שנה פושרת לבנק דיסקונט: תשואה להון של 5.1% בלבד ברבעון הרביעי
בנק דיסקונט אשר נחשב לבנק בעל היעילות התפעולית החלשה במערכת מסכם באופן פורמאלי את עונת הדו"חות של חמשת הבנקים הגדולים. הבנק המפעיל 77 סניפים בישראל חתם את שנת 2010 עם רווח נקי של 724 מיליון שקלים, ירידה של 22% לעומת שנת 2009. הרווח הנקי ברבעון הרביעי נחתך ב-53% והסתכם ב-135 מיליון שקל התשואה להון שהציג הבנק בשנת 2010 הסתכמה ב-6.9% לעומת תשואה להון של 9.8% בשנת 2009. התשואה להון ברבעון הרביעי הייתה נמוכה והסתכמה ב-5.1% בלבד. בסוף 2010 הונו העצמי של הבנק הסתכם ב-11.2 מיליון שקל, עלייה של 12.5% לעומת סוף 2009. הגידול בהון נבע בין היתר מהנפקת זכויות וגיוס בהיקף של 450 מיליון שקל שנועדו לשפר את איתנותו הפיננסית של הבנק ועמידתו בדרישות בנק ישראל והמפקח על הבנקים ליחסים הפיננסיים. בסוף 2010 יחס הלימות ההון של בנק דיסקונט עמד על 13.69% לעומת 12.15% בסוף 2009. יחס הון ראשוני עמד על 8.54% לעומת 7.57% בסוף השנה שעברה. בדו"חותיה מציינת דיסקונט כי בחודשים האחרונים שוקדת הנהלת הבנק יחד עם גורמים נוספים בקבוצת דיסקונט על הכנת תוכנית אסטרטגית לשנים 2013-2011 כדי לשפר את היעילות התפעולית בקבוצה. התוכנית תגובש סופית בחודשים הקרובים, בפיקוח הדירקטוריון, ואישורה הסופי צפוי ברבעון השלישי של השנה.
- 5.גם אנ מוכן ל5% תשואה. הבנק משלם חצי אחוז. (ל"ת)ספקולנט בדימוס 31/03/2011 20:29הגב לתגובה זו
- 4.חורי 31/03/2011 12:23הגב לתגובה זוקיביות במרכנתיל דיסקונט שערוריה
- 3.היחס שווי שוק להון ע 31/03/2011 11:23הגב לתגובה זולכן המניה תתן תשואה למרות הדוח
- 2.משה 31/03/2011 11:05הגב לתגובה זואיך כל נערי האוצר מסודרים אם זה לא שחיתות אז מהי שחיתות סוף המדינה מתקרב
- 1.בני - מציע לכם. 31/03/2011 10:24הגב לתגובה זוהבנק הפך למארגן כרטיסים להופעות. איזה בנק ? ככה מושכים לקוחות ? ? תורידו עמלות מנופחות. על מי אתם עובדים ? תתיעלו.....
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
