בעקבות עליית המחירים: גידול של 71% בהתחלות בנייה של דירות 3 חדרים

כך עולה מנתוני הלמ"ס שעובדו על ידי התאחדות הקבלנים. מנכ"ל התאחדות הקבלנים: " הבעיה היא שדירות שמתוכננות היום יבנו בפועל רק עוד זמן רב ולכן לא מדובר בהיצע שעונה על הביקושים הקיימים היום"
לירן סהר |

על פי נתוני הלמ"ס שעובדו על ידי התאחדות הקבלנים עולה, כי בשנת 2010 ישנה עלייה קלה במספר התחלות הבניה של דירות קטנות בנות 3 חדרים אשר הוחל בבנייתן וירידה בבניית דירות בנות 6 חדרים ומעלה.

מהנתונים עולה, כי בשנת 2010 הוחל בבנייתן של 1,843 דירות בנות 3 חדרים לעומת 1,076 דירות בשנת 2009. שינוי המגמה מתרחש גם בדירות גדולות בנות 6 חדרים ומעלה. בשנת 2009 הוחל בבניית 9,587 דירות גדולות לעומת 9,368 דירות בשנת 2010.

עם זאת, דירות 4-5 חדרים עדיין שומרות על הדומיננטיות בשוק. בשנת 2010 הוחל בבנייתן של 15,529 דירות בנות 4 חדרים לעומת 12,426 דירות בשנת 2009. בדירות 5 חדרים העלייה מתונה יותר 11,666 דירות בשנת 2010 לעומת 10,178 בשנת 2009.

מניתוח הנתונים עולה, כי בשנת 2010 כ-54% מהדירות שהוקמו היו דירות גדולות בנות 5-6 חדרים לעומת 57% בשנת 2009. הדירות הקטנות בנות 3-4 חדרים כבשו בשנת 2010 נתח של 44.5% מכלל הדירות שהוחל בבנייתן לעומת 38.8% בשנת 2009.

לדברי מנכ"ל התאחדות הקבלנים, מוטי כידור, "אנו מעריכים כי המגמה תמשך גם בשנת 2011 ו- 2012 ונראה בנייה של יותר דירות 3 ו-4 חדרים זאת גם לאור עליית מחירי הדירות שדחקו את הזוגות הצעירים מהשוק של הדירות החדשות ומחייבים את הקבלנים לבנות יותר גם למגזר הזה, וגם לאור פעילותו של שר השיכון אריאל אטיאס לתכנן מחדש קרקעות שיוצאות לשיווק על ידי המנהל ולחייב בנייתן של יותר דירות קטנות. עם זאת, מציין כידור כי הבעיה המרכזית היא שדירות שמתוכננות היום יבנו בפועל רק עוד זמן רב ולכן לא מדובר בהיצע שעונה על הביקושים הקיימים היום".

רוני כהן, מנכ"ל אלדר שיווק מוסיף כי בניית דירות קטנות תפתור במידה מסוימת את מצוקת הדיור. לדבריו " ניתן לפתור את מצוקתם של הזוגות הצעירים שאינם יכולים לרכוש דירות במרכז הארץ בשל המחירים הגואים, על ידי בנייה מהירה של דירות קטנות וזולות יותר בנות 3 ו- 3 וחצי חדרים באזורי הביקוש. מהלך זה יאפשר גם ליצור מלאי גדול יותר של דירות באזורים אלה". לדבריו , על מנת לאפשר בניה מהירה של דירות קטנות ניתן להרחיב את חוק שבס ל- 30%".

רפי צרפתי, מנכ"ל משותף בצרפתי צבי ובניו, אומר כי "למרות המחירים הגבוהים, כלכלית כדאי לעשות מאמץ נוסף ולרכוש דווקא דירה גדולה יותר בת 4 חדרים. צריך לזכור שההבדלים במחירה של דירת 3 חדרים לעומת דירת 4 חדרים קטנים יחסית. בנוסף, גם מעבר דירה עולה המון כסף החל ממחירי ההובלה דרך רכישת רהיטים שיתאימו לדירה החדשה ועד מסים והיטלים שונים שרוכשי הדירות חייבים לשלם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.