בלעדי

'תקל' עם המוסדיים: הנפקת האג"ח של הוט יוצאת לדרך וגוררת שורה של תלונות

הוט תנסה לגייס עד 1 מיליארד שקלים. ממש ברגעים אלו נסגר השלב המוסדי. הביקורת כנגד הוט: שומרת לעצמה זכויות לבצע שינויים באג"ח גם ללא הסכמת המשקיעים
לירוי פרי | (8)

חברת התקשורת הוט סוגרת ממש ברגעים אלו את המכרז למשקיעים מסווגים בהנפקת אגרות חוב הראשונה של החברה בסך של עד 1 מיליארד שקלים. ל-Bizportal נודע כי החתמים אשר הובילו את ההנפקה קיבלו לאורך השעות האחרונות מספר רב של תלונות מצד המוסדיים, על כך שההנפקה אינה ברוח מסקנות ועדת חודק.

ההנפקה כוללת שתי סדרות של אגרות חוב סטרייט, שאינן ניתנות להמרה אשר נושאות דירוג A1 עם אופק יציב מטעם חברת "מידרוג". סדרה א' צמודת מדד שתישא ריבית שנתית מקסימלית של 4.9%, אשר משקפת תשואה אפקטיבית של 5.04% במח"מ (משך חיים ממוצע) של 5.1 שנים.

סדרה ב' לא צמודה נושאת ריבית שקלית קבועה בשיעור מקסימלי של 7.5% שמשקף תשואה אפקטיבית של 7.72%. כל אחת מהסדרות תשולם ב-12 תשלומים חצי שנתיים של 4.17% מהקרן (בספטמבר ובמרץ בכל אחת מהשנים2012-2018) ותשלום נוסף בשיעור של 50% מסך הקרן בספטמבר 2018

בינתיים, ל-Bizportal נודע כי החתמים מקבלים מספר רב של תלונות בגין תנאי ההנפקה, אשר חלקם מקלים עם החברה. גורם בכיר באחד מגופי החיתום שמובילים את ההנפקה מסר ל-Bizportal: "הטענה המרכזית מצד הגופים המוסדיים הינה כי החברה מאפשרת לנאמן להכניס שינויים בשטר הנאמנות ללא אישורם של מחזיקי האג"ח."

עוד הוסיף אותו גורם כי "המוסדיים מתרעמים על כך שהוט הכניסה סעיף לפיו יש באפשרותה להחליף חברת דירוג". על פי התשקיף לבורסה, הוט אמנם מתחייבת להוציא דו"ח שיסביר את סיבת ההחלפה, אך גם כאן אין צורך באישורם של המשקיעים. לצורך הבהרה, אם חברת הדירוג הנוכחית מחליטה לחתוך את דירוג האג"ח של החברה, הרי שהוט יכולה תיאורטית לנטוש ולעבור לחברת דירוג אחרת.

"החברה אינה מתחייבת שלא להחליף את החברה המדרגת לאורך כל חיי אגרות החוב", כך נכתב בתשקיף שהגישה חברת הוט לבורסה. "ככל והחברה תחליף את החברה המדרגת, החברה תפרסם את הסיבות לשינוי החברה המדרגת."

בתגובה, ביקשו חלק מהגופים המוסדיים לשנות את אותם סעיפים, בטענה כי אלו אינם תואמים את רוח מסקנות ועדת חודק. אותם סעיפים מותירים את הכוח בידי המנפיק ולא בידי המשקיעים, מה שפוגע כמובן בטובת המשקיעים. ל-Bizportal נודע כי המוסדיים נענו בינתיים בשלילה.

באופן כללי, הנפקת האג"ח של הוט נועדה למחזר את החוב הבנקאי של החברה אשר נע סביב 3 מיליארד שקלים. את הגיוס מוביל קונסורציום החתמים שכולל את לאומי פרטנרס, כלל פיננסים, אקסלנס חיתום פועלים אי.בי.אי, מנורה מבטחים, גיזה שוקי הון וברק קפיטל.

מסקנות ועדת חודק - זוכרים?

התשקיף שהגישה חברת הוט לבורסה בדבר הנפקת האג"ח כולל בתוכו תניות חוזיות ואמות מידה פיננסיות, אולם לא כולן ברוח מסקנות ועדת חודק. מטרתה של ועדת חודק הינה להגן על כספי החיסכון ארוך הטווח של הציבור בישראל, כאשר המלצותיה עסקו למעשה בשני מישורים: שיפור דרך קבלת ההחלטות ואיכות ההשקעות של הגופים המוסדיים וכן שיפור איכות איגרות החוב הקונצרניות.

אולם, מרבית ההנפקות שבוצעו בשוק ההון לאחר כניסתן לתוקף של הוראות האוצר לעניין השקעת גופים מוסדיים באגרות חוב לא ממשלתיות (בעקבות דו"ח ועדת חודק), אינן עומדות בדרישות של הוראות אלה.

גלי כספרי, מנהלת מחלקת המחקר באיגוד הבנקים: "ב-82% מההנפקות שבוצעו בחודשים אוקטובר 2010 ועד ינואר 2011 לא יושמו המלצות הוועדה, וגם בתשקיפים הנותרים (18%) יושמו ההוראות רק באופן חלקי. אם אחת המטרות של הוועדה הייתה שיפור איכות האג"ח הקונצרניות שבהן משקיעים הגופים המוסדיים בשלב זה מטרה זו עדיין לא הושגה".

בצד המשקיעים המוסדיים, הייתה השפעה ניכרת והטמעה מהירה יחסית של ההוראות החדשות. לדברי כספרי, "שיעור התשקיפים בהם ניתנה התחייבות מוקדמת מצד המוסדיים ירד באופן דרמטי מ-92% בספטמבר 2010 (לפני יישום ההמלצות) לשיעור ממוצע של 24% בחודשים שנבדקו."

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    סקפטי 29/03/2011 09:28
    הגב לתגובה זו
    חברה והנהלה ספקולטיביות
  • 5.
    למה להתלונן ? פשוט לא להשקיע (ל"ת)
    תמיר 29/03/2011 09:14
    הגב לתגובה זו
  • החברה בטוחה 29/03/2011 09:28
    הגב לתגובה זו
    חברה גדולה שצומחת - כדאי לקחת אג" ח
  • 4.
    ווק 28/03/2011 22:39
    הגב לתגובה זו
    ללא ביטחונות, יש כאן סיכון???
  • 3.
    לקוח של הוט 28/03/2011 22:33
    הגב לתגובה זו
    כמו שהחברה מתיחסת ללקוחות שלה כך היא מתיחסת למשקיעים בה. ברמאות, באיטיות ובזיזול.
  • 2.
    המדווח 28/03/2011 22:05
    הגב לתגובה זו
    הוט הינה אחת החברות המושחתות במשק, שומר נפשו ירחק, הם באמצעות חשבון הטלפון גונבים מלקוחות שלהם, מאות מיליונים של גנבות ולא ברור לי מדוע התנהלות פלילית זאת של חברה אינה זוכה לתגובה הולמת משילטונות החוק. האם אין תפקידם להגן על הצרכן הקטן שממש נעשק על ידי הוט. שומר נפשו ירחק מכל מה שקשור מהוט ויפה שעה אחת קודם להיתנתק
  • 1.
    כהןמרק - רחובות 28/03/2011 18:35
    הגב לתגובה זו
    כנגד הוט: שומרת לעצמה זכויות לבצע שינויים גם ללא הסכמת המשקיעים
  • רפי 28/03/2011 22:51
    הגב לתגובה זו
    ברוך שפטרנו מחברה נלוזה זו. החפץ בשמירת כספו ירחק מחברה רמאית זו. זוהי חברת נ ק נ ק י ו ת !!!!!!!
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.