העולם צמא למים: הנה כמה דרכים להיחשף לכך דרך שוק ההון

יעל משלי, אנליסטית ביחידת השקעות ואסטרטגיה במזרחי טפחות, מתייחסת למחסור במים בעולם ולאפשרויות של המשקיע בשוק ההון
יעל מישלי |

הידעתם שפחות מחמישה אחוזים מהמים על פני כדור הארץ ראויים לשימוש (לחקלאות, תעשיה, שתייה ושימושים ביתיים אחרים, יצירת אנרגיה ותחבורה) ושהמחסור בהם רק הולך ומחריף, האו"ם קובע ששליש מאוכלוסיית העולם חיה במדינות הסובלות ממחסור בינוני עד חמור במים ראויים לשימוש.

המחסור במים נובע משני תהליכים מקבילים ירידה בהיצע ועלייה בביקוש. כתוצאה, התחרות עליהם נעשית קשה יותר. במקרה זה לא ניתן לפתור את בעיית הפער בין הביקוש להיצע רק על ידי ייקור המים, מה עוד שבמדינות רבות לא ניתן כלל לייקר משאב כה חיוני.

למעשה, נושא המים מורכב הרבה יותר: אתגרים חדשים, כולל צורך להסתגל לשינויי אקלים קיצוניים, עלייה חדה ועקבית במחירי האנרגיה והמזון, התיישנות של תשתיות המים במקומות רבים בעולם ועוד, כל אלו מסבכים את הטיפול בתחום ומגדילים את סך ההון הדרוש לכך.

ניתן להתחיל לצמצם את מימדי המחסור במישור הפוליטי, דרך שיפור ניהול משק המים העולמי: במצב הנוכחי, קיימת מעורבות ממשלתית גבוהה בניהול פרויקטים רחבי היקף, אך אלו מתקדמים בקצב איטי מדי. לא ארחיב על כך הפעם, אך אציין שכתוצאה מכך מציעה כיום תעשיית המים תשואות נמוכות על ההשקעות לטווח זמן ארוך.

כיצד ניתן בכל זאת להפיק תשואות גבוהות יותר מהמחסור במים שפירים?

התשובה טמונה בסקטור הפרטי. הסקטור הפרטי מעורב כיום בתחום המים דרך הפעלת טכנולוגיות מתקדמות להגדלת ההיצע, בד בבד עם שיפור יעילות השימושים. החקלאות, שהיא צרכנית המים הגדולה ביותר (כ-70% מהמים השפירים משמשים להשקיה) מהווה כר פורה להנעת מהלכים להגדלת ניצולת המים. מהלכים כאלו יכולים להניב למשקיעים תשואות נאות בזמן מהיר יחסית, ללא צורך להמתין תקופה ארוכה עד שהמנגנון הפוליטי יואיל בטובו להקצות לכך תקציבים ומשאבים.

הזדמנויות נוספות להרוויח מהמחסור במים נובעות מחלוקה א-סימטרית בין מקורות ההיצע למקומות השימוש - אמנם לא ניתן לייבא מים מקנדה לסין, אך ניתן לייבא משם תבואה, המכילה 1,300 ליטר מים בקילו חיטה. השקעה בנתיב מסחר וירטואלי במים, העושה דרכו לאזור סין, הודו ומדינות מתפתחות אחרות באסיה, יכולה להניב תשואה נאה בטווח זמן קצר יחסית.

חשיפה כללית לתחום המים ניתן להשיג על ידי תעודות סל כגון: PIO או FIW, שתיהן נסחרות ב-NYSE. במקביל ניתן להיחשף לחברות ספציפיות ויותר מכך, לפעילויות ספציפיות שמצבעות החברות הללו. לדוגמא, חברה בשם John Deer הוסיפה לאחרונה למגוון מוצריה מערכת בעלת שיטת טפטוף ייעודית, המגדילה את התנובה והגידולים באזורים חמים ויבשים; זאת, תוך חסכון בכמות המים הנצרכת; חברות מעניינות נוספות: Toro, המפעילה יחידת השקיה חסכונית, וחברת המחקר הישראלית אבוג'ן, המפתחת צמחים "חוסכי מים" ע"י שיפור גנטי של הצמח.

מאת: יעל משלי, אנליסטית ביחידת השקעות ואסטרטגיה במזרחי טפחות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).