דוחות

מנכ"ל נכסים ובנין: "תיתכן עלייה מתונה במחירי הדירות לעומת שנת 2010"

חברת הנדל"ן מקבוצת אידיבי רשמה בשנת 2010 רווח של 136 מיליון שקל בהשוואה להפסד ב-2009. הרווח התפעולי זינק פי 2.5 ל-735 מיליון שקל. תחלק דיבידנד של 012 מיליון שקל

חברת נכסים ובנין מקבוצת אידיבי שבשליטת נוחי דנקנר פרסמה הבוקר את תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2010 כולה. חברת הנדל"ן דיווחה כי חזרה לרווח בשנה שעברה ועל חלוקת דיבידנד בהיקף של 120 מיליון שקל.

בשורה העליונה נכסים ובנין חתמה את שנת 2010 עם גידול של כ-8% בהכנסות לכ-1.678 מיליארד שקל בהשוואה להכנסות של 1.55 מיליארד שקל בשנת 2009.

בהכנסות מהשכרת נכסים נרשם שיפור של כ-14% ל-567 מיליון שקל ברקע להשלמת רכישת בניין מטה בנק HSBC בניו יורק, אך עם זאת בהכנסות ממכירת דירות ומקרקעין נרשמה ירידה של כ-23% ל-396 מיליון שקל. במהלך השנה שעברה נכסים ובנין אכלסה 230 יחידות דיור בהשוואה ל-415 יחידות דיור בשנה שקדמה לה. השווי ההוגן של נדל"ן להשקעה תרם אף הוא לשורה העליונה לאחר שעכרו כמעט והוכפל ל-336 מיליון שקל במהלך 2010.

הרווח התפעולי של נכסים ובנין הוכפל פי 2.5 והסתכם בשנת 2010 ב-735 מיליון שקל, לעומת 293 מיליון שקל בשנת 2009. הרווח התזרימי (EBIDTA) של החברה עמד על 500 מיליון שקל לעומת 477 מיליון שקל.

בשורה התחתונה, הרווח של החברה הסתכם בשנה החולפת ב-136 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של 205 מיליון שקל ברקע להפחתה של 237 מיליון שקל שנגרם בשל שיערוך מחדש של פרוייקט הפלאזה בלאס וגאס.

נכון לסוף שנת 2010 היו בקופת החברה כ-1.3 מיליארד שקל. יתרת הנזילות של החברה (מזומנים, השקעות קצרות טווח ונכסים שוטפים) הסתכמו בסוף השנה בכ-3.4 מיליארד שקל. בתוך כך, החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד של 120 מיליון שקל.

"אנו מסכמים היום את שנת 2010 עם שיפור בכל הפרמטרים התפעוליים", כך אמר היום רפי ביסקר, יו"ר קבוצת נכסים ובנין. "השנה אופיינה בעשייה רבה של ייזום, פיתוח, רכישה והשבחה של נכסי הקבוצה. היקף ההשקעות ברכישה והקמת הנכסים הסתכם בלמעלה ממיליארד שקל. פעילות זאת הינה חלק מאסטרטגיה ארוכת טווח של בניית תיק נכסים איכותיים באזורי הביקוש בשוקי הנדל"ן בארץ ובחו"ל. איתנותה הפיננסית והנזילות הגבוהה של החברה, ביחד עם צוות הניהולי המנוסה ופלטפורמה יציבה של תיק נכסים מניבים איכותיים, מהווים בסיס איתן ליכולת החברה לנצל הזדמנויות עסקיות כדוגמת עסקת בניין מטה HSBC בניו יורק והנכס בשיקגו. אנו עדים לסימני התאוששות מהמשבר בשוקי הנדל"ן בארה"ב ובהודו ורואים את היעדים האלה כפוטנציאליים להמשך הרחבת פעילותינו בהם".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לא חשבתי לשמוע ממך משהו אחר (ל"ת)
    muli 16/03/2011 10:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא מובן 16/03/2011 10:31
    הגב לתגובה זו
    ומי מכסה את ההפסד של מאות המליונים משנה שעברה??? כך מתנהלת כלכלת בלוף..
  • 1.
    תיתכן בסיכוי גבוה ירידה במחירי קוביות הבלוקי (ל"ת)
    קוקו 16/03/2011 10:26
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).