חוסכת בעלויות האנרגיה: סלקום תרכוש חשמל בכחצי מיליארד ש' מתחנת הכח שתוקם באגן כימיקלים
עוברים לגז. חברת הסלולר סלקום חתמה על הסכם לרכישת חשמל עם "אשדוד אנרגיה" מקבוצת אדלטק, המקימה את תחנת הכח הפרטית מוסקת גז טבעי בחצר מפעל אגן כימיקלים באשדוד. ההסכם למשך 15 שנה החל מסוף שנת 2013 מועד תחילת פעילות תחנת הכח ומוערך בכחצי מיליארד שקלים. תחנת הכוח באגן כימיקלים מוקמת בידי חברת אשדוד אנרגיה, שבבעלות זורלו הטורקית (51%) ואדלטק (49%). התחנת תוקם בהספק כולל של 55 מגה-ואט ואמורה לשמש כ"תחנה ירוקה" שתפעל באמצעות גז טבעי שתרכוש הקבוצה מחברת EMG המצרית. תחנת הכוח תפעל על בסיס גז טבעי ותספק את כל צרכי האנרגיה של המפעל. עודפי חשמל יימכרו הן לצרכני קצה נוספים כגון סלקום בתעריפים זולים מתעריפי חברת החשמל בהתאם לתקנות משק החשמל, והן לחברת החשמל. קבוצת אדלטק, בבעלות משפחת אדלסבורג, מחזיקה גם ב-44% ממניות קבוצת דוראד - המתעתדת להקים את תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל באשקלון - אך ניתן להניח שעקב הפעלת המפעל באשדוד בחצר האחורית של מכתשים אגן, חברה נוספת מקבוצת אידיבי, סלקום העדיפה לרכוש את החשמל ממנה. "אני שמח על החיבור עם אשדוד אנרגיה מקבוצת אדלטק שמהווה תוספת חשובה ומשמעותית לכושר הייצור של משק החשמל בארץ", אמר עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום:. "החיבור לאדלטק הינו טבעי עבורנו, ואני רואה בהסכם עם הקבוצה ציון דרך חשוב שמביא לידי ביטוי את חשיבות השימוש בגז טבעי ואת התועלות הכלכליות והסביבתיות מהשימוש בגז טבעי תוך חיסכון ניכר בעלויות החשמל לסלקום".

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?
בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי.
בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015
בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,
והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.
"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו, והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.
"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.
- החברה של ראש המוסד לשעבר עשתה אקזיט של 700 מיליון דולר
- מנכ"ל וויקס, תמיר פרדו, יוחנן דנינו ושותפות המו"פ שתונפק בקרוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.
"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?
בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי.
בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015
בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,
והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.
"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו, והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.
"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.
- החברה של ראש המוסד לשעבר עשתה אקזיט של 700 מיליון דולר
- מנכ"ל וויקס, תמיר פרדו, יוחנן דנינו ושותפות המו"פ שתונפק בקרוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.
"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.