כלכלית ירושלים - יש רק שאלה אחת לגבי המניה הזו
אפשר להניח שלא מעטים הם המחזיקים את כלכלית ירושלים. בסופו של דבר לא מדובר בעוד מניה משולי מניות היתר אלא אחת כזאת שיודעת להרעיד את אמות הסיפים. לכלכלית יכולות מוכחות לנוע באגרסיביות מעלה ומטה ולייצר, למי שהשכיל לרכוש אותה במחיר הנכון, תשואה לא מבוטלת. הבעיה אינה לרכוש מניה.
מדובר בסופו של דבר בלחיצת כפתור שבמרבית המקרים נוטה לשחרר לחצים ודחפים מעיקים. הבעיות העיקריות מתחילות לאחר הקנייה. הלבטים לגבי המשך הדרך ומחסור במידע ותוכנית מסחר ברורה, גורמים להחלטות כושלות ורגשיות. אין משמעות הדבר שתוכנית מסחר תצלח פעם אחר פעם. אלא שבראייה לטווחים ארוכים, אין דרך אחרת להתמודד עם שוק של אי וודאות. ולגבי כלכלית ירושלים השאלה היא האם המניה ראתה את השיא האחרון בהחלט.
המגמה הראשית
בגרף החודשי המצורף אפשר לראות את המרכיבים הבאים :
1. המגמה הראשית היא מגמת עלייה. אפשר לראות זאת מיד לאחר פריצת הדשדוש שאיפיין את המניה בין מחצית 2009 למחצית 2010.
2. מחזורי המסחר תומכים ומתרחבים בעקביות יחד עם מהלך העליות שפיתחה המניה.
3. הממוצעים הנעים המהווים חלק אינטגראלי בכל ניתוח מגמה מספקים את תמיכתם.
4. רמת ההתנגדות 35 שקל למניה שנשברה מעלה הפכה לשמש רמת תמיכה מיד לאחר מכן.
5. לכן, ברמת המגמה הראשית החשובה מכולן, המגמה היא מגמת עלייה לא כל סימן לסיומה. מכאן שהנחת העבודה היא שהמניה לא אמרה את המילה האחרונה וכי כל ירידה תהיה בבחינת תיקון טכני.
גרף חודשי
המגמה המשנית
בגרף השבועי המצורף אפשר לראות את המרכיבים הבאים :
1. המגמה הראשית היא מגמת עלייה החל מיולי 2010 ממחיר של 20.28 שקלים למניה.
2. מחזורי המסחר תומכים ומתרחבים בעקביות יחד עם מהלך העליות שפיתחה המניה.
3. הממוצעים הנעים המהווים חלק אינטגראלי בכל ניתוח מגמה מספקים את תמיכתם בדיוק כמו בגרף החודשי.
4. רמת ההתנגדות 44 שקל למניה שנשברה מעלה הפכה לשמש רמת תמיכה מיד לאחר מכן.
5. לכן, ברמת המגמה המשנית המגמה היא מגמת עלייה לא כל סימן לסיומה. מכאן שהנחת העבודה היא שהמניה לא אמרה את המילה האחרונה וכי גם בממד זמן זה צפויה כל ירידה להיות בבחינת תיקון טכני.
גרף שבועי
סיכום
מי שתוהה לגבי האפשרות לרכוש כעת את כלכלית הרי שלא מדובר בהחלטה נכונה. בלתי אפשרי לרכוש מניה אלא לאחר תיקון טכני שעומד בקריטריונים ברורים. השאלה העומדת על הפרק היא האם להמשיך ולהחזיק המניה ולפי מרבית הסימנים הקיימים הרי שרמת השיא אליה הגיעה המניה לפני ימים מספר 49.91 שקל למניה, לא מדובר בשיא האחרון. יחד עם זאת, תיקונים טכניים הם עניין בלתי צפוי ויכולים לצאת לדרך ללא כל התראה מוקדמת. וכמובן, שתוכנית המסחר חייבת להיות ברורה ומוגדרת כנגד התפתחויות בלתי צפויות.
הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ
*כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
**אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
- 4.tt 23/02/2011 22:03הגב לתגובה זו3.7 למניה את זה לא רואים בגרף רואים בחשבון בנק
- 3.לאייל מה אתה אומר על דלק נדלן (ל"ת)אלי 23/02/2011 07:56הגב לתגובה זו
- 2.אילן 22/02/2011 20:03הגב לתגובה זואחלה אייל ....תמשיך לעניין , להעשיר ולשתף את את קוראיך .
- 1.רפאל 22/02/2011 11:09הגב לתגובה זושלום רב המסקנה מכתיבתך ברורה אך נשאלת השאלה מהו תווך הכניסה כלומר מהו שער " נכון" לקניית המניה שער שבו הסיכוי גבוה מהסיכון בתודה מראש רפאל
- זאביק תלמיד של אייל 22/02/2011 12:21הגב לתגובה זוכל מילה חצובה בסלע
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
