רבד מממשת: מוכרת 3 נכסים בקנדה בכ- 200 מיליון שקל, העודף התזרימי - 46 מיליון שקל

רבד מדווחת היום על מכירת 3 נכסים בקנדה ברווח של כ- 19 מיליון שקל. מנכ"ל החברה: "הנכסים מיצו את הפוטנציאל, בוחנים הזדמנויות במערב אירופה"
לירן סהר |

חברת הנדל"ן רבד מדווחת היום על מימוש 3 נכסים בקנדה בתמורה כוללת של כ-196 מיליון שקל. המכירה תניב לרבד עודף תזרימי של כ-46 מיליון שקל . מאחר והנכסים שוערכו על ידי רבד, לאורך השנים, ולמרות שעלות רכישתם הסתכמה בכ- 177 מיליון שקל בלבד, מכירתם לא תניב לחברה רווח או הפסד משמעותיים כלשהם ברבעון המכירה. יצויין, כי הנכסים בריק ונקסון נרכשו על ידי החברה בשנת 2004, והנכס השלישי אפיג'י נרכש ב- 2007 בעלות כוללת של כ- 140 מיליון שקל. הנכסים משתרעים על שטח כולל של כ -73,700 מ"ר. אריאל אבן, מנכ"ל החברה, אמר היום: "הנכסים הנמכרים בקנדה מיצו מבחינת רבד את פוטנציאל ההשבחה שלהם, ומצאנו לנכון לממשם באופן שנוצר לנו עודף תזרימי משמעותי. בכוונתנו לבחון במקביל הזדמנויות השקעה חדשות במערב אירופה ולקדם את פיתוחה של רבד בשנים הקרובות, תוך הסתייעותנו בבעל השליטה, שמונה לאחרונה ליו"ר דירקטוריון החברה, ויתרום מנסיונו ומקשריו כדי לבצע קפיצת מדרגה בהיקפי הפעילות של החברה בעתיד". בתחילת חודש דצמבר השלימה החברה עסקה להחלפת הלוואה ששימשה למימון נכס באנגליה (סולנט), במסגרת העסקה הוחלפה הלוואה בסך של כ-42.2 מיליון ליש"ט העומדת לפרעון סופי ביוני 2023 בהלוואה בסך של 50 מיליון ליש"ט באותם תנאים. חלקה של החברה בעסקה 50%. כתוצאה מהחלפה זו נוצר לחברה תזרים (נטו) של כ-15 מיליון שקל, ועל כן התזרים הצפוי ממכלול העסקאות הינו בסך של כ- 61 מליון שקל. בחודש אוקטובר חתמה החברה על הסכם לרכישת 50% מסניף של ענקית הסופרמרקטים, טסקו, באירלנד, וזאת תמורת כ- 33.2 מיליון שקל. החנות שתוקם תושכר לטסקו לתקופה ארוכה של 15 שנה, בתמורה לדמי שכירות שנתיים, שיסתכמו בכ- 4.77 מיליון שקל. קודם לכן, חתמה החברה על עסקה לרכישת 50% מהזכויות בארבעה מרכזים מסחריים וקרקע בשוויץ בתמורה לכ-124 מיליון שקל, כאשר חלקה של רבד בעסקה עומד על כ- 62 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

מס הכנסה
צילום: freepik

חשד לשחיתות חמורה ברשות המסים בנצרת: מיליוני שקלים הוזרמו במרמה לנישומים

כתבי אישום חמורים הוגשו נגד שני בכירים ברשות המסים ונגד שורת מתווכים, בגין הפעלת מנגנון הונאה מתוחכם שכלל שוחד, קבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי חקירה. הנזק לקופת המדינה נאמד במיליוני שקלים, והחקירה צפויה להיחשף בפרטי פרטים בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל

אדיר בן עמי |

פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה כתבי אישום חמורים נגד עובדי רשות המסים בנצרת, שמואשמים בהפעלת מערכת שחיתות מתוחכמת שגרמה לנזק של מיליוני שקלים. עורכי הדין רים סויד ונועם הירש הגישו את כתבי האישום נגד נג'וד אבו ליל ואסעד אבו שהואן, שכיהנו בתפקידים בכירים במשרד, לצד רואה החשבון מאמון חמוד שמואשם בסיוע לשיבוש החקירה.


אבו ליל, בת 48, שהייתה ראש ענף במחלקת השירות, מואשמת בהפעלת מנגנון הונאה שבמסגרתו פתחה וקלטה תיקים ברשות המסים בניגוד לנהלים הקיימים. במסגרת הסכמים עם מתווכים, היא קיבלה בין 40% ל-80% מסכומי החזרי המס הבלתי חוקיים שהעבירה לנישומים. בסך הכל זרמו 880 אלף שקל לנישומים במרמה, מתוכם 340 אלף שקל הגיעו ישירות לכיסה של אבו ליל כשוחד.


המתווכים שפעלו עם אבו ליל הם מוניר זבן בן 53, בעל חנות צעצועים הידוע בקהילתו כ"שייח'", אמין אסדי בן 64 שעובד כמנהל חשבונות, ומחמוד עראבי בן 60 הפועל כרתך צנרת. הם קיבלו תשלומים ממשלמי המסים שהפנו אליהם ושילמו מתוך הכסף גם לאבו ליל. כתבי האישום נגדם הוגשו לבית משפט השלום בחיפה.


אבו שהואן, בן 63, שניהל את ענף השכירים, מואשם במימדי מרמה רחבים עוד יותר. הוא הזין מידע כוזב במערכות רשות המסים עבור כ-160 נישומים שונים, כולל נתונים פיקטיביים על שכר, ניכויי מס במקור ותרומות שלא ניתנו בפועל. פעולותיו הביאו להעברת כ-4 מיליון שקל בהחזרי מס, מתוכם 1.6 מיליון שקל שהתקבלו במרמה מוחלטת.


כאשר נודע לאבו שהואן על ביקורת פנימית שמתקיימת ברשות המסים, הוא פנה לרואה החשבון מאמון חמוד בן 56 וביקש את עזרתו בשיבוש ההליכים. חמוד, שייצג נישומים בפני מס הכנסה, התקשר בהוראת אבו שהואן לנישומים שקיבלו החזרי מס במרמה והדריך אותם כיצד לתת תשובות כוזבות אם ייחקרו על ידי הרשויות.