לאחר המיזוג: בכירי וולטייר עוזבים את מלאנוקס, עובדים נוספים יפוטרו
כחודשיים לאחר הברכות אודות המיזוג של וולטייר ומלאנוקס, כעת מגיע השלב הכואב - פיטורי עובדים. ל-Bizportal נודע כי בסוף השבוע שעבר כינס מנכ"ל וולטייר רוני קנת את עובדיו לרגל סיום קיומה של וולטייר כחברה עצמאית.
במסגרת הכנס, הודיעו חברי ההנהלה הבכירה של וולטייר ועובדים נוספים על סיום תפקידם, וזאת בשל כפילות תפקידים שנוצרת עקב המיזוג. נזכיר כי במסיבת העיתונאים שערכו החברות לאחר המיזוג וכן בשיחה שנערכה עם עובדי וולטייר מיד לאחר הרכישה, אמר מנכ"ל וולטייר רוני קנת כי לא יבוצעו שינויים משמעותיים במצבת כח האדם. אולם, בפועל הדברים נראים קצת שונה.
במסגרת אסיפת העובדים של וולטייר אשר התקיימה ביום חמישי האחרון, נודע כי ראשי הנהלת וולטייר ועוד עשרות עובדים יאבדו את מקומם. בין היתר מדובר בעזיבתם של סמנכ"ל הפיתוח קובי סגל, ראש תחום משאבי אנוש אורית גורן, אמיר פליישר סמנכ"ל השיווק של וולטייר וסמנכ"ל הכספים ג'וש סגל. רוני קנת עצמו צפוי להמשיך לכהן כחבר בדירקטוריון של מלאנוקס.
ל-Bizportal נודע כי רוב עובדי וולטייר לא קיבלו מכתבי פיטורים, אלא חוזה עבודה חדש לרגל מעברם למטריית העבודה של מלאנוקס. בתוך כך, חלק מהעובדים אולצו "להתכופף" לתנאי העבודה החדשים, מה שגרם לנשירה טבעית של חלקם.
מלאנוקס עדיין לא הוציאה הודעה רשמית בדבר השלמת המיזוג, אך ככל הנראה הודעה שכזו תצא כבר בימים הקרובים. במסיבת העיתונאים שערכו החברות לאחר המיזוג הן הודיעו כי המיזוג צפוי להגיע לסיומו ב-7 לפברואר, משמע מחר.
קיבלו מחיר אטרקטיבי
עוד נודע ל-Bizportal כי במסגרת השיחה שערך המנכ"ל קנת עם עובדי וולטייר, הוא ציין כי הסכים להצעת הרכש של מלאנוקס בשל המחיר האטרקטיבי כמובן. לדבריו, מדובר במהלך הכלכלי המשתלם ביותר, זאת מכיוון שהמחיר שנקבע משקף את פוטנציאל הרווחים של וולטייר בעוד שלוש שנים.
נזכיר כי תג המחיר נקבע על 8.75 דולר למניה, או לחלופין 218 מיליון דולר, מה ששיקף בזמנו פרמיה של 36% על מחיר השוק של וולטייר. בנטרול המזומן בקופתה של וולטייר, עומד שווי העסקה על 176 מיליון דולר.
קנת אמר לעובדיו כי בפעמים הקודמות בהם דובר על מיזוג או רכישה, הדבר לא יצא לפועל מחשש לפיטורים נרחבים בחברה, אולם כעת הוחלט להוציא את המיזוג לפועל מטעמים כלכליים. קנת עודד את העובדים ואמר להם כי העובדים שיפוטרו לא יתקשו למצוא משרה אחרת בשוק העבודה וכי המיזוג רק מחזק את שמם של עובדי החברה.
באשר למטה החברות בארץ, מלאנוקס תמשיך לפעול מיקנעם ועובדי וולטייר ימשיכו בשלב זה לבצע את עבודתם מהמטה ברעננה. באשר למטות העבודה בחו"ל, מתקיימים מגעים למיזוג המטה של וולטייר בבוסטון לתוך מטה מלאנוקס בקליפורניה.
- 2.אלי -מהנדס C לינוקס 06/02/2011 20:16הגב לתגובה זואני מחפש כבר כמה חודשים, רק ראיונות אבל יש כ" כ הרבה מועמדים שלא חוזרים אליך.
- 1.עובד 06/02/2011 10:39הגב לתגובה זוהמשפט הזה ש" העובדים שיפוטרו לא יתקשו למצוא משרה אחרת בשוק העבודה" מראה כמה הוא אטום ורק הכסף הוא זה שמניע אותו. איכככססססססססססססססס.
- שי 06/02/2011 12:09הגב לתגובה זובן אדם שמנהל חברה מצליחה ומשיקוליו האישיים החליט למכור לא חייב דין וחשבון לאף אחד .. שייתן ת כספי הפיצויים למי שפוטר ובתוספת בונוס על תרומת ולהתראות תפסיקו להיות כאלה יפי נפש

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
