עוברים לפריפרייה? סקר - לא כשנסיעה לבאר שבע עולה כ-4,000 שקל בחודש
מהסקרים שנערכו בשנה האחרונה עולה כי מחירי הדירות באזור המרכז החלו להרחיק רבים לכיוון הפריפרייה. אולם מסקר שערכה קבוצת לוי יצחק, עורך מחירון הדירות, עולה כי ינואר 2011 יירשם כתאריך בו התהפכו היוצרות-
עם עליית מחירי הדלק ירד גם מפלס הנכונות לעבור לפריפריה.
רוב הנשאלים בסקר היו ידועים מסקר שנערך לפני חודשיים, ובו הביעו נכונותם להתרחק מרחק של למעלה מ-40 דקות נסיעה ממקום עבודתם, ובלבד למצוא את הנכס המתאים להם , נכס ההולם את רצונם וכיסם. בסקר החוזר שנערך לאחרונה, רק 55 משפחות מתוך 462, כ-12%, יבחרו כעת לעבור למקום מרוחק למעלה מ-40 דקות נסיעה ממקום עבודתם.
"כעת הזוגות הצעירים יחזרו לחפש דירות בגוש דן ובמרכז, קרוב להורים וקרוב מאוד למקום העבודה, יותר קרוב ממה שחיפשו קודם", אומרים בלוי יצחק". "האזורים המבוקשים ביותר: דרום תל אביב, נווה שרת בתל אביב, אור יהודה, יהוד וראש העין, ישנם כאלה שאף יהיו מוכנים להתפשר על דירות ישנות בתקווה לפינוי בינוי בערים כמו פתח תקווה ראשון לציון חולון ובת ים בהן קיים שפע של הצעות של דירות ישנות במחירים מתאימים".
עוד מוסיפים בלוי יצחק כי קיימת תופעה של מספר זוגות המתגבשים לרכישה משותפת, כפי שקורה כעת ביד אליהו, הקבוצה מוסיפה עוד ועוד חברים לאותה מסה בכדי להיות קבוצה הומוגנית ולהשפיע על הסביבה כולה.
באותו אופן קיימת כוונה להתאחד ולהשפיע על קבלנים שבונים באזורים כמו דרום תל אביב , כפר שלם, ראש העין. לבוא כקבוצה גדולה, להשפיע להוריד את המחיר כלפי מטה.
בלוי יצחק חישבו את עלות הדלק במכונית משפחתית ממוצעת מתל אביב, ל-25 ימי עבודה: באר יעקב כ-820 שקל, גדרה כ-1,440 שקל, גן יבנה כ-1,540 שקל, אשקלון כ-1,800 שקל, מודיעין כ-1,224 שקל, באר שבע כ-3,900 שקל,
- 3.ב.ק. 01/02/2011 22:24הגב לתגובה זובינתיים אני בתקווה שתהיה רכבת שתעשה את הדרך באמינות, בטיחות, בזמינות, ב-40 דקות לכל כיוון ובחופשי חודשי זול.
- 2.שטייניץ אשם חוסר יחס למרוויחי שכר מינימום (ל"ת)רק בישראל 01/02/2011 17:43הגב לתגובה זו
- 1.אני 01/02/2011 14:30הגב לתגובה זופשוט מפחיד משהולך להיות כאן
- 1 צודק בהחלט - ירידה ברמת חיים דרסטית (ל"ת)שאול 01/02/2011 15:24הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
