לאומי: "רמת המחירים הנוחה אליה הגיעו שערי המניות תתמוך בשוק המניות"
בשבוע מסחר מקוצר חתמה הבורסה בתל אביב שבוע מסחר חיובי עם סיומת שלילית על רקע המצב הביטחוני. בסיכום שבועי מדד המעו"ף סגר בעלייה של 1% ואילו מדד ת"א 75 הוסיף 1.8%.
בסקירתם השבועית, רואים הבנקים הגדולים סיכון באי הודאות הביטחונית לאחר ההסלמה אתמול (ה') בדרום הארץ אך גם רואים לחיוב את הרגיעה בשווקים הגלובליים ואת נתוני הכלכלה הישראלית החזקה כפי שהתבטאו במדד המשולב למשק שפורסם השבוע ולפיו עלה המדד לחודש פברואר ב-0.4%, נתון המראה על צמיחה מהירה גם ברבעון הראשון של שנה הנוכחית.
כלכלני בנק פועלים לא התרגשו מהאירועים בדרום וציינו כי:"אנו מעריכים כי לפי שעה מדובר באירועים בעלי השפעה מזערית, אם בכלל, על הכלכלה, ולכן לא צפויה השפעה מהותית בעטיים על שוק המניות המקומי". באשר להמשך הדרך המליצו שם: "אנו ממשיכים להחזיק בדעה חיובית בנוגע לשוק המניות המקומי בטווח הארוך, עם חשש להמשך התנודתיות ואי הודאות בטווח הקצר, מה שמגדיל את רמת הסיכון בהשקעה המנייתית, בעיקר ללקוחות בעלי תיקים לטווח של חודשים ספורים".
פרסום כלכלני בנק לאומי מציינים כי: "האירועים הביטחוניים האחרונים עלולים להעיב על מגמת המסחר בשבוע הקרוב". אך מסיימים באופטימיות: "עם זאת, השפעתם השלילית של תנאי הרקע הגלובאליים נחלשה לעת עתה. בטווח הארוך, נתוני הכלכלה הריאלית החזקים של המשק הישראלי, ורמת המחירים הנוחה אליה הגיעו שערי המניות כפי שמשתקף מהמכפילים, צפויים לתמוך בשוק המניות המקומי".
שוק האג"ח
שבוע המסחר בשוק האג"ח הממשלתי התאפיין במגמה מעורבת כאשר המצב הבטחוני שיחק תפקיד גם כאן, כאשר אגרות החוב הצמודות רשמו ירידה של 0.15% והשקליות בריבית קבועה איבדו 0.2%. בבנק לאומי ציינו כי גם השבוע עלו הציפיות האינפלציוניות לשנה קדימה כפי שהן משתקפות מעסקאות OTC והן עומדות על כ- 3.55% לעומת 3.45% בסוף השבוע הקודם. בגזרת אגרות החוב הקונצרניות, נשרמה מגמה חיובית לאור קיפאון בהנפקות חדשות.
בציפייה לעתיד מציינים כלכלני הלאומי כי: "המשך רמת אי הוודאות בטווח הקרוב הן בזירה המקומית והן בזו הגלובאלית עלולה להעיב על חלקו הארוך של עקום התשואות. בנוסף, חלקו הקצר מספק עדיין תשואה ריאלית שלילית".
לדבריהם: "אנו סבורים כי קיימת העדפה להשקעה באגרות חוב ממשלתיות במח"מ בינוני בשל התשואה השוטפת הסבירה אותן הן מספקות. מבחינת תמהיל השקעה, אנו ממליצים על אחזקה מאוזנת בין האפיק הצמוד לזה השקלי". גבי שוק הקונצרניות כותבים בבנק לאומי: "להערכתנו, בשל צמצום המרווחים מאגרות חוב ממשלתיות, הסיכון הכרוך כיום בהשקעה באגרות חוב קונצרניות גבוה. על כן, יש להגביל השקעה באגרות חוב בעלות טווח לפדיון של עד 4 שנים".
- 6.העקרב 26/03/2011 19:12הגב לתגובה זוככל הניראה השבוע הפריצה הגדולה של פלוריסטם ואקסטיאל דיעה אישית........וכמובן רציו אבנרוטבע......
- 5.ברוך 26/03/2011 16:01הגב לתגובה זואני מקווה שביום ראשון יהיו עליות חזקות בכל הניירות שב100 והציבור לא צריך לדעתי להיכנס לפניקה שהאנליסטים גורמים וכל זאת מבחינה אינטרסנטית בראש ובראשונה אנו שחקני הבורסה צריכים ממש להיתעלם מהם ואז יטב לכולם כמו כן הציבור לא צריך להיתרגש מירי כזה או אחר שימו לב בכל העולם יש עליות אפילו שביפן היה צונמי כאן בישראל החברות מראות רווחים יפים ועלינו רק לעלות למעלה חזק וכל השורטסטים שילכו לחפש פריירים במקום אחר ולא בבורסה הישראלית
- 4.בנק הפועלים 25/03/2011 22:32הגב לתגובה זולקוחותיו העשירים של בנק הפועלים מרוכזים בגוש דן,לכן אינו מתרגש שתושבי אשקלון, שדרות, באר שבע,אשדוד במקלטים והילדים לא לומדים. כאשר טילי סקאד יהרסו את הסיטי של תל אביב, וביתה של שרי האריסון יושמד בפגיעה ישירה,אולי בבנק הפועלים יתחילו להבין ששדרות ואשדוד הם גם בישראל.
- 3.כלכלן בבית השקעות 25/03/2011 17:55הגב לתגובה זובגלל עליית הריבית ערך האיגרות השקליות ירד והמשקיעים יספגו הפסדי הון הפתרון הוא שורט על השחרים (יש תעודות סל שורט שחר )
- 2.טל 25/03/2011 17:47הגב לתגובה זוכל פעם הם באיחור אחרי הארועים .בקיצור תעשו ההפך
- 1.משוגע 25/03/2011 14:48הגב לתגובה זוכל הכבוד לבנקים אני מאמין להם ב100 אחוז.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
