נידבק ב"מחלה ההולנדית"? ייצוא מיליארד דולר גז יגרור עלייה של 0.8% בשקל
מבדיקה שערכו בבנק ישראל עולה, כי רק במקרה שיתפתח ענף של יצוא גז טבעי, ויתגלו מאגרי גז נוספים, ההשפעה על שער החליפין הריאלי עלולה לפגוע במגזר הסחיר, תופעה הידועה כ"מחלה ההולנדית".
בבדיקה שנערכה בבנק ישראל נאמדו כמותית ההשפעות האפשריות של גילוי הגז הטבעי על המשק, ונבדקה האפשרות שבמשק תתפתח ה"מחלה". במחקר בדקו את השפעת ייצוא הגז וכמו כן את השפעת השימוש בגז טבעי כתחליף למוצרים מיובאיים. התוצאות המלאות של הבדיקה צפויות להיכלל בדוח בנק ישראל שיפורסם ב-30 למארס.
למדינת ישראל לא היו עד שנות ה-2000 מקורות אנרגיה מקומיים בהיקף נרחב. להוציא תקופה קצרה בשנות ה-70, אז הופקו כמויות משמעותיות של דלק גולמי משדות הנפט בסיני, כמעט כל חומרי האנרגיה הדרושים למשק יובאו. הדבר היווה נטל לאומי כבד, במיוחד בשנים שבהן מחירי האנרגיה היו גבוהים.
מצב זה השתנה בעשור הקודם. משנת 2004 מופק גז טבעי מקומי ממאגר "ים תטיס" שמול חופי אשקלון ומשמש לייצור חשמל. בשנתיים האחרונות התגלו בעומק הים מול החופים הצפוניים של ישראל שני מאגרי גז טבעי בהיקף גדול: "תמר" ו-"לווייתן". תגליות אלו משנות לחלוטין את תמונת המצב במשק האנרגיה, שכן הן מאפשרות אספקה מקומית של גז טבעי בהתאם לצרכי המשק לטווח ארוך מאוד, ואולי אף יצוא.
כדי לבחון ישירות את ההשפעה הנוכחית והעתידית של הפקת הגז המקומי על שער החליפין, נבחנה בבנק ישראל ההשפעה של עלייה ביצוא חומרי גלם, ובפרט ביצוא גז טבעי, על שער החליפין הריאלי במספר מדינות המייצאות גז טבעי. התוצאות מצביעות על השפעה מובהקת של עלייה ביצוא של גז טבעי על שער החליפין הריאלי. אשר למשמעות הכמותית במקרה של המשק הישראלי, שימוש באומדנים שהתקבלו מלמד שיצוא של גז בערך של מיליארד דולרים בשנה, המביא לעלייה של 1.5 אחוזים בסך היצוא - יביא לייסוף של כ-0.8 אחוז בשער החליפין הריאלי.
המסקנה העולה מהבדיקה היא שבמקרה של ישראל, לשימוש בגז טבעי לצרכים מקומיים בלבד תהיה השפעה קטנה-יחסית על שער החליפין הריאלי. לפי ההערכה הנוכחית, לכל היותר הגז הטבעי יחליף יבוא בערך של כ-3 מיליארדי דולרים, נוסף על התחלופה עד היום. כיוון שההחלפה של יבוא כבר התממשה בחלקה, וההשפעה העתידית גם היא מגולמת בציפיות השווקים, הרי שרוב ההשפעה על שער החליפין של המאגרים שהתגלו עד כה כבר התממשה, מה שתרם מן הסתם לייסוף הריאלי בשנתיים האחרונות.
- 8.ראש יהודי 17/03/2011 04:24הגב לתגובה זו1. לעודד משקיעי נפט להשקיע את הרווחים בחו" ל, באמצעות פטור ממס או הקלות מס לכל סכום שיוכר כרווח נפט ויועבר להשקעה בבורסות חו" ל לתקופות של שנה ומעלה. 2.כל המיסים שתגבה המדינה על רווחי נפט, כולל תמלוגים, היטל נפט וגז, ומס הכנסה על השקעות פרטיים וחברות בנכסי נפט יושקע ע" י המדינה בקרנות הון זרות למען הדורות באים. רק הריבית השותפת מקרנות אלו תשמש לצרכים שותפים ובעיקר לעידוד פיתוח מקורות אנרגיה חדשים ובלתי מזהמים.
- 7.נילי 17/03/2011 01:56הגב לתגובה זושל הציבור נגד המשקיעים, לא יהיה לא גז ולא פלוץ. אז אנא תפסיקו לחלום .
- 6.ברוך 16/03/2011 15:41הגב לתגובה זוכל משתתפי הבורסה הישראלית הם מחלה אחת גדולה הצרה הגדולה שלנו כולם שלא מפרגנים אחד לשני וזה מכוער חוץ מזה יש פה הרבה חוצפנים כשבאים למכור הישראלי המכוער נדחף מקדימה וזה לא טוב כל אחד שרוצה לימכור ימכור אבל הישראלים מיתנהגים בחוצפה רבה ולכן בכל העולם לא אוהבם אותנו במיוחד תתחילו לשנות פזה וזה יהיה טוב לכולם ללא יוצא מהכלל
- מה קשור מחט לתחת יא טמבל (ל"ת)יעקב 16/03/2011 16:50הגב לתגובה זו
- ברוך 17/03/2011 03:55האתגרים על הפרק לא יתנו לזה לקרות
- 5.אי 16/03/2011 15:14הגב לתגובה זואיזה כתבה גדולה ועאלק בעיה עם ייסוף ענק של 3 אגורות המדינה ממש תתמוטט הדולר בשנים האחרונות עולה או יורד 3 אגורות ביום ופה מקשקשים על אם ואם וזה עוד לא הוציאו טיפת גז
- 4.המוסדיים חזק מאוד במניות הגז במיוחד ישראמקו (ל"ת)עליות חזקות בפתח 16/03/2011 14:44הגב לתגובה זו
- 3.אני 16/03/2011 14:35הגב לתגובה זואז למה הוא הוציא את המחקר הזה?
- 2.זאת הסיבה היחידה שפישר תומך בששינסקי.הוא חושש (ל"ת)שהאזרחים ירוויחו 16/03/2011 13:53הגב לתגובה זו
- 1.אלמוני 16/03/2011 13:37הגב לתגובה זוישראמקו הולכת לטוס חכו חודש ותראו כמה אחוזים להיכנס מהר לא לפספס את הטיסה טיסה נעימה
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
