בלתי נתפס: עובדי עיריית ת"א מרוויחים 22% יותר ממקביליהם בבאר שבע

מדירוג הרשויות המקומיות של דן אנד ברדסטריט עולה כי חלה עלייה של 45.5% בעודף התקציבי של 10 הרשויות המקומיות המובילות בישראל, היכן שיעור האבטלה הנמוך ביותר?
לירן סהר | (10)

כמדי שנה מפרסמת חברת הדירוג דן אנד ברדסטריט את דירוג הרשויות המקומיות הנקבע לפי ביצוע תקציב הרשות. מהדירוג עולה כי נרשמה עלייה של 45.5% בעודף התקציבי של 10 הרשויות המקומיות המובילות בדירוג. העודף התקציבי עלה ל-78.3 מיליון שקל לעומת 53.8 מיליון שקל בשנה שקדמה לו. יודגש כי הנתונים מתייחסים לשנת 2009, בהקבלה לשנת 2008.

תל אביב, ירושלים, חיפה, פתח תקווה, ראשון לציון, אשדוד ונתניה שמרו על מקומן מבחינת ביצוע התקציב. את המקום השמיני והעשירי החליפו ביניהן חולון שהדיחה מהמקום השמיני לעשירי את עיריית באר שבע בעוד רמת גן נותרה במקום התשיעי.

העודף התקציבי הגדול ביותר נרשם באשדוד שהסתכם ב-26.5 מיליון שקל לעומת 10.6 בשנה הקודמת, בראשון לציון העודף התקציבי ירד ב-10.5 מיליון שקל מ-28.7 מיליון שקל ל-18.2 מיליון שקל ועיריית פתח תקווה עברה מגירעון של 300 אלף שקל לעודף של 100 אלף שקל. באר שבע רשמה גירעון של 7.3 מיליון שקל, אשר הצטמצם מ-16.3 מיליון שקל בשנה הקודמת.

ברעננה נרשמו שיעורי האבטלה הנמוכים ביותר אשר עמדו על 2.2% ובבאר שבע נרשמו שיעורי האבטלה הגבוהים ביותר- 10.3%. בתל אביב נרשם שיעור אבטלה של 3.8% ובירושלים 4%.

מבחינת תנאי תעסוקה, מסתבר שעדיף להיות עובד עיריית תל אביב מאשר עובד עיריית באר שבע. השכר השנתי הממוצע לעובד בתל אביב עומד על כ-158 אלף שקל בשנה, השכר הגבוה ביותר, בעוד השכר השנתי הממוצע לעובד בעיריית באר שבע עומד על 129 אלף שקל לשנה, השכר הנמוך ביותר. במקום השני ממוקמת עיריית ראשון לציון עם שכר שנתי ממוצע של 148 אלף שקל ואחריה מדורגת פתח תקווה עם שכר שנתי ממוצע של 147 אלף שקל.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    הסטודנט ליאור 09/02/2011 19:25
    הגב לתגובה זו
    לא לשכוח ש 90% מדורשי קצבת ההבטלה בדרום הם בדויים שחיים על חשבונינו, מעלים כמובן את רמת האבטלה ועובדים שחור בחורים שלהם. כל בדואי מסתובב עם עשרות אלפי שקלים בכיס (אני רואה את זה כל יום - אני מוכר אלקטרוניקה למימון הלימודים). בלי הבדואים שבכלל לא מנסים למצוא עבודה אמיתית (כזאת שמורידים עליה מסים) היו בב" ש אולי 3.5 אחוזי אבטלה.
  • 9.
    בתל אביב לא מחזירים כסף שנלקח בטעות עבור מים (ל"ת)
    " איו מנגנון החזר" 09/02/2011 17:37
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    משקיע בדירה בבאר שבע 09/02/2011 15:16
    הגב לתגובה זו
    לדעתי בתל אביב צריך לקבל 50% יותר ולא 22%. אתה נכנס לעיריית באר שבע ב9 בבוקר ובשביל להגיע לתור של המספרים אתה עומד עם עוד אנשים של התור של הקצבאות. אתה מנסה לקחת את המספר ושלושה פקידות גדולות ומזיעות קופצות עליך וצועקות שתעמוד בתור אחרי האנשים של הקצבאות. אחרי שהמתנתה עשרים דקות וקיבלת מספר לתור(כן לתור!!) אתה רואה שהמספר שלך הוא 140 ושהמונה מראה על 32 (פשוט השומר מספסר בכל המספרים שלפני .....) ואחרי הצעקות והבלאגנים ו3 שעות המתנה, אתה יוצא לבסוף שמח עם טופס החלפת שם בארנונה. למזלי יש לי רק עוד ביקור אחד שם בהעברת הבעלות אחרי שמכרתי את הדירה.... בתל אביב זה לקח לי עשר דקות לצורך השוואה :)
  • 7.
    בעריית באשדוד מרווחים יותר מתל-אביב (ל"ת)
    יוסי 09/02/2011 15:15
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    גרין 09/02/2011 15:14
    הגב לתגובה זו
    כי אדם מהישוב יודע שיוקר המחיה בת" א גבוה בהרבה לעומת ב" ש, ולכן גם המשכורות גבוהות יותר
  • 5.
    אבי 5 09/02/2011 15:12
    הגב לתגובה זו
    גם משלמים הרבה ארנונה בת" א
  • 4.
    בפרפריות משתכרים פחות בכל הסקטורים- לא חדש!! (ל"ת)
    קוקו 09/02/2011 15:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אין גבול לגזל מהאזרח בתא גם לא מקבלים שירות (ל"ת)
    חוצפה 09/02/2011 15:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גבי 09/02/2011 14:55
    הגב לתגובה זו
    דב צור ראש עיריית ראשלצ מרוקן את הקופה של העירייה ולראיה הירידה בעודף התקציבי.
  • 1.
    זה בסדר , העלויות בת" א גבוהות יותר (ל"ת)
    שמואל הנביא 09/02/2011 14:14
    הגב לתגובה זו
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.