תגובת האנליסטים לאסון: "ההשפעה הכלכלית על העולם לא תהיה משמעותית"
רעידת אדמה עוצמתית ביותר התרחשה הבוקר (בשעה 7:46 שעון ישראל) סמוך לחוף בצפון מזרח יפן וכעת הוכרזה כוננת צונאמי בכל מדינות איקיאנוס האטלנטי. בנוסף, הרשויות ביפן הכריזו על מצב של חרום גרעיני, והורו על התפנות אזרחים מהאיזור הקרוב 3 ק"מ לכור הגרעיני בפוקישימה על רקע חששות ביחס למערכת הקירור של אחד הריאקטורים.
על רקע המתרחש ביפן כלכלנים רבים בעולם חוששים כי נזקי האסון יסתכמו במיליארדים רבים ולכן הממשלה היפנית תצטרך ביחד עם חברות הביטוח לעזור בשיקומם של התאגידים הגדולים שנפגעו מהאסון הכבד.
לדבריו של אמיר כהנוביץ מכלל פיננסים, "באופן כללי, כלכלות מפותחות מסוגלות להתמודד עם אסונות טבע בצורה טובה ממדינות מתפתחות". אכן ניתן לראות שממשלת יפן כבר החליטה על הגדלת התקציב השנתי שלה במטרה "להציל את המדינה", כך צוטט היום ראש ממשלת יפן, נאוטו קאן.
"הממשלה תצטרך להנפיק אגרות חוב נוספות במטרה לממן את עלויות האסון, זה בלתי נמנע. ברמת הריבית הנוכחית לא צפויות הורדות ריבית נוספות, אלא שהבנק המרכזי יפעל להגדלת הנזילות על ידי הרחבת הפעילות בשווקים", כך אמר היום יאסו יאמאמוטו, כלכלן בכרי במיזוהו. "ישנם מפעלים לייצור שבבים ומכוניות בצפון המדינה, לכן ניראה כי תהיה השפעה שלילית מסוימת על הכלכלה".
לדבריו של כהנוביץ יפן "תצטרך להתמודד עם הוצאות רבות לשיקום הנזקים אך חלק גדול מהנזקים ישולמו ע"י חברות הביטוח ואפילו הממשלה היפנית עצמה נהגה באחריות כשהפרישה כל שנה לקרן שמיועדת למימון אסונות. להמחשה, ברעידת האדמה בקובה ב-1995 נאמד הנזק לסקטור הפרטי והציבורי ב-156 מיליארד דולר, וכמובן שביפן מדובר בנכסים יקרים הרבה יותר".
הסכנה העיקרית: עלייה בפרמיית הסיכון על אגרות החוב של יפן תהפוך את החוב העצום שלה לפצצה כלכלית
"הדבר שהכי צריך להדאיג את יפן כעת מבחינה כלכלית היא פרמיית הסיכון שידרשו המשקיעים על אגרות החוב שלה מפחד שהיא תיגרר להוצאות ענק שתתקשה להחזיר. יפן לא יכולה להסתכן בעליית תשואות, עלייה כזו עשויה להפוך את החוב העצום שלה לפצצה כלכלית. ולכן סביר להערכתנו שחברות הדירוג ישקלו להפחית את דירוג האשראי שלה", כך אמר כהנוביץ.
בחברת המחקר מקיורי התייחסו גם לאסון ביפן ואמרו כי "ישנם 2 סיכונים כלכליים עיקריים בפניהם ניצבת כעת המדינה. הראשון הוא כי המצב הכלכלי השברירי במדינה לא יצליח להתמודד עם תוצאות האסון ואילו הסיכון השני הוא עליית בפרמיית הסיכון על אג"ח של יפן".
נציין כי רעידת האדמה התרחשה בדקות האחרונות של המסחר בורסות ביפן ואלו הספיקו להגיב בירידות חדות, אך ערכות בשוק מדברות כי עם פתיחת המסחר ביום שני הבורסות ימשיכו בנפילה. "סביר להניח כי הירדות ביום שני יימשכו, במיוחד בקרב החברות שהמפעלים שלהן נפגעו מהאסון", כך אמר היום מיטסוזגה אקינו, מנהל קרן נאמנות גדולה ביפן.
ההשפעה על העולם
ראשית מציינים בכלל כי הפגיעה בכלכלה היפנית, אחת הגדולות בעולם, תשפיע באופן ישיר על הכלכלה העולמית. יפן מהווה חלק משמעותי מהסחר העולמי, הן ביצוא והן ביבוא, ובסיס להשקעות חברות זרות.
ההשפעה לא צפויה להיות משמעותית שכן האזור בו נרשמו רוב הנזקים הוא מחוז מיאגי המהווה רק 1.7% מהתמ"ג של יפן. בנוסף, מכיוון שחלק גדול מחברות הענק שמרכזיהן ביפן כלל אינן מייצרות שם אלא העבירו מזמן את פעילות הייצור שלהן אל מדינות מזרח אסיה הזולות, הם יוכלו להמשיך ולתפקד גם במקרי אסון. כך שהפגיעה בכלכלה היפנית מכיוון זה תהיה להערכתנו נמוכה יחסית.
עוד טוען כהנוביץ כי הפגיעה גדולה יותר עשויה להיות דווקא מירידה בצריכה המקומית, אם אי הוודאות ואווירת האסון שפוקדת את יפן יורידו את בטחון הצרכנים. "ההשפעות ברורות יותר יהיו דרך אי הודאות שעלתה, דרך השפעות שערי חליפין (החלשות היין) מעבר בין אלטרנטיבות השקעה, כשמשקיעים סולידיים יחפשו מקומות רגועים יותר לכספם , הן מיציאה ממניות והן מיציאה כללית מיפן", כך סיכם כהנוביץ את דבריו בנוגע למתרחש ביפן.
- 7.אלדד הגאון 12/03/2011 12:10הגב לתגובה זוכמו שהוכיחה ההיסטוריה העם היפני הוא עם חרוץ מאד ויוכל לשקם עת המדינה ואת הכלכלה הלו בצורה מהירה וטובה. כמו שיצאו היפנים ממלחמת העולם מחוזקים ופיתחו כלכלה לתיפארת כך יצאו מרעידת האדמה הקשה הזו מחוזקים ויבנו את הכל מחדש יותר טוב ממה שהיה קודם. יחד עם זאת צריך לתת את הדעת על כורים גרעיניים שממוקמים באזור לא יציב מבחינה ססמית וזאת סכנה גדולה לכל תושבי האזור
- 6.בני 12/03/2011 06:47הגב לתגובה זוהצריכה הפרטית תגדל באופן טיבעי כי יש נזק לרכוש בתים בכל בית יש רהיטים ומוצרי צריכה רבים וגם מכוניןת תשתיות רבות כגון כבישים כל זה יתרום לכלכלה
- כלכלן מסוג אחר 12/03/2011 12:27הגב לתגובה זובניגוד למדיניות המרחיבה של ארה" ב במשבר האחרון הממשלה היפנית תצטרך לנהוג במדיניות צמצמת ומחמירה של מיסוי גבוה עוד יותר מהקיים. העם היפני ייכנס למשטר צנע כדי לממן את הנזקים. הסולידריות הלאומית היפנית ידועה ולכן כולם יתנו כתף ויקנו אגח מדינה ולא ישקיעו במוצרי צריכה מעבר למינימום הנדרש.
- 5.ק-ר 11/03/2011 22:59הגב לתגובה זובהחלט עוזרות לצמיחה העולמית ?
- 4.כלכלן 11/03/2011 19:51הגב לתגובה זויהי זכר הנספים ברוך. מאחל לעם היפני אורך רוח ונשימה למלאכת שיקום מאוד ארוכה.
- אתה איש גדול , כל הכבוד על התגובה! (ל"ת)אסף 12/03/2011 10:49הגב לתגובה זו
- 3.טל 11/03/2011 19:16הגב לתגובה זוסימון EWV
- 2.בוב הבנאי 11/03/2011 18:59הגב לתגובה זוזה שהם יודעים הכל! פשוט גאונים! אנציקלופדיות מהלכות! הם מבינים בצונאמי, הם מכירים אישית את קדאפי, ביקרו בכיכר תחריר... ממש אנשי אשכולות. הבעיה היא שסטטיסטית ברוב ההערכות שלהם (או שמא עדיף לקרוא לזה " ניחושים" ) הם טועים. אבל אינצ' ים בעיתונים ובאתרים הם מקבלים...
- 1.אני מקווה שאתה צודק! לא בא לי רק אדום גדול (ל"ת)בעניים 11/03/2011 18:41הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
