרור שיהיה לך ולכל הצרי העין יזבל שבזבלים
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.