שלד מתעורר: אוריאלי טסה 24% - גינקו שוב מנסה להיכנס לבורסה בדלת האחורית
פורסם לראשונה: 10:15; עדכון אחרון: 16:36 חברת גינקו ממשיכה לנהל מגעים להיכנס לבורסה בתל אביב, כאשר הפעם שוב מדובר בקיום מגעים ליציקת פעילות החברה לחיפושי גז ונפט לשלד הבורסאי אוריאלי, כך נודע הבוקר ל-Bizportal. היום הודיעה חברת אוריאלי כי היא מנהלת מגעים ראשוניים עם תאגיד העוסק בחיפושי גז ונפט בישראל, כאשר ל-Bizportal נודע כי מדובר בחברת גינקו, בעלת השליטה בשותף הכללי בזרח יהש. לפי ההודעה, העסקה, אם תתקיים, תהיה רכישת התאגיד כנגד הקצאת מניות. שיטה זו הינה למעשה "כניסה בדלת האחורית" לבורסה בתל אביב - מיזוג עם שלד בורסאי קיים במקום לעבור הנפקה ורישום למסחר. הודעה זו של אוריאלי הבוקר מגיעה לאחר ארבעה ימי מסחר בהם השלד אוריאלי התעורר לחיים - המחזורים בה גדלו והמניה רשמה עליות שערים. היום אוריאלי זינקה בכ-24% ומשלימה בתוך כך טיפוס של כ-155% מאז תחילת החודש - שישה ימי מסחר. גינקו מעוניינת להיכנס לבורסה בתל אביב והיא בוחנת לשם כך את כל הדרכים האפשריות. לאחר שבחודש אוגוסט החברה נתקלה בביקושים נמוכים כאשר ניסתה לגייס 34 מיליון שקל בהנפקה ראשונית (IPO), גינקו החלה במגעים עם שלדים בורסאיים על מנת ליצוק אליהם את פעילות חיפושי הנפט והגז ובכך להיכנס לבורסה בדלת האחורית. עוד לפני אוריאלי, בחודש אוקטובר ניהלה גינקו מגעים עם השלד הבורסאי יורו אוברסיז ליציקת פעילות החיפושים בתמורה להקצאת מניות החברה. מגעים אלה עלו על שרטון לאחר שחברת קיוריי, חברת בת של שלדות, הגישה תביעה נגד יורו אוברסיז בה דרשה לבטל את ההסכם עם גינקו בשל הסכם קודם של השלד הבורסאי עם קיוריי. בעלי המניות הגדולים בחברת גינקו הם רמי קרמין (כ-27%), יאיר קרני (כ-25%), משפחת חקשורי (כ-19%, חלקן בנאמנות ע"י יאיר קרני) משפחת יונס נזריאן (כ-7%) וקבוצת האחים משה ואליהו שושן (כ-8%). נכסי הנפט של קבוצת גינקו כוללים כיום 6 רשיונות יבשתיים והיתר מוקדם עם זכות קדימה בים, חלקם בשותפות ובבעלות שותפות זרח וכל זאת בשטח כולל של כ-1.9 מיליון דונם. לגינקו שני רשיונות בלעדיים עם אחזקה של 100%: "לובה" (כ-150 אלף דונם) ו"שחר" (כ-389 אלף דונם) הנמצאים לאורך ים המלח. בנוסף מחזיקה החברה בשותפות שווה עם זרח מחצית מרשיון "אורלי" (כ-102 אלף דונם) ומחצית מהיתר מוקדם עם זכות קדימה ב"גוליבר", רצועה ימית לאורך ת"א חיפה (כ-509 אלף דונם).
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.
הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר
מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון
יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.
הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.
מיליארדים על השולחן
הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.
במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.
- אינטל עלולה לאבד את היתרון היחיד שלה; זה יכול להיות מסוכן
- טראמפ מטיל מכסים נוספים על הודו - סה"כ 50% על היבוא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.
