מבדיקה שערכו בבנק ישראל עולה, כי רק במקרה שיתפתח ענף של יצוא גז טבעי, ויתגלו מאגרי גז נוספים, ההשפעה על שער החליפין הריאלי עלולה לפגוע במגזר הסחיר, תופעה הידועה כ"מחלה ההולנדית".

בבדיקה שנערכה בבנק ישראל נאמדו כמותית ההשפעות האפשריות של גילוי הגז הטבעי על המשק, ונבדקה האפשרות שבמשק תתפתח ה"מחלה". במחקר בדקו את השפעת ייצוא הגז וכמו כן את השפעת השימוש בגז טבעי כתחליף למוצרים מיובאיים. התוצאות המלאות של הבדיקה צפויות להיכלל בדוח בנק ישראל שיפורסם ב-30 למארס.

למדינת ישראל לא היו עד שנות ה-2000 מקורות אנרגיה מקומיים בהיקף נרחב. להוציא תקופה קצרה בשנות ה-70, אז הופקו כמויות משמעותיות של דלק גולמי משדות הנפט בסיני, כמעט כל חומרי האנרגיה הדרושים למשק יובאו. הדבר היווה נטל לאומי כבד, במיוחד בשנים שבהן מחירי האנרגיה היו גבוהים.

מצב זה השתנה בעשור הקודם. משנת 2004 מופק גז טבעי מקומי ממאגר "ים תטיס" שמול חופי אשקלון ומשמש לייצור חשמל. בשנתיים האחרונות התגלו בעומק הים מול החופים הצפוניים של ישראל שני מאגרי גז טבעי בהיקף גדול: "תמר" ו-"לווייתן". תגליות אלו משנות לחלוטין את תמונת המצב במשק האנרגיה, שכן הן מאפשרות אספקה מקומית של גז טבעי בהתאם לצרכי המשק לטווח ארוך מאוד, ואולי אף יצוא.

כדי לבחון ישירות את ההשפעה הנוכחית והעתידית של הפקת הגז המקומי על שער החליפין, נבחנה בבנק ישראל ההשפעה של עלייה ביצוא חומרי גלם, ובפרט ביצוא גז טבעי, על שער החליפין הריאלי במספר מדינות המייצאות גז טבעי. התוצאות מצביעות על השפעה מובהקת של עלייה ביצוא של גז טבעי על שער החליפין הריאלי. אשר למשמעות הכמותית במקרה של המשק הישראלי, שימוש באומדנים שהתקבלו מלמד שיצוא של גז בערך של מיליארד דולרים בשנה, המביא לעלייה של 1.5 אחוזים בסך היצוא - יביא לייסוף של כ-0.8 אחוז בשער החליפין הריאלי.

המסקנה העולה מהבדיקה היא שבמקרה של ישראל, לשימוש בגז טבעי לצרכים מקומיים בלבד תהיה השפעה קטנה-יחסית על שער החליפין הריאלי. לפי ההערכה הנוכחית, לכל היותר הגז הטבעי יחליף יבוא בערך של כ-3 מיליארדי דולרים, נוסף על התחלופה עד היום. כיוון שההחלפה של יבוא כבר התממשה בחלקה, וההשפעה העתידית גם היא מגולמת בציפיות השווקים, הרי שרוב ההשפעה על שער החליפין של המאגרים שהתגלו עד כה כבר התממשה, מה שתרם מן הסתם לייסוף הריאלי בשנתיים האחרונות.