משקיעים במניות ב-2011? תעקבו מקרוב אחרי שוק האג"ח

החברות עשירות במזומנים והצרכן פחות עני. יחד עם זאת שימו לב לשוק האג"ח שעשוי לחזור להיות אטרקטיבי להשקעה מהר משחושבים על חשבון שוק המניות
רוברט כרמלי |

מארי אנטואנט זכורה בעיקר בשל האמירה המיוחסת לה, "אם אין להם לחם, שיאכלו עוגות". נראה כי אמירה זו זוכה לעדנה מחודשת בימים אלו כשהרוח הרווחת היום בקרב מנהלי ההשקעות היא, כי אם אין למשקיעים היום תשואה בשוק האג"ח, שיקנו מניות. ייתכן שזו השפעת הזמן שעבר מהמשבר של 2008 וייתכן כי זו תחושת המשקיעים שהעולם חוזר לצמיחה, נראה שהתאווה לסיכון חוזרת לשוק המניות ובמהירות רבה מן הצפוי. משבר החוב האירופי שהכה השנה לראשונה בחודש אפריל הביא לירידות חדות בשוק המניות בשיעור של כ 15%, הפעם כשעלה המשבר שוב לכותרות עם אירלנד השוק הגיב בירידה מינורית של 4% בלבד, כשבסוף השבוע שוק המניות בארה"ב חוזר לרמות שיא של טרום קריסת ליהמן ברדרס. להגדלת הרכיב המנייתי מספר סיבות מרכזיות בשנה הקרובה. ראשית, הכלכלה הגדולה בעולם שהינה מוטת צריכה מראה סימני התאוששות ברורים. בשנתיים האחרונות הצרכן החל מקטין את רמות החוב שלו בצורה מדודה אך ברורה. החוב של משקי הבית פחת ב טריליון דולר בשנתיים האחרונות ל11.5 טריליון דולר. היחס של חוב להכנסה בקרב משקי הבית ירד מ 19% ל17%, קרוב לממוצע הרב שנתי שלו. האמריקאים שהחזיקו בחסכון שלילי ב 2007 חזרו לחסוך כשהחיסכון השולי ניצב על 6%. הפרמטרים הללו תורגמו ברבעון השלישי של השנה לגידול בצריכה הפרטית בשיעור של 2.8%, הגבוה ביותר מאז 2006. הסיבה השנייה נעוצה במצב חברות מדד ה-S&P 500. החברות בשוק המניות האמריקאי מפוצצות במזומנים. מזומנים מהווים היום 7.4% מסך נכסי החברות, היחס הגבוה ביותר מזה 50 שנה, ובערך טוטאלי של 1 טריליון דולר. על פי הערכות בשוק גם לאחר הגדלת שעור הדיבידנד ב 20% וגידול בהשקעות בשיעור של 10% יוותרו החברות עם סכום של קרוב ל480 מיליארד דולר ב 2011. סכום זה ימשיך להמריץ את מחירי המניות כשנמשיך לראות רכישת מניות חוזרת של חברות וגידול במיזוגים ורכישות. השנה הקרובה מסתמנת כשנה בה הבנקים המרכזיים מעלים ריבית כתוצאה מצמיחה בר-קיימא הגוררת איתה לחצים אינפלציוניים. מתחילת אמצע השנה הנוכחית ראינו העלאות ריבית באוסטרליה, מלזיה, ברזיל, דרום קוריאה,סין, טייוואן ומדינות רבות אחרות. הנחת השוק היא שמגמה זו תלך ותתעצם לתוך 2011, כשככול שתתקדם השנה היא תנועה מערבה, ותגיע ככול הנראה לארה"ב ברבעון האחרון של השנה. אפילו האסטרטגיים הדוביים ביותר על שוק המניות היום טוענים שיש להאמין בתרחיש של דפלציה חמורה על מנת לראות ריווחי הון בשוק האג"ח הממשלתי והקונצרני. אחרים חד משמעיים בהרבה כשהם טוענים שברמת החוב הנוכחית וקצב הדפסת הכסף, המשך עליית התשואות היא בלתי נמנעת. האטרקטיביות של המניות בולטת גם במונחים יחסיים. השקעה כיום במדד ה-S&P משקפת מכפיל רווח עתידי ל-2011 של 13, עדיין מכפיל אטרקטיבי יחסית בראיה היסטורית, ובהתחשב בקצב הגידול ברווחיות שצפוי לעמוד על 15%. תשואת הדיבידנד של המדד ניצבת היום על 1.9% וביחס לאג"ח הממשלתי ל10 שנים הניצב על 3.39% מחדדת את אטרקטיביות האפיק. רווחיות חברות אומנם נוטה להישחק בעיתות אינפלציה אך עדיין לספק הגנה טובה יותר ללחצים אינפלציוניים ביחס לאפיק האג"ח הלא צמוד. המדיניות המוניטארית המרחיבה דחפה את מחירי הנפט לשיא של שנתיים, מחיר הנחושת בשיא של כל הזמנים והאינפלציה בכלכלות המתפתחות כדוגמת סין וברזיל מרימה את ראשה. כל אלו תורמים להכרה שיש להגדיל את הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות. שני חששות עשויים לפגוע בניתוח שהועלה כאן. הראשון פסיכולוגי והשני קשור למהירות התגובה של השוק. הגדלת הרכיב המנייתי על חשבון האג"חי הפכה לטרייד "צפוף" בחודש האחרון. יותר ויותר משקיעים פועלים בכיוון הגדלת רכיב המניות בדיוק מאותם סיבות שהוזכרו כאן מה שעשוי להקשות על המשך עליות השערים בזמן הקרוב. מקובל לחשוב ששוק מניות בריא הוא כזה שעולה על הרים של חששות, וכשפרמיית הסיכון פוחתת עוצמת העליות פוחתת אף היא (למעט מקרי קיצון של שוק בועתי שיצא מאיזון). פרמטר נוסף שראוי לזכור הינו מהירות התגובה של השוק. ראינו את שוק האג"ח הממשלתי האמריקאי נע בעוצמה ואלימות שלא זכורה לי שנים. בתוך עשרה ימים בלבד נעה תשואת האג"ח הממשלתי האמריקאי ל-10 שנים מ-2.922% ל-3.53% וגרמה למשקיעים הפסד ממוצע של כ-6% באפיק סופר סולידי. במידה ומגמה זו תימשך ובעוצמה שכזו עשויי האפיק הסולידי לחזור ולהיות אטרקטיבי להשקעה מהר ממה שמצפים הפעילים בשוק. הכותב הוא רוברט כרמלי מנהל השקעות חו"ל מגדל שוקי חול ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

מוחמד בן סלמאן
צילום: U.S. Department of State

הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר

מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון

אדיר בן עמי |

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.


הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.


מיליארדים על השולחן

הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.


במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.


בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.