קרן בראשית מאמינה באספן: תרכוש 11.4% ממניות החברה ב-36 מ' ש'
קרן בראשית ואספן גרופ חתמו היום (א') על מזכר עקרונות, לפיו תשקיע הקרן 36 מיליון שקל באספן גרופ בתמורה להקצאת כ-6.1 מיליון מניות חדשות, שתהווינה כ-11.4% מהון מניותיה של החברה.
ההשקעה תתבצע לפי מחיר של 5.9 שקל למניה, הדומה למחירה הנוכחי של מניית אספן בבורסה. בנוסף, יוקצו לקרן בראשית אופציות, לתקופה של כ- 3 שנים, הניתנות למימוש לכ-1.8 מיליון מניות נוספות של אספן לפי מחירי מימוש שינועו בין 6.5 שקל ל-7.5 שקל למניה.
רן גרודצקי ומני וסרמן, השותפים המנהלים של קרן בראשית, אמרו היום: "אסטרטגיית ההשקעות של בראשית מתמקדת בביצוע השקעות בחברות ישראליות ראויות בעלות פוטנציאל השבחה. ההון שבראשית מזרימה לאספן ישמש כבסיס להמשך הצמיחה של החברה, תוך שמירה על איתנותה הפיננסית ומחזור חובותיה. זיהינו באספן גרופ אסטרטגיה עסקית הממוקדת ברכישה והשבחה של נכסים מניבים איכותיים, ויכולות ניהול וביצוע מוכחות שיסייעו לחברה לייצר תשואה נאותה על ההון המושקע".
גיא פרג, יו"ר דירקטוריון אספן גרופ, אמר היום: "אנו שמחים על השקעתה של קרן בראשית בחברה, המבטאת מבחינתנו אמון בבעל השליטה ובהנהלת החברה. קרן בראשית הינה שותף ראוי ומכובד, שללא ספק יוכל לתת ערך מוסף לחברה בהמשך התפתחותה העסקית בשווקים בהם היא פועלת. ההשקעה הנוכחית תסייע לאספן להגדיל את בסיס ההון שלה לצורך ביצוע עסקאות חדשות שיובילו להגדלת תיק הנכסים שלנו . כמו כן, הגדלת הון המניות תשפר את סיכויי החברה להיכלל בעתיד במדדים המובילים של הבורסה בתל-אביב".
אספן גרופ, הפועלת בתחום הנדל"ן המניב בישראל ובחו"ל, בעיקר בגרמניה, שוויץ והולנד. הרחיבה משמעותית את תיק הנכסים שלה בשנה האחרונה, ומאז תחילת שנת 2010 ביצעה רכישות של נכסים בהיקף כספי של כ-500 מיליון שקל. בין היתר, רכשה 50% ממבנה מסחרי בשוויץ לפי שווי של כ- 175 מיליון שקל, בניין משרדים המושכר לדויטשה טלקום בגרמניה לפי שווי של כ-68 מיליון שקל, ואת בניין אופיס דיפו בהולנד תמורת כ-90 מיליון שקל. החברה מחזיקה שטחים מניבים בהיקף כולל של למעלה מ-300 אלף מ"ר, המושכרים בשיעורי תפוסה של כ-94%.
בראשית הינה קרן מנוף המתמחה במחזור חובות, הענקת אשראי וביצוע השקעות בחברות ישראליות. הקרן הוקמה בשנת 2009 על ידי ד"ר מני וסרמן, גבי פרל, רן גרודצקי ועו"ד צורי לביא בעקבות הזכייה במכרז הממשלתי להקמת קרן המנוף ה-I. הקרן גייסה 2 מיליארד שקל, מתוכם השקיעה הממשלה 500 מיליון שקל והינה הגדולה מבין קרנות המנוף. עד היום ביצעה הקרן השקעות בהיקף של מעל 1 מיליארד שקל.
הקרן השקיעה עד היום במגוון תחומים רחב בענפי התעשייה, המסחר והנדל"ן במשק הישראלי בחברות: הכשרת היישוב, קרדן ישראל, ניסן תעשיות רפואיות, סאנפלאואר השקעות מתחדשות, דוראה, אלדן, מג'יק פיוצ'ר, הום סנטר, שניב תעשיות נייר, אגמון אחזקות והשקעות וגלעם.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
