'תקל' עם המוסדיים: הנפקת האג"ח של הוט יוצאת לדרך וגוררת שורה של תלונות
חברת התקשורת הוט סוגרת ממש ברגעים אלו את המכרז למשקיעים מסווגים בהנפקת אגרות חוב הראשונה של החברה בסך של עד 1 מיליארד שקלים. ל-Bizportal נודע כי החתמים אשר הובילו את ההנפקה קיבלו לאורך השעות האחרונות מספר רב של תלונות מצד המוסדיים, על כך שההנפקה אינה ברוח מסקנות ועדת חודק.
ההנפקה כוללת שתי סדרות של אגרות חוב סטרייט, שאינן ניתנות להמרה אשר נושאות דירוג A1 עם אופק יציב מטעם חברת "מידרוג". סדרה א' צמודת מדד שתישא ריבית שנתית מקסימלית של 4.9%, אשר משקפת תשואה אפקטיבית של 5.04% במח"מ (משך חיים ממוצע) של 5.1 שנים.
סדרה ב' לא צמודה נושאת ריבית שקלית קבועה בשיעור מקסימלי של 7.5% שמשקף תשואה אפקטיבית של 7.72%. כל אחת מהסדרות תשולם ב-12 תשלומים חצי שנתיים של 4.17% מהקרן (בספטמבר ובמרץ בכל אחת מהשנים2012-2018) ותשלום נוסף בשיעור של 50% מסך הקרן בספטמבר 2018
בינתיים, ל-Bizportal נודע כי החתמים מקבלים מספר רב של תלונות בגין תנאי ההנפקה, אשר חלקם מקלים עם החברה. גורם בכיר באחד מגופי החיתום שמובילים את ההנפקה מסר ל-Bizportal: "הטענה המרכזית מצד הגופים המוסדיים הינה כי החברה מאפשרת לנאמן להכניס שינויים בשטר הנאמנות ללא אישורם של מחזיקי האג"ח."
עוד הוסיף אותו גורם כי "המוסדיים מתרעמים על כך שהוט הכניסה סעיף לפיו יש באפשרותה להחליף חברת דירוג". על פי התשקיף לבורסה, הוט אמנם מתחייבת להוציא דו"ח שיסביר את סיבת ההחלפה, אך גם כאן אין צורך באישורם של המשקיעים. לצורך הבהרה, אם חברת הדירוג הנוכחית מחליטה לחתוך את דירוג האג"ח של החברה, הרי שהוט יכולה תיאורטית לנטוש ולעבור לחברת דירוג אחרת.
"החברה אינה מתחייבת שלא להחליף את החברה המדרגת לאורך כל חיי אגרות החוב", כך נכתב בתשקיף שהגישה חברת הוט לבורסה. "ככל והחברה תחליף את החברה המדרגת, החברה תפרסם את הסיבות לשינוי החברה המדרגת."
בתגובה, ביקשו חלק מהגופים המוסדיים לשנות את אותם סעיפים, בטענה כי אלו אינם תואמים את רוח מסקנות ועדת חודק. אותם סעיפים מותירים את הכוח בידי המנפיק ולא בידי המשקיעים, מה שפוגע כמובן בטובת המשקיעים. ל-Bizportal נודע כי המוסדיים נענו בינתיים בשלילה.
באופן כללי, הנפקת האג"ח של הוט נועדה למחזר את החוב הבנקאי של החברה אשר נע סביב 3 מיליארד שקלים. את הגיוס מוביל קונסורציום החתמים שכולל את לאומי פרטנרס, כלל פיננסים, אקסלנס חיתום פועלים אי.בי.אי, מנורה מבטחים, גיזה שוקי הון וברק קפיטל.
מסקנות ועדת חודק - זוכרים?
התשקיף שהגישה חברת הוט לבורסה בדבר הנפקת האג"ח כולל בתוכו תניות חוזיות ואמות מידה פיננסיות, אולם לא כולן ברוח מסקנות ועדת חודק. מטרתה של ועדת חודק הינה להגן על כספי החיסכון ארוך הטווח של הציבור בישראל, כאשר המלצותיה עסקו למעשה בשני מישורים: שיפור דרך קבלת ההחלטות ואיכות ההשקעות של הגופים המוסדיים וכן שיפור איכות איגרות החוב הקונצרניות.
אולם, מרבית ההנפקות שבוצעו בשוק ההון לאחר כניסתן לתוקף של הוראות האוצר לעניין השקעת גופים מוסדיים באגרות חוב לא ממשלתיות (בעקבות דו"ח ועדת חודק), אינן עומדות בדרישות של הוראות אלה.
גלי כספרי, מנהלת מחלקת המחקר באיגוד הבנקים: "ב-82% מההנפקות שבוצעו בחודשים אוקטובר 2010 ועד ינואר 2011 לא יושמו המלצות הוועדה, וגם בתשקיפים הנותרים (18%) יושמו ההוראות רק באופן חלקי. אם אחת המטרות של הוועדה הייתה שיפור איכות האג"ח הקונצרניות שבהן משקיעים הגופים המוסדיים בשלב זה מטרה זו עדיין לא הושגה".
בצד המשקיעים המוסדיים, הייתה השפעה ניכרת והטמעה מהירה יחסית של ההוראות החדשות. לדברי כספרי, "שיעור התשקיפים בהם ניתנה התחייבות מוקדמת מצד המוסדיים ירד באופן דרמטי מ-92% בספטמבר 2010 (לפני יישום ההמלצות) לשיעור ממוצע של 24% בחודשים שנבדקו."
- 6.סקפטי 29/03/2011 09:28הגב לתגובה זוחברה והנהלה ספקולטיביות
- 5.למה להתלונן ? פשוט לא להשקיע (ל"ת)תמיר 29/03/2011 09:14הגב לתגובה זו
- החברה בטוחה 29/03/2011 09:28הגב לתגובה זוחברה גדולה שצומחת - כדאי לקחת אג" ח
- 4.ווק 28/03/2011 22:39הגב לתגובה זוללא ביטחונות, יש כאן סיכון???
- 3.לקוח של הוט 28/03/2011 22:33הגב לתגובה זוכמו שהחברה מתיחסת ללקוחות שלה כך היא מתיחסת למשקיעים בה. ברמאות, באיטיות ובזיזול.
- 2.המדווח 28/03/2011 22:05הגב לתגובה זוהוט הינה אחת החברות המושחתות במשק, שומר נפשו ירחק, הם באמצעות חשבון הטלפון גונבים מלקוחות שלהם, מאות מיליונים של גנבות ולא ברור לי מדוע התנהלות פלילית זאת של חברה אינה זוכה לתגובה הולמת משילטונות החוק. האם אין תפקידם להגן על הצרכן הקטן שממש נעשק על ידי הוט. שומר נפשו ירחק מכל מה שקשור מהוט ויפה שעה אחת קודם להיתנתק
- 1.כהןמרק - רחובות 28/03/2011 18:35הגב לתגובה זוכנגד הוט: שומרת לעצמה זכויות לבצע שינויים גם ללא הסכמת המשקיעים
- רפי 28/03/2011 22:51הגב לתגובה זוברוך שפטרנו מחברה נלוזה זו. החפץ בשמירת כספו ירחק מחברה רמאית זו. זוהי חברת נ ק נ ק י ו ת !!!!!!!

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
