בן זאב ממליץ: מיהן שמונה מניות העוגן שחובה שיהיו בתיק?
בית ההשקעות כלל פיננסים ערך היום מסיבת עיתונאים שבה סיפק תחזיות לשנת 2011 בבורסה. בין המשתתפים - מנכ"ל החברה טל רז, מנהל המחקר יובל בן זאב, מנהל ההשקעות הראשי קובי פלר, אמיר כהנוביץ כלכלן מאקרו ראשי ועוד.
קובי פלר, מנהל ההשקעות הראשי של כלל פיננסים: "בחודש, חודשיים האחרונים רואים פרץ של אופטימיות. התחזיות מאוד חיובית לגבי 2011. אנחנו שותפים לגבי האופטימיות הזהירה, אך מביעים מעט חשש לגבי שנת 2011".
סקירת מאקרו
אמיר כהנוביץ, כלכלן המאקרו של כלל פיננסים מעריך כי אסיה לא תיתן לכמה חובות באירופה לקלקל לה את הצמיחה. לדבריו בשנת 2011 יתכן תחילתו של גל ההשקעות העולמי הגדול ביותר מאז סוף מלחמת העולם השנייה. כהנוביץ צופה כי בשנת 2011 כלכלת ישראל תצמח בעוד 4%.
התייחסות ספציפית מספק כהנוביץ לגבי עליית הריבית בעולם אשר כיו םהיא נמצאת בשפל. לדבריו, "בשנה הקרובה הריבית בעולם תתחיל לעלות, ובישראל הריבית תעלה בשיעור חד יותר".
לדברי כהנוביץ, בשנת 2011 יתחיל הלחץ להאצת קצב העלאת הריבית. עקומי התשואות מצפים לתשואה של 5.38% בשנת 2015. לדבריו, בנק ישראל ימשיך בקצב העלאות ריבית איטי (פעם בשלושה חודשים).
לגבי האינפלציה בשנה הקרובה, בית ההשקעות צופה כי עליית המחירים תעמוד על 2.8% בשנה הקרובה, זאת לעומת 2.5% בשנת 2010. את העליות תוביל העלייה של מחירי הסחורות והעובדה כי בישראל ישנה ריבית ריאלית שלילית. בבית ההשקעות מעריכים שהריבית בסוף השנה תעמוד על 3.25%-3.5%.
עוד מעריך כהנוביץ כי בשנה הקרובה השקל ימשיך להתחזק. הסיבה לכך קשורה להלאת קצב העלאות הריבית ורזרבות המט"ח העצומות של בנק ישראל.
שוק המניות
לגבי שוק המניות מעריך כלל פיננסים כי תנאי הרקע בעולם נוחים להשקעה במניות. עם זאת, מציין בית ההשקעות את הסכנות המרכזיות שיכולות להגיע כגון אינפלציה חורגת מעלה שגוררת העלאת ריבית מעל הצפוי. בנוסף, מצביע בית השקעות על חשש מאופטימיות יתר לגבי הצמיחה בארה"ב ברבעונים הקרובים.
בסיכום ההמלצות של כלל פיננסים עולה כי יש לחזור לאחזקה במניות שניתן להתמיד איתם לאורך זמן. עבור משקיעים אשר לא החזיקו מניות בשנים האחרונות ממליץ כלל פיננסים להגדיל את האחזקה בצורה הדרגתית לרמה של 10%-15%.
מחלקת המחקר של כלל פיננסים
את הסקירה הנוגעת לשוק המניות המקומי מעביר ראש מחלקת המחקר יובל בן זאב אשר מצביע על כך שנדרשת "חובת זהירות בים האופטימיות". לפיכך, מעריך בן זאב כי יש לחשוב על המניות כ"השקעה" ולא כ"סיבוב". השקעה היא לטווח שבו אנו יכולים להחזיק את המניות. בן זאב סבור כי יש לרכז את מרבית תיק המניות בחברות שיספקו לנו תשואה נאותה ומספקת לטווח ארוך.
מבחינת בחירת תיק המניות המטרה הינה להשיג תשואה מספקת בסיכון נמוך ולאו דווקא פוטנציאל התשואה הגבוהה ביותר. הדרך להשיג את זה צריכה להתבצע באמצעות השקעה עם "חפירים עמוקים", כלומר יכולת להתמודד עם תקופות קשות.
בכלל פיננסים מעדיפים חברה שהיא מובילת שוק, חברה עם תנודתיתו נמוכה בתוצאות העסקיות. עוד מצפים כלל פיננסים חברה עם ניסיון מוכח והתמודדות עם משברים בדגש על איכות ההנהלה ושקיפות כלפי המשקיעים.
בן זאב נוקב בשמונה חברות עוגן אשר חובה שיהיו בתיק המניות. מדובר בחברות טבע, בזק, לאומי, עזריאלי, גזית גלוב, אסם, פז ודלק רכב. מדובר בחברות שצריכות להיות הבסיס של תיק ההשקעות לטווח ארוך. מניות אלו צריכות להיות לדברי כלל פיננסים כ-80% מתיק ההשקעות.
לגבי תחום חיפושי הנפט והגז מדגיש בן זאב כי מדובר בשוק תנודתי ובסיכון גבוה וכך יש להתייחס אליו. בן זאב סוקר את הסקטור ומציין: צריכת הגז צפויה לשלש את עצמה בתוך פחות מעשור, חברת החשמל העבירה חצי מהייצור של החשמל לגז טבעי וקיים פוטנציאל למציאת גז באזורים נוספים. לדברי בן זאב מדובר בתעשייה עתירת רווחים, מזומנים ודיבידנדים שתצמח במהירות בשנים הקרובות.
- 7.כיל? 02/01/2011 16:49הגב לתגובה זובזק תרד הרבה
- 6.סמדר 02/01/2011 16:48הגב לתגובה זושתיהן שייר. תודה מראש
- 5.דוד 02/01/2011 16:21הגב לתגובה זו1.מניות שמחירן יקר מאוד בדוק לפי ההון ושוק כאן קטן והניפוח הגיעו לא מצדיק אם שמתה -גליל,שחר זה שם יציב=חובה לזכור סין קנו מפעלים כאן כדי לשים רגל זרקו 2-3-מילירד זה קטן עליהם{מדינות אחריות פיזרו מענקים} התחרות נגד סין והודו נראה איך ישראל קטן יתמודד נגד זה=היה טעות מתן תוספות כי נהיה כמו יוון,ארלנד
- 4.עמירן 02/01/2011 13:49הגב לתגובה זוואני משתדל ללכת לפי ההמלצות שלו. עד היום לא הצטערתי (להיפך...!).
- 3.על מה הוא המליץ??? (ל"ת)לא ראיתי כלום 02/01/2011 10:36הגב לתגובה זו
- ל-3 02/01/2011 10:59הגב לתגובה זובן זאב נוקב בשמונה חברות עוגן אשר חובה שיהיו בתיק המניות. מדובר בחברות טבע, בזק, לאומי, עזריאלי, גזית גלוב, אסם, פז ודלק רכב
- 2.כלל ביוטכנולוגיה פוטנציאל אדיר (ל"ת)טבע 02/01/2011 10:25הגב לתגובה זו
- 1.קונה לנוסטרו כלל ביוטכנולוגיה וזה אומר הכל (ל"ת)הזקן 02/01/2011 09:30הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
מהחקירה עולה חשד כי היקף ההכנסות שהצהיר עליהן החשוד בפני רשויות המס הוא נמוך מאוד ביחס לכספים שמוחזקים ברשותו בארנקים דיגיטליים, שעל פי הערכות שווים כ-2 מיליון דולר. היום הובא החשוד בפני שופט בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת ומעצרו הוארך עד ה-30.12.2025.
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יוזכר כי לאחרונה הכריזה רשות המסים על נוהל גילוי מרצון שיעמוד בתוקף עד יום עד 31.8.26, אשר במסגרתו מי שעברו על חוקי המס יוכלו לפנות להליך גילוי מרצון, לשלם את המסים המתחייבים כדין ובכך להימנע מהליכים פליליים. תשלום המס ביחס לגילוי הכנסות שמקורן בנכסים דיגיטליים יכול שיעשה בהתאם ל"נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר".
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
10 שיטות עיקריות שבהן חוקרי מס הכנסה עולים על מעלימי מס
הצלבות מידע בין דיווחים שונים
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
