כור היתוך? 48% מהציבור תומך בהפרדה בין חרדים לחילונים; 61% מהחרדים בעד התבדלות

מסקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה עולה כי 61% מהחרדים מעדיפים לגור בישובים נפרדים. מרבית הנשאלים מאמינים שההפרדה תפעל הן לטובת הציבור החילוני והן לטובת הציבור הדתי
לירן סהר | (15)

ניסיון העבר ליצור כור היתוך בחברה הישראלית נכשל וההסתגרות בגטאות חברתיים הנבדלים במעמד הסוציו-אקונומי והאמונה הדתית הולכת ומתעצמת בשנים האחרונות.

ממחקר של קבוצת גיאוקרטוגרפיה מתברר כי כי 61% מהחרדים בישראל מעדיפים להתגורר בישובים נפרדים מהאוכלוסייה החילונית. מנתוני המחקר עולה כי בתשובה לשאלה: האם אתה מסכים או לא מסכים עם הדעה שמוטב שחרדים יגורו בישובים חרדיים נפרדים, ולא יהיו מעורבים באוכלוסיה החילונית, וזאת גם לטובת החרדים וגם לטובת החילוניים, התקבלו התשובות על פי הפילוח הבא:

43% לא מסכים/ מאוד לא מסכים

16% מסכים במידה מסויימת

32% מסכים/ מסכים מאוד

9% אין דעה

פרופ' אבי דגני, נשיא הקבוצה, אמר כי רוב החרדים נוטים לראות כיתרון להם, אופציה של מגורים מבודלים שלהם מכלל הציבור בישראל - ביישובים חרדיים טהורים. עם זאת, כשליש מהחרדים אינם נוטים לכך - והם קרוב לוודאי אלה המשלבים תורה ועבודה, והם יותר מעורים ומעורבים בכלכלת ישראל, לעומת החרדים המקיימים אורח חיים נוסח 'תורתם אומנותם'.

"דווקא רוב האוכלוסייה הדתית, הציונית (53%) הוא היותר מתנגד להפרדה החרדית - גם משום שרוב הציונות הדתית מקדשת ומקיימת אורח חיים דתי תוך השתלבות מלאה בכלל הציבור, ואולי גם מטעמי התנגדות עקרונית למתן תמיכה ליישובים שקרוב לוודאי יהיה צורך להעניק להם גם תמיכה ממשלתית".

דגני מסביר כי 48% מכלל הציבור (כולל חרדים), תומכים בהיפרדות החרדים משאר האוכלוסייה, אל מול מיעוט גדול של 43% אשר אינו מסכים להפרדה החרדית, ומתנגד לה ולהקצאת משאבים לאומיים ליצירת הפרדה יקרה למיעוט לא גדול, שאינו יצרני ברמה גבוהה, ויחייב תמיכה ממשלתית ביישובים שיקומו.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ומיישלם עבורנו את הארנונה ? השתגעתם ? (ל"ת)
    חרדי בטלן בכיף 11/01/2011 08:54
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מושיקו 11/01/2011 07:14
    הגב לתגובה זו
    החרדים הם עלוקות הורסים את המדינה. שיחיו בגטאות שיבנו בעצמם מהכנסותיהם מוהמדינה אינה חייבת להם שום דבר הם הרי בין כה וכה אינם מכירים בה
  • 4.
    DBZ 10/01/2011 18:51
    הגב לתגובה זו
    הייתי מציע ביבשות נפרדות. מצידי גם בגלקסיות נפרדות.
  • רון 11/01/2011 01:37
    הגב לתגובה זו
    זהו ההסבר היחיד להתיחסותך לחרדי . זו הסיבה שהפלסטינאי חושב בדיוק כמוך . המאפיין את היהודי . ביישן רחמן גומל-חסדים
  • 3.
    eliya 10/01/2011 14:37
    הגב לתגובה זו
    אני מגיב רק לבורים ועמי ארצות,,תחשבו,ולו לרגע,איך היו חייכם ללא החרדים/דתיים..כיצד הייתם מקיימים ברית מילה?..נישואין?חגים?או חיי יהודי!והתשובה היא>>כמו כבישים ללא רמזורים.תגידו תודה שהדתיים עושים סדר בבלגן!!!!
  • אמיל 10/01/2011 15:52
    הגב לתגובה זו
    וכאשר באתי לארץ וראיתי אותם, מה הם עושים ומה לא - מאותו הרגע אני לא סובל אותם. המדינה תסתדר יופי בלעדיהם. צריך להקים להם עיר בפריפריה ושיסתדרו בעצמם. הנזק שלהם גדול מן הנזק של המגזר הערבי.
  • אם כל כך טוב בחו\"ל למה חזרת? (ל"ת)
    זולא 10/01/2011 20:33
  • 2.
    יניב 10/01/2011 14:32
    הגב לתגובה זו
    ההסתה שלהם נגדי ונגד כלל החרדים אזי אסכים לגור עם חילונים כל עוד אני צריך לחטוף יריקות ברחוב בגלל שהם משמיצים אותי אז אני רוצה לגור עם חרדים חילונים? לא, תודה
  • 1.
    חרדים הם עלוקות משום שהחילוניים מפרנסים אותם (ל"ת)
    פונצו 10/01/2011 11:41
    הגב לתגובה זו
  • גבלס לא היה מנסח את זה יותר טוב (ל"ת)
    חזק 10/01/2011 12:03
    הגב לתגובה זו
  • שוקי 10/01/2011 13:26
    ורק ניזונים מתרומות יש לזה שמות יותר יפים אבל אותה התוצאה פרזיטים, ולא רק זה הם שולחים אחרים שיעשו עבורם את העבודה כולל שמירה על החיים במדימנה הזאת אין מה לעשות דיבורים יפים לא יעזרו כאן, ולגבי השפה תבדוק טוב באיזה שפה משתמשים החרדים כשזה נוח להם
  • אז אם גבלס, א זה לא נכון? (ל"ת)
    יובל 10/01/2011 13:10
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.