עד 600 אלף שקל: באיזו עיר נמכרה דירה במחיר של ביואיק לה קרוס?

הזינוק במחירי הדירות הרחיק את מחפשי המציאות לפריפרייה, אולם החודש מצאנו עסקאות מעניינות גם במרכז. בחנו באילו מקומות ביצע בנק ירושלים עסקאות בפחות מ-600 אלף שקל
לירן סהר | (4)

הזינוק במחירי הדירות בשנתיים האחרונות צמצם באופן משמעותי את יכולתם של רוכשי דירות למצוא נכסים בפחות ממיליון שקל. בנק ירושלים ביצע בחודש ינואר מספר עסקאות בפחות מ-600 אלף שקל:

תל אביב

דירת 2 חדרים ברחוב חובבי ציון, 48 מ"ר, קומת מרתף, נמכרה ב-550 אלף שקל

פתח תקווה

דירת 2 חדרים ברחוב איכילוב, 70 מ"ר, קומה ג', נמכרה ב-580 אלף שקל

דירת 2.5 חדרים ברחוב חיסין, 60 מ"ר, קומה ג', נמכרה ב-600 אלף שקל

חיפה

דירת 3 חדרים ברחוב יל"ג, 65 מ"ר, נמכרה ב-270 אלף שקל

דירת 3 חדרים בסמטת העמק, 110 מ"ר, קומה ד', נמכרה ב-380 אלף שקל

עכו

דירת 3 חדרים ברחוב האשל, 76 מ"ר, קומה ג', נמכרה ב-290 אלף שקל

קריית אתא

דירת 3 חדרים ברחוב הוגו מולר, 75 מ"ר, נמכרה ב-270 אלף שקל

נצרת

דירת 3 חדרים ברחוב פנורמה סלזיאן, 92 מ"ר, קומה ד', נמכרה ב-500 אלף שקל

דירת 4 חדרים ברחוב 5047, 110 מ"ר, קומה ד', נמכרה ב-550 אלף שקל

דירת 4 חדרים בשכונת בשארה, 107 מ"ר, קומה ג', נמכרה ב-330 אלף שקל

טבריה

דירת 2.5 חדרים ברחוב ז'בוטינסקי, 55 מ"ר, קומה א', נמכרה ב-245 אלף שקל

אשדוד

דירת 3 חדרים בשדרות עוזיהו, 75 מ"ר, קומה א', נמכרה ב-540 אלף שקל

אשקלון

דירת 4 חדרים ברחוב אליעזר בן יהודה, 95 מ"ר, קומה א', נמכרה ב-520 אלף שקל

באר שבע

דירת 3 חדרים ברחוב אברהם אבינו, 59 מ"ר, נמכרה ב-350 אלף שקל

דירת 4 חדרים ברחוב בורכוב, 90 מ"ר, קומת קרקע, נמכרה ב-540 אלף שקל

קריית גת

דירת 3 חדרים ברחוב מבוא בנימין, 72 מ"ר, קומה א', נמכרה ב-400 אלף שקל

דירת 3 חדרים בשדרות לכיש, 75 מ"ר, קומה ב', נמכרה ב-445 אלף שקל

ירוחם

דירת 4 חדרים ברחוב אבו חצירא, 241 מ"ר, קומת קרקע, נמכרה ב-550 אלף שקל

דימונה

דירת 2.5 חדרים ברחוב עזרא ונחמיה, 60 מ"ר, קומת קרקע, נמכרה ב-220 אלף שקל

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    נועם 02/02/2011 10:54
    הגב לתגובה זו
    הדירה בדימונה עולה 220 אלף שקל, כמו הביואיק
  • 3.
    ביואיק לה קרוס עולה 250,000 ש" ח ולא 600,000ש" (ל"ת)
    שמעון 02/02/2011 10:39
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שכונה נכשלת אוכלוסיה חלשה מי שקנה שם משוגע (ל"ת)
    דימונה השתגעו 01/02/2011 18:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מחירי טרוף עבור כמה קירות במקומות הזויים. (ל"ת)
    טרו 01/02/2011 17:03
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).