איפה יצוצו שכונות הענק? בסיסי צה"ל שיפונו בקרוב - פוטנציאל לכ-70 אלף דירות
אתמול דווח כי פסגת טל זכתה במכרז של מינהל מקרקעי ישראל להקמת 218 במתחם מחנה שנלר בירושלים, אזור שצפוי לכלול בעתיד 600 יחידות דיור. בידי צה"ל בסיסים רבים נוספים במרכז הארץ העתידים להתפנות בשנים הקרובות ולאפשר את בנייתן של עשרות אלפי יחידות דיור. ביחד עם לשכת השמאים Bizportal בדק ומצא אילו בסיסים צפויים להתפנות בשנים הקרובות.
למעלה מ- 25,000 דונם משמשים באזורי ביקוש במרכז הארץ את צה"ל וגורמי הביטחון, ביניהם מחנה צריפין בסמוך לראשון לציון, מחנה גלילות ברמת השרון, ומתחם סירקין בפתח תקווה. במחנה צריפין, קיים שטח של 1,100 דונם העומד לפינוי מיידי שבאמצעותו ניתן להכפיל את מספר יחידות הדיור בבאר יעקב ולתת פתרונות דיור במחיר בר השגה לזוגות צעירים במרכז הארץ.
יצירת רצף אורבאני
הימצאותם של בסיסים רבים בלב הערים הגדולות מונעים את יצירתו של מרקם עירוני אחיד ואת מימוש הפוטנציאל הגלום בשכונות רבות. ניתן לראות לאחרונה את תנופת הפיתוח הניכרת באזור דרום הקריה בתל אביב, אשר עתיד בשנים הקרובות להפוך לאזור מגורים ובילויי אקסקלוסיבי. פינויים של המתחמים הצבאיים הממוקמים בסמוך לחוף הים בצפון תל אביב יאפשרו את הקמתן של עשרות אלפי יחידות דיור וליצור רצף בין מרכז לצפון העיר. בנוסף, צפויים להתפנות מתחם השלישות ברמת גן והמתחם הביטחוני בלב גבעתיים אשר יאפשרו להקל על המחסור החמור בדירות באזור.
דוגמה בולטת נוספת היא מתחם תע"ש בדרום השרון שעליו אמורות להיבנות כ- 6,000 יחידות דיור בתחום המוניציפאלי של הערים רמת השרון, הרצליה, הוד השרון והמועצה האזורית דרום השרון. הערכת לשכת השמאים היא כי ברגע שתוכנית פינוי התע"ש תתקדם במסלול האישור יווצרו ביקושים כבושים חזקים ב"עוטף התוכנית" בערים רמת השרון, הרצליה, רעננה והוד השרון דוגמת הביקושים שנוצרים בהדרגה כבר היום ב"עוטף שדה דב".
עיבוי אזור המרכז לא על חשבון הפריפריה
ארז כהן, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אומר כי דווקא היום כשמצב ענף הנדל"ן מצוי בחוסר וודאות, שומה על הממשלה ורשויות התכנון לקדם את עתודות הנדל"ן בגוש דן והמרכז. "מדובר בכ- 70 אלף יחידות דיור שמקורן בהסבת שטחים המשמשים היום כבסיסי צה"ל, מתקנים בטחוניים ושטחים שהופקעו לטובת המדינה לשימושים שונים בשטח כולל של אלפי דונם. קידום התוכניות יצור רמת ציפיות גבוהה וביקושים כבושים לנדל"ן באותם אזורים תוך התמקדות בפרויקטים בעלי התכנות גבוהה למימוש".
כהן מדגיש כי התיאוריה הגורסת כי קידום תוכניות אלה תביא להיצף ולירידה במחירי הנדל"ן איננה נכונה. "צריך לקחת בחשבון שתהליכי התכנון והביצוע ימשכו שנים רבות, ובינתיים יגדלו הביקושים הכבושים וכן הביקושים בפועל לפרויקטים הממוקמים באותם אזורים. עיבוי אזור המרכז לא באה על חשבון פיזור אוכלוסיה לפריפריה ועל משרדי הממשלה להפסיק לנסות לעצור את הביקושים במרכז, יש להתמודד עם הצרכים של איזור המרכז ההולכים וגדלים וזאת ע"מ להזרים שוק חדש לביקושים".
"עצם קריאת הממשלה ומוסדות התכנון לקידום התוכניות תביא לצורך מיידי בהעסקת אלפי אנשי מקצוע בתחומים שונים ותעורר הן ברמה הפסיכולוגית והן ברמה הקונקרטית את ענף הנדל"ן מרבצו", מציין כהן. "התהליך יתרום גם לתכנון נכון והתפתחות תקינה ומבוזרת באותן ערים ואזורים וידחוף את פיתוח התשתיות המהוות תנאי יסוד לקידום תוכניות מתאר רבות". כהן מביא כדוגמה את מתחם חוות הגז פי גלילות, שעשוי ליצור בעתיד רצף אורבאני ישיר בין רמת אביב ג' לבין רמת השרון.
"כ- 5,600 יחידות דיור זמינות בשנה באזורי הביקוש, ניתן להקים 400 אלף"
גם הנושא הסביבתי שלאחרונה הופך חשוב יותר ויותר יצא נשכר ממהלך כזה. כהן מדגיש כי פינוי חוות הגז בפי גלילות, מתחם התע"ש ובסיסי צה"ל והקמתם מחדש במתקנים מודרניים, המותאמים לצרכים ולפעילות המתבצעת בהם ונמצאים במרחק סביר מריכוזי אוכלוסיה הינו יעד מרכזי של תוכנית כזו. תרומת מהלך כזה לאיכות חיי התושבים באזורים אלו מחד ולפיתוח הפריפריות בהן יוצבו מחדש אותם מחנות ובסיסיים הינה חד משמעית. זו עוד סיבה לחובתה של המדינה להוביל את התוכנית הזו ולהיות מעורבת בכל היבטיה: הן במתן האישורים הדרושים, הן בהקצאת קרקעות מתאימות בפריפריה והן בפיתוח התשתיות עבור הבסיסים והמתקנים החדשים.
בסך הכול, אומר כהן, כ- 5,600 יחידות דיור זמינות לשנה באזור הביקוש, זאת בזמן שבפוטנציה קיימות כ-400 אלף יחידות דיור לפחות, בשטחי מחנות צה"ל שלא התפנו עד כה, במתחמי פינוי-בינוי במרכז הערים הותיקות בגוש דן וסביבותיו, באזורים המתאפיינים בתעשיות מזהמות, בתמ"א 38 הממשיכה להיות תקועה כאבן שאין לה הופכין, ובשטחי קרקע חקלאית הפרושים בכל איזור הביקוש ומשוועים לגואל.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.
