הדיון בוועדת הכספים: פגיעה נוספת במשקיעי הגז-נפט הקטנים

בעקבות הדיון הסוער שהתקיים היום (ד') בוועדת הכספים, לעניין ביטול ניכוי האזילה, הוברר שהאוצר ביקש לכלול תיקון נוסף לתקנות שמהווה פגיעה נוספת במשקיעים הפרטיים שלגביו הייתה התנגדות גדולה, כפי שיוסבר להלן.

אחת ההמלצות של ועדות ששינסקי הינה לבטל את ניכוי האזילה הניתן למשקיעים בתחום הנפט וגז והמאפשר קבלת ניכוי המופחת מהרווחים מתגליות נפט וגז. ניכוי האזילה הינו ניכוי מיוחד שנקבע לפני עשרות שנים ונועד לעודד את היזמים בענף.

עצם ביטול הניכוי מהווה פגיעה מהותית במשקיעים הפרטיים, מאחר והם ידרשו לתשלומי מס גבוהים בהרבה, מכיוון ושיעור המס אצל היחידים הוא גבוה ועשוי להגיע (כולל ביטוח לאומי) עד כדי 60%.

סוגיית הוצאות הפיתוח:

במסגרת תיקון התקנות שהוגש היום לדיון בוועדת הכספים נכלל תיקון נוסף ובו הצעה לבטל הטבת מס שנוגעת להכרה בהוצאות פיתוח. כיום הוצאות פיתוח של תגליות מוכרות על פי התקנות הקיימות באופן שוטף באותה שנה שהן הוצאו. התיקון המוצע ביקש לבטל את ההכרה בהוצאות על בסיס שוטף ולאפשר פחת עתידי לאורך שנים החל ממועד ההפקה.

דחייה כזו של הטבת המס לשנים רבות מהווה פגיעה נוספת בהטבות המס שניתנו בעבר למשקיעים, וזאת אף על פי שלא נכללה בהמלצות ועדת ששינסקי, ולפיכך היא למעשה עשויה להגדיל את חלקה של הממשלה למעבר למה שנקבע בהמלצות ששינסקי.

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    אחרי כתבה כזו אני בוחר ליברמן ישראל ביתנו (ל"ת)
    צדק צדק תירדוף 19/03/2011 07:49
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    סימון 18/03/2011 13:06
    הגב לתגובה זו
    חבל על הזמן - יש ללכת לבית המשפט עם השקרנים ושיגמגמו שם הסברים איך המדינה הפכה להיות כמו אירן וונזואלה בתחום זה
  • 15.
    T 17/03/2011 20:50
    הגב לתגובה זו
    אני מעוניין ברכוש ובמקרקעין של שטייניץ שישינסקי שלי ושאר ירקות רקובים- אז מה אם עשיתם חוזה וקניתם דירה הקרקע היא משאב טבע לא מעניין אותי שיש חוזה הערך של הנדל" ן עלה נתן תשואה עשה פרות יופי אני כאזרח דורש אותו הוא שלי הוא אפילו מומן מהכיס שלי אתם סה" כ הייתם ונשארתם פרזיטים שהתעשרתם ע" ח הציבור שעובד אני רוצה חלוקה צודקת למה לא נותנים לי את הכסף של הפרזיטים .
  • 14.
    דורון 17/03/2011 16:35
    הגב לתגובה זו
    למדינה.אין עידוד ופיתוח במדינה ,לא מעניין העידוד לתגליות ובכלל.ארץ אוכלת יושביה.
  • 13.
    לא לקקן 17/03/2011 15:09
    הגב לתגובה זו
    תמשיך ללקק....לא אתפלא אם אתה אולי אחד מהשלושה(שלושת השינים המאוסים..שטייניץ..שלי..ששינסקי) ואולי אתה השין הרביעי:שטינקר פרס ישראל הוא רוצה לתת להם... טרגיקומדיה ..סתם בדיחה מסתם איש שהיה רצוי שיסתום.
  • 12.
    מצביע ליכוד 17/03/2011 15:06
    הגב לתגובה זו
    אני מצהיר שאני עם הליכוד גמרתי ובמיוחד עם זה שקורא לעצמו ח" כ ושאף אחד לא שמע עליו עד שישנסקי ושמו הוא..רגע..שאזכר..אהה...כן..שמה או שאמה או שממה....או השד יודע איך קוראים לו הוא סתם פופוליסט שמתבכיין שמאיימים עליו..לא מאייימים ולא נעליים הואלא עד כדי כך חשוב..סתם אפיזודה חולפת בממלכת הפלצנים ושלא יגיד שמסתתרים מאחורי אנונימיות: אני ציון חריף מקרית מלאכי מצהיר . -לך שמה לך..לך לשם ותחזור לאלמוניות שלך.
  • 11.
    התהום שהליכוד יוצר,תבלע אותם ביום הבוחר. (ל"ת)
    תירוש 17/03/2011 13:15
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    חיים 17/03/2011 09:40
    הגב לתגובה זו
    ביבי אתה ישן,האזרח הקטן שחוט,בושה למנהיגים שגיבורים על חלשים.
  • 9.
    פידל קסטרו 17/03/2011 09:35
    הגב לתגובה זו
    פיתרון : בג" ץ !!!!!!!! הפרת חוזה מול האזרח הקטן !!!! רמאות מינוי וועדה שתפקידה לרמוס את האזרח הקטן תוך מניפולציה לוקח ים מ" הטיקונים " למען בכלל (ועוד יותר מ מהמשקיע הקטן )
  • 8.
    צודק במאה האחוז זו האמת אתם מסרבים להאמין (ל"ת)
    משקיע ותיק 16/03/2011 22:17
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יחימוביץ שטייניץ ושישינסקי לפרס ישראל !!! (ל"ת)
    איש 16/03/2011 20:55
    הגב לתגובה זו
  • מי יעניק ללוזרים האלו את הפרס? (ל"ת)
    האחד שלא מבין 16/03/2011 22:42
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שטייניץ מתנהג כאחרון הקדאפים - הורס את הליכוד (ל"ת)
    ליכודניק לשעבר 16/03/2011 18:17
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ששון גז 16/03/2011 16:45
    הגב לתגובה זו
    בסקטור הגז לגובה המקובל בכל שוק ההון. לא יתכן שהפגיעה הכי גדולה מכל מסקנות ששינסקי תהיה דווקא במשקיעים שסיכנו כספם בסקטור ובזכותם התגלה הגז.
  • 4.
    הכל דורסים את הקטנים שטר חוב ליום הבחירות!! (ל"ת)
    לוינסקי 16/03/2011 16:30
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אחד שיודע 16/03/2011 15:52
    הגב לתגובה זו
    החוק לא מגדיר מהן הוצאות פיתוח. התקנות נועדו לתת הטבות לחיפושים ולא לפיתוח של שדה הגז לאחר שהוכח שיש תגלית, כך שאין בהכרח מדובר בהרעה. לגבי הניכוי אזילה - נכון שהייתה הטבה שבוטלה, אבל מישהו יודע להסביר אותה ? מדוע נתנו אותה ? מדוע חישבו אותה כך ? איזה הצדקה יש להטבה הזו שמבוססת על החוק האמריקאי משנות ה- 50 שבוטל כבר מזמן מזמן בארה" ב ? בקיצור, ביטלו הטבות שלא בהכרח מגיעות למשקיעים, והעבירו את הכסף לכלל הציבור. מהלך שנראה כשקול והוגן. לא כל ביטול הטבות אינו ראוי !
  • וינברגר דוד 18/03/2011 02:14
    הגב לתגובה זו
    בניגוד לשטיפת המוח השקרית בה הוזננו ע" י התקשורת.החזקות והנפט שנתגלו הן בבעלות קנינית מלאה של השותפויות דרך חכירה!!חכירה זו העמידה את הזכות להפיק נפט ולמכרו ביד בעל החזקה .כיון שהבעלות הקניינית על הנפט היא של היזם ולא של המדינה -התרוקנות המאגר וירידת ערכו מהתרוקנותו עקב הפקת הנפט -היא כמו פחת רגיל המוכר לצורך יצירת הכנסה.הבעייה היחידה היא שהמדינה החליטה באופן חד צדדי ושרירותי שהמאגרים שיכים לה והפקיעה את הזכויות הקניניות של חכירה ושימוש מיד היזמים!!!וכולם מצטטים וחוזרים על המנטרה שהנפט והגז שיכים לכולם....גם אם חכרת שטח ובנית -הבית לפי זה הוא רכוש המדינה...
  • מגיב 17/03/2011 21:39
    הגב לתגובה זו
    חלק מהעידוד למחפשי הנפט היה שאם הם ימצאו אותו הם יוכלו לנכות גם את הוצאות הפיתוח כדי שלא ישלמו מס על " רווחים" שלא היו להם. ביטול ההוראה הזו אומר: עוד מס מעבר למה שועדת ששינסקי המליצה וזה אומר הגדלה משמעותית נוספת של מעשה הגזילה הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. אתה מרגיש טוב עם זה?
  • 2.
    גפני עצר את זה - זה בוטל (ל"ת)
    ניקל 16/03/2011 15:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    המדינה נתנה " עידוד" לאזרחים ולא מקיימת (ל"ת)
    עייר 16/03/2011 15:29
    הגב לתגובה זו
  • מוקי בן חמו 16/03/2011 15:53
    הגב לתגובה זו
    המדינה זה אנחנו - 7 מליון אנשים - והאינטרס שלנו קודם ובהרבה לזה של כמה מהמרי/משקיעי גז. אני שמח שהאינטרס של ' המדינה' קודם ורצוי בהרבה לזה של המהמרים והמשקיעים.
  • דורון 17/03/2011 16:38
    כל פגיעה בתמלוגים -יעלה את המחיר של הגז.
  • משקיע קטן 16/03/2011 16:37
    " מהמרי גז" הא? בניגוד ל..? אותם יחידים הבוחרים להשקיע במניית טבע או באג" ח של חברת החשמל הם אינם מהמרים? הם משקיעים? הרי כל השקעה בנייר הנסחר בבורסה הינה הימור לכל דבר, הימור על כך שאותו נייר יוסיף לערכו בחלוף הזמן. כן, המדינה זה אנחנו, לא כשמדובר בהתנדבות למילואים, אלא כשמדובר בקבלת כסף רק בזכות השקעות של תאגידים שנטלו סיכונים גדולים, יחידים שנטלו סיכונים פחות גדולים. אם אחת החברות הללו היתה שייכת לך או למשפחתך, ספק אם היית מצדד באלו המטיפים לגזל בחסות כנסת ישראל. עצוב...
  • חזי 16/03/2011 16:08
    בהמתנה לגז מצרי
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי